נטלי שטוצמן
 | |
| לידה |
6 במאי 1965 (בת 59) סירן, צרפת  |
|---|---|
| שם לידה |
Nathalie Dupuy |
| מדינה |
צרפת |
| השכלה |
Conservatoire Régional du Grand Nancy |
| תקופת הפעילות |
מ-1985 |
| פרסים והוקרה |
|
| nathaliestutzmann.com | |
  | |
נטלי שטוצמן (בצרפתית: Nathalie Stutzmann לבית דופוי; נולדה ב-6 במאי 1965) היא זמרת קונטרה אלט ומנצחת צרפתייה.
היא גם מנגנת בפסנתר, בבסון ובהרכבים קאמריים. היא ידועה בפרשנויות שלה למלודיות צרפתיות וללידר גרמני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטוצמן נולדה בסורסנס, צרפת, להורים מוזיקאים. אמה הייתה זמרת הסופרן כריסטיאן שטוצמן (צר') ואביה היה הבס כריסטיאן דופוי (צר').[1]
תחילה למדה עם אמה, ולאחר מכן בקונסרבטוריון של נאנסי בצרפת. בהמשך למדה באקול ד'ארט ליריק של האופרה הלאומית של פריז, תוך התמקדות בשירת הליד, בהדרכתו של הנס הוטר (צר').
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כזמרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטוצמן הופיע לראשונה כזמרת קונצרטים באולם פלייל (אנ') בפריז ב־1985 במגניפיקט של באך. הופעת הבכורה שלה ברסיטל הייתה בשנה שלאחר מכן בנאנט. היא החלה להופיע ולהקליט עם הפסנתרנית אינגר סודרגרן (צר') בשנת 1994.[2] כמו כן היא לקחה חלק בפרויקט של טון קופמן ושל תזמורת הבארוק והמקהלה של אמסטרדם בהקלטת מכלול היצירות הווקאליות של באך. בנוסף לקונצרטים שלה, לימדה שטוצמן באוניברסיטת ז'נבה למוזיקה.[3]
סטוצמן קיימה את הופעת הבכורה שלה בניו יורק כזמרת ב-1995 בלינקולן סנטר ואת הופעת הבכורה שלה בקרנגי הול שנתיים לאחר מכן.[1]
כמנצחת
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטוצמן החלה לעסוק בניצוח בתחילת שנות ה-2000. המנטורים שלה כמנצחים היו יורמה פאנולה, סייג'י אוזאווה וסיימון ראטל.[1] [4] [5]
ב-2009 הקימה סטוצמן את התזמורת הקאמרית אורפיאו 55 (אנ') איתה הופיעה כסולנית ומנצחת כאחד.[6][7] היא שימשה כמנהלת האמנותית של התזמורת עד שזו הפסיקה את פעילותה באפריל 2019.[8][1]
בספטמבר 2017, הפכה שטוצמן למנצחת אורחת ראשית של התזמורת הסימפונית הלאומית בדבלין, אירלנד, עם חוזה לשלוש שנים.[9] [10] בשנת 2018, היא מונתה למנצחת הראשית של התזמורת הסימפונית של קריסטיאנסנד, בקריסטיאנסנד, נורווגיה, [11] המנצחת הראשית הראשונה בתולדות התזמורת. בדצמבר 2020, הוארך החוזה שלה עד 2023. [12] היא סיימה את כהונתה בקריסטיאנסנד בסיום עונת 2022–2023.
בדצמבר 2020 תזמורת פילדלפיה הודיעה על מינויה של שוצמן למנצחת אורחת ראשית, המנצחת הראשונה אי פעם שמונתה לתפקיד זה בתזמורת. היא החלה תפקידה בעונת 2021–2022, עם חוזה ל-3 שנים.[13]
בנוסף, בדצמבר 2020, התמנתה שטוצמן למנצחת אורחת של התזמורת הסימפונית של אטלנטה. היא חזרה בפברואר 2021 לפרויקט נוסף, בקונצרט מוקלט.[14] באוקטובר 2021, הודיעה התזמורת על מינוייה של שטוצמן למנהלת המוזיקלית החל מעונת 2022–2023, עם חוזה התחלתי לארבע שנים. שטוצמן הייתה המנצחת הראשונה שהוגדרה כמנהלת מוזיקלית של תזמורת זו.[15]
במאי 2023, קיימה שוצמן את הופעת הבכורה שלה במטרופוליטן אופרה של ניו יורק, כשניצחה על דון ג'ובאני וחליל הקסם של מוצרט.[1]
ביולי 2023, היא עשתה את הופעת הבכורה שלה בניצוח בפסטיבל ביירוית. היא הייתה האישה השנייה בהיסטוריה ב־150 שנות קיומו של הפסטיבל, בנצחה על טנהויזר של וגנר. זמן קצר לאחר מכן, הוכרז שהיא תחזור לעונת 2024.
הקלטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטוצמן הקליטה באופן מסחרי עבור חברות כמו EMI, Erato, Deutsche Grammophon, Harmonia Mundi, Philips, RCA, Sony Classical ו-Virgin. כמה מההקלטות הנערצות ביותר שלה כזמרת הן של מנגינות שומאן לידר, שאוסון פולנק, הסימפוניה השנייה של מאהלר עם סייג'י אוזאווה, ניסי דומינוס של ויוואלדי ( תהילים קכ"ז ) ומסע החורף של שוברט ועוד.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרסים שלה עבור הקלטות ווקאליות כוללים את פרס מבקרי התקליטים הגרמניים, פרס Diapason d'Or הצרפתי (אנ') ופרס האוסקר לתקליטים של יפן. היא זכתה במועמדות לגראמי על הקלטתה של "מות הקדושים סבסטיאן" של דביסי.[16]
פרסים ואותו הצטיינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1987: הפרס הראשון של Neue Stimmen [17]
- 2001: שבלייה של מסדר האמנויות והספרות [18] [19]
- 2012: אבירת ה־Ordre National du Mérite [20]
- 2014: קצינת מסדר ההצטיינות התרבותית (מונקו) [21] [22]
- 2015: קצינת ה-Ordre des Arts et des Lettres [23]
- 2019: אבירת לגיון הכבוד הצרפתי [24] [25]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נטלי שטוצמן- Askonas Holt agency page on Nathalie Stutzmann
- Nathalie Stutzmann (Contralto) at Bach Cantatas Website
- Nathalie Stutzmann at Warner Classics
נטלי שטוצמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נטלי שטוצמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
נטלי שטוצמן, באתר ספוטיפיי
נטלי שטוצמן, באתר AllMusic (באנגלית)
נטלי שטוצמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
נטלי שטוצמן, באתר Discogs (באנגלית)
נטלי שטוצמן, באתר Songkick (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 Blum, Ronald (4 במאי 2023). "Nathalie Stutzmann, contralto now conductor, to debut at Met". The Seattle Times. נבדק ב-15 ביולי 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Inger Sodergren (Piano) – Short Biography". www.bach-cantatas.com. נבדק ב-15 ביולי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Nathalie Stutzmann". 100 Women and Thousands More. University of Geneva. נבדק ב-15 ביולי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Judith Chaine (2017-10-26). "Nathalie Stutzmann, 'Seiji Ozawa m'a donné ma première chance' (4/5)" (בצרפתית). France Musique. נבדק ב-2020-12-24.
- ^ Peter Dobrin (2020-12-19). "New Philadelphia Orchestra conductor Nathalie Stutzmann says it's a good time for women on the podium. And yet..." The Philadelphia Inquirer. נבדק ב-2020-12-24.
- ^ "Nathalie Stutzmann : une voix en or" [Nathalie Stutzmann: a golden voice]. La Dépêche du Midi (בצרפתית). Gramat. 14 באוקטובר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ashley, Tim (13 בנובמבר 2014). "Handel: Heroes from the Shadows CD review – a force to be reckoned with". The Guardian. נבדק ב-27 בינואר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "L'orchestre Orfeo 55 cesse ses activités" [The Orfeo 55 orchestra ceases its activities]. France Musique. 2019-04-24. נבדק ב-2020-12-10.
The announcement was made on social networks during the morning of Wednesday April 24, 2019. The reasons mentioned: the financial situation of the orchestra as well as the lack of available time of its musical director Nathalie Stutzmann.
- ^ "Irish broadcasting orchestra gets new conductor". European Broadcasting Union. 14 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Our Story". orchestras.rte.ie. נבדק ב-16 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Nathalie Stutzmann announced as Chief Conductor of Kristiansand Symphony Orchestra". Askonas Holt. 14 בנובמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Nathalie Stutzmann extends in Kristiansand" (הודעה לעיתונות). Askonas Holt. 15 בדצמבר 2020. נבדק ב-2020-12-24.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ "Yannick Nézet-Séguin and The Philadelphia Orchestra Connect with Audiences Worldwide through New Digital Stage Performances January–June 2021" (הודעה לעיתונות). Philadelphia Orchestra. 8 בדצמבר 2020. נבדק ב-2020-12-10.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ Jordan Owen (2021-02-19). "Review: Nathalie Stutzmann returns to guest conduct the Atlanta Symphony". ArtsATL. נבדק ב-2021-10-13.
- ^ "Nathalie Stutzmann Is Named Fifth Music Director of Atlanta Symphony Orchestra" (PDF) (הודעה לעיתונות). Atlanta Symphony Orchestra. 13 באוקטובר 2021. נבדק ב-2021-10-13.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ "Nathalie Stutzmann | Biography & History". AllMusic.
- ^ "Chronik : Neue Stimmen 1987–2017" (בגרמנית). Bertelsmann Stiftung. נבדק ב-27 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Biography | Nathalie Stutzmann, conductor and contralto". nathaliestutzmann.com.
- ^ "Nathalie Stutzmann". Kennedy Center.
- ^ "Décret du 2 mai 2012 portant promotion et nomination" (הודעה לעיתונות). 3 במאי 2012. נבדק ב-27 בפברואר 2019.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ "Ordonnance Souveraine n° 5.048 du 18 novembre 2014 portant promotions ou nominations dans l'Ordre du Mérite Culturel". Journal de Monaco (בצרפתית). 21 בנובמבר 2014. נבדק ב-20 במאי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "S.A.R. la Princesse de Hanovre remet la médaille de l'Ordre du Mérite Culturel à Madame Nathalie Stutzmann" [HRH the Princess of Hanover presents the medal of the Order of Cultural Merit to Mrs. Nathalie Stutzmann]. Monaco Channel (בצרפתית). 11 בנובמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Nomination dans l'ordre des Arts et des Lettres janvier 2015". Ministère de la Culture (בצרפתית). 7 באפריל 2015. נבדק ב-27 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Légion d'honneur : les personnalités lorraines, alsaciennes et champenoises décorées". L'Est Républicain (בצרפתית). 1 בינואר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Deux chefs d'orchestre élevés au grade de chevalier de la Légion d'Honneur en 2019" (בצרפתית). France Musique. 2 בינואר 2019.
{{cite news}}: (עזרה)