נחשון גאון
![]() |
ערך מחפש מקורות
| |
ערך מחפש מקורות | |
נחשון גאון (ובשמו המלא: רב נחשון בן רבי צדוק גאון), כונה הרנ"ג, היה רב, אסטרונום ומתמטיקאי. כיהן כראש ישיבת סורא בבבל במשך 7 שנים (ד'תרל"ב - ד'תרל"ט (872-879).
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישיבתו למדו תלמידים רבים מכל רחבי העולם היהודי אחדים מהם אף התפרסמו בדורם ותשובתיהם נכנסו אף הם לקובצי תשובות הגאונים. אחד המפורסמים שבהם רב אלעזר בר שמואל אלוף.
מהגותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירש מסכתות בתלמוד וביאר מילים קשות במקרא. רב נחשון עסק רבות בלוח השנה העברי, במיוחד בחשבונות העיבור, ומיחסים לו את הטענה המוטעית שבכל 13 מחזורי עיבור של 19 שנים, שהם 247 שנים (רמ"ז בגימטריה), סימני הקביעות של השנים חוזרים תמיד, והמועדים חלים באותם ימים בשבוע. כתב "פירוש פיתגוראי" - פירוש נומרולוגי וסטטיסטי של פסוקים בתנ"ך. הוא פירש את התורה באמצעות מתמטיקה פיתגוראית, הביא פרשנות מדעית בתקופת ימי הביניים והיה בין הראשונים לכרוך את הדת (היהודית) עם המדע.
יורשו בהנהגת אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל בתקופת הגאונים הוא אחיו החורג (מצד אמו), הגאון צמח בן חיים.
לקט מתשובותיו ופסקיו נקרא נימוקי רב נחשון גאון ושרידים ממנו נדפסו בתוך גאון הגאונים, ש"א ורטהיימר, ירושלים, תרפ"ה. לוח המכונה עיגול דרבי נחשון מיוחס לו ונדפס בתוך תשובות הגאונים גרש ירחים, בני ברק, תשנ"ב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחשון בן צדוק גאון, דף שער בספרייה הלאומית
- כתב יד, שלושה עשר מחזורים- הלוח העברי, ניו יורק, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- נחשון בר רב צדוק באנציקלופדיה יהודית