לדלג לתוכן

נועה מימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נועה מימן
מימן, 2010
מימן, 2010
לידה 19 באוקטובר 1980 (בת 44)
תל אביב, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נועה מימן
נועה מימן על סט הסרט "אוי מאמא"
נועה מימן על סט הסרט "השיבה הביתה"

נועה מימן (נולדה ב-19 באוקטובר 1980) היא שחקנית, במאית, מפיקה, תסריטאית ופעילת שמאל ישראלית. בתו של המיליארדר יוסי מימן.

נועה מימן נולדה בתל אביב, גדלה בתחילה בשכונת רמת אביב, ואחר כך בהרצליה. היא האחות האמצעית במשפחה ולה שני אחים. אביה, יוסי מימן, היה איש עסקים מיליארדר שנולד בגרמניה במחנה עקורים להורים ניצולי שואה מפולין.

נועה מימן למדה בבית ספר יסודי נוף ים, בחטיבת הביניים סמדר ובמגמת תיאטרון בתיכון חדש היובל בהרצליה, אותה עזבה בתקופת רצח רבין, עת נכנסה לפעילות פוליטית. מימן הייתה יושבת ראש "נוער העבודה" בהרצליה ואחר-כך יושבת הראש הארצית של התנועה בשנים 1995–1997. בצה"ל שירתה תחילה כמראיינת ומאבחנת פסיכוטכנית, אחר-כך יצאה לקורס קצינים ולאחריו, שימשה עוזרת המזכיר הצבאי של סגני שר הביטחון אפרים סנה ודליה רבין. בתום שירותה הצבאי, באוגוסט 2001, למדה שנה משפטים באוניברסיטה העברית. מימן היא בוגרת תואר ראשון בהיסטוריה כללית ולימודים כלליים מאוניברסיטת תל אביב (2005-2002). אחר כך עבדה במרכז יצחק רבין כמנהלת פרויקטים, אחראית פרויקט העשור לרצח רבין וחנוכת המרכז החדש (2005-2004).

נועה מימן שהתה בלונדון כשלוש שנים. בשנתיים הראשונות עברה קורסים במשחק מול מצלמה, כתיבת תסריט וצילום. בד בבד החלה לקבל תפקידי משחק ראשונים בסרטי סטודנטים. בשנתה האחרונה בלונדון סיימה תואר שני בפוליטיקה השוואתית, עם דגש על לימודי קונפליקטים בבית הספר לכלכלה של לונדון (2009-2008). בו בזמן קיבלה תפקידי משחק בישראל ונעה על הקו תל אביב-לונדון. שיחקה בתפקידי אורח בסדרות ובסרטים "פרשת השבוע", "איים אבודים", "המקום", הייתה כתבת הבידור והתרבות של y בעשר ושיחקה בתפקיד קבוע בסדרה "נשות הטייסים". מימן השתתפה בתערוכות צילום שונות, כתבה טורי דעה בישראל היום וכיכבה בפרסומות.

היא שיחקה בסרטו הקצר של עומר רגב "הבית על המים". הסרט השתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל הסרטים "FIFA - Aubagne International Film Festival" בצרפת בשנת 2013.

עם שובה לישראל, בשלהי 2009, הקימה מימן את חברת "אדד ואליו" (Added Value), שבמסגרתה הפיקה, ביימה וכתבה סרטי תעודה רבים. היא סגרה את החברה בנובמבר 2011.

מימן עברה סדנת משחק מול מצלמה בשיטתה של רות דייכס, סדנת בימוי ומשחק עם רני בלייר וסדנת משחק לפי שיטתה של איוונה צ'בק בהדרכתם של אלון נוימן ושחר רוזן.

בעקבות סרטה "אוי מאמא", שמספר גם על הילדה הזרה שמאמצת סבתא, החלה מימן להיות פעילה במאבק נגד גירוש ילדי העובדים הזרים ב-2009.

ב-2010 הייתה מימן מייסדת-שותפה של הארגון "ויזיט פלסטיין"[1], ביחד עם אחמד אל-חילו, עוזרו של הפוליטיקאי הפלסטיני לשעבר סאיב עריקאת ושל יואב בודור. הארגון מארגן סיורים של פלסטינים בישראל ושל ישראלים ברשות הפלסטינית, במטרה למוטט חומות מנטליות. במסגרת זאת הכניסו עד פברואר 2012 כ-1,200 ישראלים לרמאללה.

בשנת 2012 התמודדה בעונה השביעית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" בערוץ 2 של רשת, עם הרקדן דני יוחטמן, והודחה מהתחרות בשלב מוקדם.

משנת 2017 ועד פברואר 2018 הוציאה סדרת סרטוני יוטיוב בשם "ערכת כלים להחלמה מאונס"[2].

מימן נשואה לאיש העסקים תומר דביר, ממייסדיי סולוטו ולהם שני ילדים. מתגוררים מאז שנת 2020 ביאכטה[3].

סרטים שהפיקה וביימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2011 - "סטטוס: רווק/ה" – הפקה ותסריט: סרט תיעודי על 4 רווקים ורווקות מצליחים מקצועית (גילאי 38 ומעלה) שאינם נשואים, הם בוחנים את אורח חייהם אל מול הנורמה ומשתפים בהתמודדות עם המצב.
  • 2011 - "השיבה הביתה" – בימוי משותף, הפקה: סרט הלוקח שלושה ילדי עובדים זרים (אוטו, פרואני-קולומביאני בן 18; נואטו, פיליפיני בן 17 וז'רמיין; קונגולזית בת 16) למסע לארצות המוצא של הוריהם כדי לפגוש לראשונה בחייהם את המשפחה שנשארה במולדת הישנה ואת התרבות שממנה הגיעו הוריהם. בסרט רואים שהנערים נהפכו לישראלים באישיותם ולנטע זר בארצות מוצאם. הסרט היה מועמד לתחרות המרכזית בפסטיבל פיפה 2011, השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי Golden Coast הראשון בלונג איילנד, ניו יורק ובפסטיבל ישראל האחרת שנערך בניו יורק בנובמבר 2011 ושודר בערוץ 10 במאי 2010.
  • 2010 – "ילד לא שקט" – הפקה: סרט תיעודי הבוחן את התמודדותם של ילדים והוריהם עם הפרעת קשב וריכוז, בחיפושם אחר אבחון וטיפול מתאימים בסבך הקיים.
  • 2010 - "כשהכאב גדול מנשוא" – הפקה: סדרה בת שלושה פרקים בבימויה של אורנה בן דור הנכנסת לעולמם של אנשים המבקשים לשים קץ לחייהם ולחיי משפחותיהם. הסדרה שודרה בערוץ 8 במהלך חודש מאי 2010.
  • 2010 - "המרשם לילד המושלם" – הפקה: הסרט בוחן את הבדיקות המרובות שעושה ההורה הממוצע בישראל לקראת הלידה, תוצאותיהן ונחיצותן. שודר בערוץ 10 במרץ 2010.
  • 2010 – "סקס קטלני" – הפקה: סרט הסוקר את מחלות המין הנפוצות כיום, מחלות אשר מופיעות במספרים גדולים והולכים, השלכותיהן ודרכי המניעה. שודר בערוץ 10 במרץ 2010.
  • 2010 – "הדיכאון יוצא מהארון" – הפקה: סרט העוקב אחר סופר, עיתונאית וסטנדאפיסט במהלך טיפולים פסיכולוגיים שונים, בהם הם נחשפים לגבי הדיכאון האישי שלהם. שודר בערוץ 10 במרץ 2010.
  • 2010 – "אוי מאמא" – בימוי, תסריט והפקה: סרט ביכורים תיעודי המלווה את פירה, סבתה של הבמאית, במסע לשחרורה מהעול המכביד עליה מתקופת השואה. הסרט מתעד את פגישתה של סבתה עם האחיין של הפולנייה שהצילה אותה בתקופת מלחמת העולם השנייה, בעת ביקורו בישראל ומראה כיצד היא עוזרת לילדה פרואנית צעירה. הסרט שודר בערוץ 10 ביום השואה 2010 ו-2011. זוכה הפרס "זיכרון ועתיד" לסרט התיעודי בפסטיבל goEast, ויסבאדן, גרמניה, אפריל 2010. הסרט היה מועמד גם לפרס "היסטוריה וביוגרפיה" לסרט תיעודי בפסטיבל הטלוויזיה ה-16 של שאנגחאי, סין, יוני 2010, בפסטיבל בנד באורגון, ארצות הברית 2010 ובתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים הישראלי בשנת 2010.
סרט חברת הפקות/בית ספר במאי תפקיד שנה
ילדי הסתיו חוף לבן הפקות איתן גפני רייצ'ל 2016
לבטח אהבה סיון 2013
בלי נדר בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה אלעד מלכה אלה 2012
הבית על המים בית הספר לקולנוע לטלוויזיה ולאמנויות "מעלה" ירושלים עומר רגב מאיה 2011
איים אבודים ינוסן הפקות רשף לוי מיכל מזרחי 2008
גבריאלה גורילה הפקות (לונדון) מוחמד אל-עזם גבריאלה 2007
סדרה ערוץ/חברת הפקה במאי תפקיד שנה
יומני החופש הגדול yes עופר ויצמן נויה קדמי 2013
נשואים פלוס ערוץ 2, קשת גילי 2012
רוקדים עם כוכבים ערוץ 2, רשת בתפקיד עצמה (מתמודדת) 2012
נשות הטייסים אולפני הרצליה אייל סלע תמי גרינברג 2009
Y בעשר סינרגיה הפקות זיו שמש כתבת תרבות וחו"ל 2008
המקום, עונה ראשונה JCS הפקות אבי כהן לימור 2008-7
פרשת השבוע, עונה שנייה ענת אסולין הפקות רני בלייר מתדלקת 2008

תערוכות צילום 2009-2008

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ילדים הודים לאלוהים – חלק מתערוכה קבוצתית באלווריון
  • איש חרב בין חרבות – תערוכת יחיד בתיאטרון קרוב במסגרת ערב לכבודו של גבריאל מוקד
  • שכינה באוהל – חלק מתערוכה קבוצתית נודדת שהוצגה בביאנלה של וונציה, בדוקומנטה בקאסל ובניו-יורק בפסטיבל אמנות בכחול לבן
  • קשרי משפחה – חלק מתערוכה קבוצתית בבית ציוני אמריקה
  • הספרייה הנודדת 2 – מוזיאון האומנים, גלריה קרגו, פריז
  • רוטשילד, 3 - תערוכת מכירה קולקטיבית, תל אביב

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]