נומה שילה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| לידה |
15 באוגוסט 1942 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
14 באוקטובר 2020 (בגיל 78) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
סמינר הקיבוצים, גימנסיה גאולה |
| סוגה | ספרות ילדים |
| פרסים והוקרה |
פרס זאב לספרות ילדים ונוער (1997) |
  | |
נומה שילה (15 באוגוסט 1942 – 14 באוקטובר 2020) הייתה עיתונאית וסופרת ילדים, כלת פרס זאב לספרות ילדים ונוער לשנת 1997.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נומה שילה נולדה וגדלה בתל אביב. הוריה, אפרים ופרידל שימל, עלו מגרמניה בשנת 1934 והקימו את חנות בגדי הילדים והנשים "אֵיטם" ברחוב אלנבי בתל אביב. אחותה רותי אדלר היא מרצה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. שילה למדה בבית הספר מוריה בתל אביב ובגימנסיה גאולה. לאחר שירותה הצבאי למדה בסמינר הקיבוצים הוראה לחינוך גופני, ובתום לימודיה החלה לעבוד בתיאטרון בימות כמנהלת הפקות. כמו כן עסקה בתיאטרון בפרסום ויחסי ציבור ושימשה כעוזרת במאי לנסים אלוני בהפקת המחזה "נפוליאון חי או מת". בשנת 1976 החלה לעבוד בעיתון "ידיעות אחרונות" כעורכת מדור תגובות, אותו ערכה שנים רבות.
פרסמה ארבעה ספרי ילדים וזכתה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער בשנת 1997. ספריה עוסקים בחוויות הילדות וההתבגרות של ארבע ילדות שונות שיוצאות – כל אחת בדרכה – למסע הרפתקאות, כשהקשר שלהן לטבע ולבעלי חיים עז ומלא חמלה.
שילה נפטרה ב-14 באוקטובר 2020 ממחלת הקורונה[1].
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספורים שספרתי לפרנקו – או: הקציצה שלא נגמרת (כנרת 1993): קובץ ספורים קצרים על הקשר בין גבי, גיבורת הספר לבין כלבה האהוב פרנקו.
- עץ הג'ולים (עם עובד 1996): קובץ ספורים קצרים על הרפתקאותיה של אפי בתל אביב.
- המסע המופלא לכוכב אור (שילה 1998): סיפור מפגשה המרגש של דנה עם קאמי חברה מכוכב אחר ומסען המשותף לכוכב אור.
- המלאך שלי (שילה 2000): סיפור על מפגש בין תמי גבורת הספר למלאך השומר עליה. יחד הם יוצאים למסע הרפתקאות בכדור הארץ ובכוכב המלאכים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ערן סויסה, צדי צרפתי: "אף פעם לא הרגשתי נאהב, אף פעם בימי חיי", באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2020