נאצר מחכה לרבין
"נאצר מחכה לרבין" הוא פזמון ישראלי מאת חיים חפר, שחובר בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים במטרה לחזק את המורל הלאומי.
הפזמון חובר בעקבות הכרזתו התוקפנית של נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, כי הוא מחכה ליצחק רבין, רמטכ"ל צה"ל.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 במאי 1967, בעיצומו של יום העצמאות תשכ"ז, חצו כוחות יבשה מצריים את תעלת סואץ ונכנסו למרחבי סיני. ב־17 במאי דרש נשיא מצרים ממפקד כוח החירום של האו"ם בסיני וברצועת עזה שכוחותיו יעזבו את קווי הגבול ויתרכזו במחנותיהם. ב-20 במאי התחילה מצרים להוציא יחידות של צבאה ממלחמת האזרחים של צפון תימן, כדי להעבירן לחצי האי סיני. בתגובה ערך צה"ל גיוס כללי של כוחות המילואים, גיוס ששיתק חלק גדול מהמשק הישראלי. ב-21 במאי נשא נאצר נאום ובו הכריז "אנו מוכנים. אם רוצה גנרל רבין לנסות את כוחו במלחמה - אהלן וסהלן".[1][2] בישראל התפרשה ההכרזה כהכרזת מלחמה, ובציבור שררה אווירה קשה.
על רקע זה כתב חיים חפר בסוף מאי, שיר שמבוסס על הביטוי "נאצר מחכה לרבין" ובו לעג לנשיא מצרים נאצר ולצבא המצרי. אריק לביא שר את הפזמון, לפי לחן עממי. השיר התקבל בציבור בהתלהבות והושר בפי כל. לאחר הניצחון במלחמה, הפך השיר לאחד משירי הניצחון, בדומה לשיר "ירושלים של זהב" של נעמי שמר. רבים התאימו חלק ממילות השיר למציאות, "כי באנו" במקום "כי יבוא" וכו'.
מקור הלחן לא ידוע והוא מוגדר באקו"ם כנחלת הכלל. סברה אחת היא שמקור הלחן הוא בשיר אנטי חסידי ביידיש שהתחיל במילים "אין א שטעטעל". הלחן שומש לאורך השנים בשירים רבים, ביניהם אף השיר הסובייטי "קולחוזנייה סטולנייצה" - שיר הלל ביידיש ליוסיף סטלין שביצע זינוביי שולמן וכתב איציק פפר[3]. ייתכן שאריק לביא הכיר את הלחן מ"בעיירה סמוך לכאן", שיר עברי וולגרי שמקורו ביידיש. לשיר הוקלטה גם גרסה ביידיש הפותחת במילים "נאצר האט געווארט אויף רבין".[4]
השיר זכה לגרסאות כיסוי מאת אומנים נוספים, ביניהם הדודאים ומייק בורשטיין.
תחילת הפזמון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
- נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
- שיחכה ולא יזוז, איי איי איי
- כי יבוא מאה אחוז, איי איי איי
- איי איי איי
- איי איי איי
- איי איי איי
ואריאציות ושימושים מושאלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים נוצרו פרפרזות שונות לביטוי:
- ב-2001 יצא סיפור קצר בשם נאצר מחכה לרבין בספר סדומאל מאת לאה איני.[5]
- במהלך הבחירות לכנסת השלוש עשרה תעמולת הבחירות של מפלגת העבודה השתמשה במוניטין הצבאי שרכש רבין, בעיקר כרמטכ"ל מלחמת ששת הימים, והשתמשה בססמת הבחירות "ישראל מחכה לרבין".[6]
- ב-2010 פתח "השמאל הלאומי" בקמפיין משוחזר של "ישראל מחכה לרבין". בתו של רבין הביעה התנגדות לקמפיין שמשתמש בשמו של אביה.[7]
- בדצמבר 2006 החזיקו פעילי תנועת "שלום עכשיו" שלטים ועליהם הסיסמה "אסד מחכה לאולמרט".[8][9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "נאצר מחכה לרבין" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "נאצר מחכה לרבין" באתר שירונט
נאצר מחכה לרבין, בביצוע אריק לביא, סרטון באתר יוטיוב- השיר בביצוע הדודאים (יוטיוב), וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
- רחל אורן, תקליטים של זהב, דבר, 17 בנובמבר 1967
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טדי פרויס, יצחק רבין: הדרך אל ה-5 ביוני, דבר, 16 ביוני 1967.
- ^ דברי נאצר בסרט של הבי.בי.סי. בערבית להנצחת זכרו של נאצר (החל בדקה ה-41 ו-28 שניות)
- ^ Зиновий Шульман - Колхозная застольная, 1938, סרטון באתר יוטיוב
- ^ נאצר מחכה לרבין בביצוע מייק בורשטיין, באתר הספרייה הלאומית
- ^ לאה איני, סדומאל, בהוצאת הקבוץ המאוחד, 2001
- ^ את הססמה חיברה הקופירייטרית הצעירה שולי גלנץ.
- ^ מיכל שפירא, דליה רבין נגד קמפיין השמאל הלאומי, באתר nrg, 12 בספטמבר 2010.
- ^ גיל קלנר, יריב אופנהיימר: "אם היינו עושים שלום בסוריה הכל היה יכול להשתנות", באתר "סרוגים", 5 באוקטובר 2014
- ^ יריב לוין, נסיגה מהגולן? מפחיד לחשוב מה היה קורה, באתר ישראל היום, 10 בספטמבר 2014
| יצחק רבין | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| משפחתו | רוזה כהן (אמו) • נחמיה רבין (אביו) • לאה רבין (אשתו) • דליה רבין (בתו) | .jpg)
| |||
| ממשלותיו | ממשלת ישראל השבע עשרה • ממשלת ישראל העשרים וחמש | ||||
| אירועים במהלך כהונותיו כראש ממשלת ישראל |
| ||||
| שונות | נאצר מחכה לרבין • נאום הר הצופים • פרשת חשבון הדולרים • פנקס שירות • שלום, חבר | ||||
| הירצחו | ועדת החקירה לעניין רצח רבין • תאוריית הקשר על הרצח • תגובת החברה הדתית לרצח • הלווייתו | ||||
| הנצחתו | יום הזיכרון ליצחק רבין • כיכר רבין והאנדרטה • מכינה קדם-צבאית רבין • מרכז יצחק רבין | ||||