השמאל הלאומי
"השמאל הלאומי" הוא תנועת שמאל ישראלית, שלא התאגדה רשמית מעולם, ועסקה בשנים 2010-2009 בהפצת הרעיונות שבמסמך "השמאל הלאומי"[1] - ספרון בן 110 עמודים שפורסם בקיץ 2009 על ידי שמואל הספרי ואלדד יניב. יניב תיאר את אופי הספרון ומטרתו:
- "הספרון הוא לא תוכנית עבודה לראש הממשלה או תוכנית מבצע לצה"ל כיצד לסיים את הכיבוש. הוא קול קורא למחנה שלנו שמנוסח בישראלית, בדיוק בדרך שבה כולנו מדברים. הוא צריך להיות בהיר, וחד, ולא מטשטש, ונוקב, ומכעיס, ובעיקר - מעורר, כי המטרה של הטקסט היא להקים מחדש את מחנה השמאל. להקים אותו מחדש שיהיה גדול וחזק וינצח את הימין."[2]
הספרון מנסה לעורר את תומכי מחנה השמאל בישראל על ידי הגדרת סדר-יום פרקטי על בסיס הרעיונות של חתירה ליציאת ישראל מיהודה ושומרון, סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני והפיכת החברה הישראלית ל"חברת מופת".[3] פרסום הספרון לווה בביקורת בעקבות תכניו הפרובוקטיביים,[4] וחלוקתו חינם ברשת "צומת ספרים" כערכה ליום העצמאות הופסקה בעקבות מחאה של פעילי ימין.[5]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרסום הספרון, החלו יניב ופעילים נוספים לערוך מפגשים וחוגי בית תחת הכותרת "מתווכחים עם השמאל הלאומי". קבוצת הפעילים רואה עצמה כמייצגת את "השמאל הלאומי הגדול והציוני שלנו, שרוצה כמו הרצל ובן-גוריון ורבין, מדינה יהודית ודמוקרטית עם גבולות מוכרים ובני הגנה וחברת מופת ודוגמה אישית וצדק חברתי".[6] הקבוצה תומכת בהפסקת השליטה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון כאמצעי לשמירת צביון מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, והפניית כספי התמיכה המדינית בהתנחלויות ליישום מדיניות כלכלית סוציאל-דמוקרטית בתוך גבולות המדינה.
בראיון שפורסם במגזין "תזה" במאי 2010 תיאר יניב את פעילות הקבוצה:
- "היום יש כבר קבוצה של 57 פעילים השותפים לרעיון, שנפגשים פעם בחודש וקובעים את תוכנית העבודה לחודש הקרוב. מעבר לזה יש כבר 1,500 אנשים שנרשמו בבקשה להיות מתנדבים ולפעול למען הרעיון, ויש לנו קבוצות שותפים פעילות באוניברסיטת בן-גוריון, בתא 'אופק' בירושלים ובחיפה, בתא 'הדור החדש' באוניברסיטת ת"א."[2]
ב-15 במאי 2010 השתתפה הקבוצה, יחד עם שלום עכשיו, מרצ, יוזמת ז'נבה, התנועה הקיבוצית, השומר הצעיר, תא אופק והתנועה הירוקה, בארגון הפגנה בירושלים תחת הכותרת "ציונים לא מתנחלים". להפגנה הגיעו כ-1,000 איש.[7]
בספטמבר 2010 יצאה התנועה בקמפיין ציבורי, לקראת רישומה ברשם המפלגות לקראת הבחירות לכנסת[8] ולקראת השתתפותה בעצרת הזיכרון לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין. הקמפיין התבסס על סיסמת הבחירות של רבין משנת 1992.[9] כתגובה לשמועות אודות הפסקת קיומן של עצרות הזיכרון לזכרו של רבין לאחר העצרת ה-15 הצהירה התנועה כי היא תמשיך את מסורת קיום העצרות אם מרכז רבין לא יקיימן.[10]
בפברואר 2011 יצאה התנועה בקמפיין נגד צעדי חקיקה שקידמה מפלגת ישראל ביתנו. הקמפיין הגיע לשיא בהפגנה בכיכר ציון בירושלים.[11]
לקראת נאום ראש הממשלה נתניהו בקונגרס האמריקני[12] במאי 2011 יצאה התנועה בקמפיין "מדינה להם, הגושים לנו" כשקראה 'כן לנאום אובמה' והחתימה ישראלים על קריאה זו.[13][14]
ביוני 2011 יצאה התנועה בקמפיין למען שחרורו של גלעד שליט. במסגרת הקמפיין הוכנה כרזה שבה תמונת יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במקומו של גלעד שליט ולצידה נכתב "יאיר עדיין חי בבית".[15]
בקיץ 2011 עם תחילתה של מחאת האוהלים הייתה התנועה בין התנועות הראשונות שהקימו מאהל בשדרות רוטשילד ולקחו חלק בפעילויות המחאה. העיתון "ישראל היום" טען כי התנועה עומדת מאחורי המחאה. בתגובת התנועה נאמר כי התנועה לא החלה את המחאה אלא הצטרפה אליה.[16] בהמשך קיימה התנועה במאהל 'בית ספר לשינוי חברתי' שבו אירחה עיתונאים ופעילים חברתיים שקיימו דיונים בנושאי חברה וכלכלה.[17]
ב-2012 פרש אלדד יניב מהתנועה לטובת מפלגת ארץ חדשה שהתמודדה בבחירות לכנסת ה-19 אך לא עברה את אחוז החסימה. בשנים שלאחר מכן דעכה פעילות התנועה באופן ניכר.
בעקבות הפצת הספרון "השמאל הלאומי" הגיש אהרון דומב תביעת לשון הרע נגד מחבריו. התביעה נדחתה בבית משפט השלום ודומב חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 70,000 ש"ח.[18] בעקבות ערעורו של דומב, הפך בית המשפט המחוזי את ההחלטה בעניינם של מחברי הספרון וקבע שהתיק יחזור לבית משפט השלום, שם יצטרכו יניב והספרי להוכיח את טענתם - "אמת דיברתי" לאחר שייחסו לדומב "שירקס", "קומבינות" ו"שקרים".[19] הנתבעים ערערו לבית-המשפט העליון שאישר את הפסק בערכאה הראשונה, משום שדומב ויתר בשלב מוקדם יותר על הכללת מילים אלו בתביעה.[20]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מסמך השמאל הלאומי מתוך האתר הרשמי של שלי יחימוביץ'
- ארי שביט, מניפסט השמאל החדש של אלדד יניב ושמואל הספרי, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "השמאל הלאומי (טיוטה ראשונה להערות)", באתר השמאל הלאומי
- ^ 1 2 דניאל דולב, ראיון פוליטי נוקב עם אלדד יניב, הרוח החיה מאחורי 'השמאל הלאומי'", תזה, מאי 2010
- ^ אטילה שומפלבי, מסמך ה"סמולנים": באמת שכחנו להיות יהודים, באתר ynet, 9 בספטמבר 2009
מרב דוד, השמאל מציג: המניפסט שיעורר את המחנה?, באתר nrg, 9 בספטמבר 2009 - ^ ארי שביט, מניפסט השמאל החדש של אלדד יניב ושמואל הספרי, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2009
אורן קאשי, שנאה, משטמה ואורגניזם לאומני מאת 'השמאל הלאומי', באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 במאי 2010 - ^ שמעון כהן וחזקי עזרא, "צומת ספרים": הופסקה החלוקה, באתר ערוץ 7, 11 באפריל 2010
- ^ מתוך אתר תנועת השמאל הלאומי
- ^ יהונתן ליס וחיים לוינסון, הפגנת השמאל בי-ם: התנחלות אינה ציונות, באתר הארץ, 15 במאי 2010
- ^ שי פוגלמן, יכול להיות שאלדד יניב והשמאל הלאומי הם התקווה היחידה של השמאל בבחירות הבאות, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2010
- ^ אטילה שומפלבי, השמאל הלאומי בקאמבק "לישראל מחכה לרבין", באתר ynet, 8 בספטמבר 2010
- ^ אטילה שומפלבי, העצרת לזכר רבין תהיה האחרונה?, באתר ynet, 4 באוקטובר 2010
- ^ אלפים הפגינו בכיכר ציון:"מתביישים בגזענות", באתר וואלה, 27 בפברואר 2011
- ^ נתניהו בקונגרס: נהיה נדיבים, אל י-ם לא תחולק, באתר ynet, 24 במאי 2011
- ^ דף ההחתמה באתר השמאל הלאומי
- ^ איילה חננאל, השמאל הלאומי החתים עצומה: "מדינה להם, גושים לנו", באתר וואלה, 4 ביוני 2011
- ^ פנחס וולף, בכנסת מתנגדים לקמפיין השמאל הלאומי למען שליט, באתר וואלה, 29 ביוני 2011
- ^ מתי טוכפלד, מחאה ספונטנית - אבל גם מאורגנת, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2011
- ^ סיכום 'חוג בית' עם אורלי וגיא באתר השמאל הלאומי
- ^ ת"א (שלום י-ם) 16170-03-11 אהרן דומב נגד אלדד יניב, שמואל הספרי, גדי טאוב, ניתן ב-11 בנובמבר 2014
- ^ אורן פרסיקו, "מדובר בפרסום בעל אופי עובדתי", באתר העין השביעית, 22 ביולי 2015
- ^ סוף לתביעת הדיבה של דומפה נגד אלדד יניב ושמואל הספרי: ישלם 105 אלף שקל הוצאות משפט, באתר העין השביעית