מתתיהו הינדס

אין תמונה חופשית

מתתיהו (מתאוס) הינדס (יוני 1894 – 13 בפברואר 1957) היה עיתונאי, בנקאי, פעיל ציבור ושגריר ישראל באורוגוואי.

קורות חיים

הינדס נולד לד"ר טוביה ורחל (בת יוסף גזונדהייט) הינדס בירושלים. אביו היה רופא שעלה לארץ ישראל מאוקראינה, ניסה להתיישב בטבריה ואחר כך בירושלים בבית החולים ביקור חולים, אך אחרי הולדת בנו מתתיהו החליט לחזור לאירופה.

הינדס למד כלכלה ומשפטים באוניברסיטאות בוורשה, סנקט פטרבורג, היידלברג וברסלאו וקיבל תואר דוקטור למשפטים. היה מזכירם של נחום סוקולוב וליאו מוצקין בוועד המשלחות היהודיות לוועידת ורסאי. ב-1922 היה חבר המערכת של העיתון ראזסוויט שחזר לפעול בברלין עד להתפטרותו ביולי 1923 על רקע אי הסכמות עם דעותיו של ז'בוטינסקי, וב-1924 פרסם קובץ מאמרים "התגשמות" ברוסית. עבד כבנקאי בגרמניה ובפולין שם קודם להיות מנהל בנק בוורשה. הינדס היה ציר לקונגרס הציוני ה-16 ועד ה-24 (למעט אחד), חבר הוועד הפועל הציוני, יו"ר קרן היסוד בפולין, חבר "משלחת סוקולוב" לדרום אפריקה ב-1927, נציג הסוכנות היהודית במשא ומתן כספי עם ממשלת פולין ב-1936–1937. בסוף שנות ה-30 נחשב כמועמד להתמנות למנכ"ל "לודז'קי בנק דפוזיטובי", בנק שהיה בבעלות אוצר התיישבות היהודים.

בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 עלה לארץ ישראל והשתקע בחיפה. הינדס מונה למנהל סניף אפ"ק בהדר הכרמל במקומו של מתתיהו לונץ שחזר לנהל את סניף הבנק בעיר התחתית. הינדס המשיך בתפקידו זה עד 1954 עת עבר לנהל את הבנק בירושלים.

בארץ ישראל המשיך את פעילותו הציבורית כיו"ר ועד הנאמנים של בית הספר הימי בחיפה, חבר הוועד הפועל של החבל הימי לישראל, חבר הוועד המנהל של הטכניון ועוד. כיו"ר המועדון הימי בחיפה עסק בהוצאתן של ספינות המעפילים מצי הצללים לשימוש מחודש.

אחרי קום מדינת ישראל מונה לשגריר ישראל באורוגוואי. הוא נפטר לאחר מחלה במונטווידאו, בעודו בתפקיד. ארונו הובא ארצה והוא נקבר בבית הקברות בנחלת יצחק לצד אמו.

השאיר אחריו בת יחידה, חנה. על שמו רחוב בחיפה.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "ד"ר מתתיהו הינדס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2169
• לזכר נעדרים, דבר, 25 במרץ 1957
• אמציה פלד, רחוב הינדס, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה