משתמש:YoavR/ארגז חול 3

מצבה צבאית בתבנית אחידה מוצבת בישראל על קברי חללי צה"ל ומערכת הביטחון בישראל. המצבה מוצבת על גבי כל הקברים בבית הקברות הצבאיים. היא מוצבת גם על גבי קברות הנופלים בחלקות הצבאיות שבבתי קברות אזרחיים, ועל גבי קברי נופלים הקבורים בחלקות האזרחיות, ככל שקרוביהם ביקשו זאת.

המצבה הצבאית בעיצובה האחיד הונהגה בישראל בשנת 1951. עיצובה, ובעיקר הכיתוב שעליה, נשען מראשיתו על העקרונות של אחידות ושיוויון בין הנופלים, והיה נתון במשך השנים למחלוקות משמעותיות.

היסטוריה

במלחמת העצמאות, מלחמתה הראשונה של מדינת ישראל, נהרגו כ-5,700 ישראלים, מהם למעלה מ-4,700 חיילים (שרבים מהם חוילו לאחר מותם). קבריהם היו פזורים ב-144 אתרי קבורה שונים ברחבי הארץ. לאחר המלחמה ניגשה הממשלה, באמצעות משרד הביטחון, למלאכת ההסדרה של קבורת הנופלים. במקביל לניסיון לרכז את קברי החללים במספר אתרים מרכזיים עלתה לדיון שאלת עיצובה של המצבה שתוצב על קברותיהם. שאלה זו הובאה בפני גוף ציבורי - המועצה הציבורית להנצחת החייל - שהוקם כדי לייעץ למשרד הביטחון ולמחלקה להנצחת החייל שהוקמה במסגרתו אודות סדרי הקבורה הצבאית. החברים בגוף זה בראשיתו ובמהלך השנים היו בעיקר הורים שכולים.

עיצובה הבסיסי של המצבה הצבאית נקבע בתהליך ציבורי שהתקיים בשנים 1949-‏1951. ראשיתו הייתה בתחרות עיצוב, שבה זכתה במקום הראשון תכניתו של האדריכל אשר חירם. עם זאת, העיצוב הסופי של המצבה היה שונה במידה רבה מהצעתו הראשונית של חירם.

עיצובה הבסיסי של המצבה המוכר עד היום הבשיל במהלך שנת 1951 ובשנה זו החלה הצבת מצבות הקבע על קברי החללים, בקצב של מאות מצבות בכל שנה. המצבה הראשונה הוצבה על קברו של החלל חנוך בלובשטיין בכפר מל"ל.^[1] חריתת הכיתובים על גבי המצבה נעשתה מראשיתה באמצעות מכונה.

עם הזמן הוגשו למשרד הביטחון ולמועצה הציבורית להנצחת החייל בקשות רבות לשינויים בעיצוב המצבה, שרובן נדחו על ידי חברי המועצה. המבקשים כיבדו את החלטותיה ובמשך עשרות שנים חלו שינויים מעטים בתבנית עיצוב המצבה. לאחר מכן, בעקבות דרישות שהועלו החל מתחילת שנות ה-90, הוכנסו שינויים משמעותיים בעיצוב המצבה, שכללו הוספת תאריכים אזרחיים עליה והוספת אפשרות לכיתוב אישי.

לאחר שנות ה-90 חלו בפועל שינויים מפליגים במראה המצבות, משהתפשט המנהג של קרובי הנופלים להציב עליהן תוספות מגוונות על דעת עצמם וללא נטילת רשות מן האחראים על העיצוב המצבה וסביבותיה.

המסגרת המשפטית

הבסיס המשפטי להחלטות על אופן עיצוב המצבה הצבאית מצוי בחוק בתי קברות צבאיים, שנחקק בשנת 1950. בנוסחו המקורי הורה החוק כי "על כל קבר צבאי תוקם מצבה צבאית".

שנים רבות לאחר חקיקת החוק, ב-1997, תוקן נוסחו לעניין עיצובן של המצבות. היה זה בעקבות פסקי דין של בית המשפט העליון שניתנו בשבתו כבית דין גבוה לצדק (בעניין גינוסר ובדיון הנוסף בעניין ויכסלבאום), שעסקו שניהם בתוכן הכיתוב על גבי המצבה. מאז קובע החוק בין היתר כי "בצורתן של מצבות צבאיות, ממדיהן והכיתוב שעל גביהן לרבות בתוכן ובנוסח, תישמר מתכונת של אחידות ושוויון; לכיתוב בנוסח האחיד שעל המצבה... ניתן להוסיף, לבקשת קרובו של חייל שנפטר ועל דעת שאר הקרובים, גם כיתוב לביטוי אישי, בנוסח שתאשר הרשות המוסמכת". ב-1997 הותקנו גם תקנות בתי קברות צבאיים (כללים לכיתוב על מצבות) ותקנות בתי קברות צבאיים (סדרי הדין בפני ועדת ערר), שעיסוקן בערעור על החלטה בבקשה להוספת כיתוב אישי למצבות.

בפועל, המכריעים בבקשות לשינוי או הוספת כיתוב על גבי מצבה היו אנשי המועצה הציבורית להנצחת החייל, ששר הביטחון אימץ כמעט תמיד את עמדתם.

מרכיבי המצבה

המצבה הצבאית כוללת מספר מרכיבים:

מסגרת המצבה - תבנית אבן ירושלמית במימדים של ובגובה של 30 סנטימטר, הבנויה על גבי בסיס בטון. קיימות שתי גרסאות - תבנית פתוחה הממולאת עפר, שבה נשתלים צמחים, ותבנית המכוסה בלוח שיש. ברוב בתי הקברות והחלקות הצבאיים מחוברת כל שורת מצבות בראשה בערוגה נמוכה הבנויה אף היא מאבן ירושלמית
הכרית - אבן במימדים של , המונחת בראש תבנית המצבה. מפלס פני הכרית משופע כלפי רגלי המצבה ועל פניה חרות כיתוב אישי המתייחס לנופל שהמצבה מוצבת על קברו. הכיתוב על פני הכרית מנוסח על פי כללים אחידים.
הכיתוב האישי - כיתוב בנוסח חופשי, שנבחר על ידי קרובי הנופל ומוצג על גבי המצבה. הכיתוב מוצג על גבי הפאה התחתונה של מסגרת המצבה - זו המרוחקת מן הכרית. הוא קיים בשתי גרסאות - לוח מלבני שעליו חריתה, המוצב על גבי מסגרת מצבה פתוחה, או חריתה בתחתית לוח השיש המכסה את מסגרת המצבה.

במהלך השנים עסקו כמעט כל המחלוקות בנוגע לעיצוב המצבה בתוכנו של הכיתוב המופיע על גבי הכרית.

הכיתוב על המצבה

הכיתוב על מצבת האחים יהודה וחנן פריימן בבית הקברות הצבאי בהר הרצל

אלו מרכיבי הכיתוב על גבי כרית המצבה של נופל:

סמל צה"ל - או סמלו של ארגון אחר שאליו השתייך הנופל^[2], לפי העניין, ותחתיו דרגתו ומספרו האישי של הנופל.
שם וכינוי
שמות ההורים
מקום הלידה
שנת העלייה, אם עלה
נסיבות המוות
מקום המוות
מועד המוות
גיל בעת הנפילה
הכיתוב ת.נ.צ.ב.ה (תהא נשמתו צרורה בצרור החיים).

שינויים בנוסח הכיתוב על המצבה

קרובי משפחה של נופלים ביקשו להוסיף ליד שמות ההורים את שמות אחי הנופל, אך בקשות אלו לא אושרו.

במשך שנים רבות לא נענו הבקשות להוסיף לכיתוב תאריכי לידה ופטירה לפי הלוח האזרחי. הדבר התאפשר החל משנת 1991 ?, בעקבות פסק הדין בעניין גינוסר. מאז, לפי בקשות קרובי הנופל, נוסף הכיתוב על גבי מספר רב של כריות מצבה - גם תוך החלפת כריות שכבר הוצבו במקומן לפני כן.

בראשית הדרך נקבעו נוסחים אחידים מעטים ששימשו לתיאור נסיבות המוות של הנופל. באלו חלו עם השנים שינויים ותוספות רבים וזאת על פי דרישות קרובי הנופלים.

הכיתוב האישי

המצבה הצבאית

מאז הקמת בתי הקברות הצבאיים הונהג עיצוב אחיד גם למצבות שהוקמו בהם על קבריהם של הנופלים. המצבה היא תבנית אבנים נמוכה הממולאת אדמה, כדי לאפשר שתילת צמחים בה - אם כי בחלק מבתי הקברות המצבות מכוסות בלוח אבן, או שמשפחת הנופל בוחרת לכסות את המצבה בלוח אבן. בראש המצבה מוצבת אבן מצבה אלכסונית (שכינויה "הכרית") שבה חקוקים פרטיו של הנופל על פי מתווה אחיד. מתווה זה נקבע בעיקרו על ידי ועדה שכונסה מטעם המועצה הציבורית להנצחת החייל (אם כי המדינה אימצה מתווה פחות מפורט מזה שהציעה אותה ועדה), והוא פורסם בשנת 1951‏.^[3]

אלו הפרטים על מצבות הנופלים על פי המתווה הקבוע:

שמו של הנופל
שמות הוריו
מקום לידתו
מועד עלייתו לישראל - אם עלה
נסיבות מותו
מועד מותו
גילו בעת נפילתו
הכיתוב ת.נ.צ.ב.ה (תהא נשמתו צרורה בצרור החיים).

בפינת אבן המצבה נחקק סמל צה"ל - או סמלו של ארגון אחר שאליו השתייך הנופל, לפי העניין - דרגתו ומספרו האישי של הנופל.

מועד מותו של הנופל צוין על פי הלוח העברי, אך מאז שנות ה-90 הותר לרשום אותו על פי הלוח הגרגוריאני, אם רצתה בכך משפחת הנופל.

באבן המצבה שעל קבריהם של נופלים אלמונים נחקקו לרוב רק המילה "אלמוני" וכן נסיבות מותו ומועדו של החלל, ככל שאלו היו ידועים.

על מצבתו של כל חלל מונח בית נר בעיצוב אחיד לצורך הדלקת נר נשמה לזכרו.

כיתוב אישי

במהלך שנות ה-90, לאחר שהתעוררה דרישה ציבורית לכך ובעקבות דיונים משפטיים בסוגיה, הוחלט לאפשר לבני משפחותיהם של הנופלים להוסיף למצבותיהם כיתוב בנוסח שיבחרו, וזאת לא על גבי אבן המצבה אלא על גבי לוח אבן הצמוד לפאה העליונה של המצבה, בתחתיתה.

משפחות הנופלים רשאיות להגיש בקשה לכיתוב אישי על המצבה מעבר לפרטים של המתווה האחיד.^[4] בדרך כלל משרד הביטחון אינו מאפשר כיתובים אישיים כגון שמות האחים של הנופלים,^[5]^[6] אולם במספר מקרים אושרו כיתובים חריגים.^[7]