קרב רפיח (2014)
 | ||||||||||||||||||
| סגן הדר גולדין על שער במחנה במהלך מבצע צוק איתן, מספר ימים לפני שנהרג | ||||||||||||||||||
| מערכה: מבצע צוק איתן | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 1 באוגוסט 2014 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב אחרי | קרב רפיח כחלק ממלחמת חרבות ברזל | |||||||||||||||||
| מקום | סמוך לרפיח | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
.jpg)
קרב רפיח היה אחד מהקרבות הבולטים במהלך מבצע צוק איתן. הקרב נערך ביום שישי, 1 באוגוסט 2014, באזור רפיח, ונהרגו בו שלושה לוחמי סיירת גבעתי. בקרב זה נהרגו 42 מחבלים ואזרחים פלסטינים.
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 באוגוסט 2014 החלה בשעה 08:00 הפסקת אש למשך 72 שעות ביוזמת מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, ומזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי. הפסקת האש אושרה על ידי חמאס וישראל. הפסקת אש זו הופרה תוך זמן קצר על ידי החמאס בשיגור מספר רקטות לעבר יישובי עוטף עזה ולאחר מכן בירי שתי פצצות מרגמה.
כוח של סיירת גבעתי המשיך בפעילות מבצעית לאיתור מנהרות באזור רפיח. ב-9:05 תקפו את הכוח מחבלים שיצאו ממנהרה, הרגו שלושה מחיילי הכוח: מפקד הפלס"ר, רס"ן בניה שראל,[2] סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני,[3] ולקחו אתם את גופתו של סגן גולדין.
סגן מפקד הסיירת, סגן איתן פונד, ומפקד חפ"ק המג"ד, סג"ם מתן חורש, הובילו מרדף אחר חוליית המחבלים בתוך המנהרה[4] אשר במהלכו נתגלו פריטים שאפשרו, יחד עם פריטים שנתגלו בשעות הצהריים על ידי צוות של סיירת מטכ"ל ויחידת אית"ן, לקבוע מאוחר יותר את מותו של סגן גולדין.[5]
על פי הערכה ראשונית גולדין נחטף בעודו חי, ולכן הופעל נוהל חניבעל, כחצי שעה לאחר ההתקלות, לשם שיבוש דרכי המילוט של חוטפיו. צה"ל המטיר על רפיח אש כבדה, ממטוסי קרב, מסוקי קרב, טנקים וארטילריה, ממנה נהרגו עשרות פלסטינים, ונגרם הרס רב.[6] במהלך האירוע ירה צה"ל כ-2,000 טילים, פצצות ופגזים. לפי הפלסטינים נמנו יותר מ-100 הרוגים ברפיח, ואילו לפי צה"ל נהרגו 42 פלסטינים, מתוכם 12 הם מחבלים, 13 בלתי מעורבים ומעמדם של יתר ההרוגים אינו ידוע.[7]
בשעות הראשונות שלאחר הקרב נחשב סגן גולדין לנעדר שנפל בשבי,[8] אך כעבור כ-38 שעות, במוצאי שבת, נמסרה להוריו קביעתו של הרב הצבאי הראשי, רפי פרץ, שהדר גולדין נהרג.[9]
בדצמבר 2014, כחמישה חודשים לאחר הקרב, דלפו לאמצעי התקשורת הקלטות של רשת הקשר הצה"לית במהלך הקרב, ובהן נשמע חששו של מפקד גדס"ר גבעתי (יחידת שועלי שמשון), סא"ל אלי ג'ינו, מירי דו-צדדי: ”אני חוזר שנית, תפסיקו עם הירי, תפסיקו עם הירי! אתם יורים כמו מפגרים. אתם תהרגו אחד את השני. די, יש לי כבר הרוגים, מפגרים. תמתינו רגע.”[10]
בתחקיר נסיבות תחילתו של הקרב, שפורסם כשמונה חודשים לאחר הקרב, אמר מח"ט גבעתי, אל"ם עופר וינטר: "השיטה החטיבתית לקחה בחשבון את כניסת הפסקת האש והתבססה על כך שעד השעה 8 בבוקר יסיימו הכוחות את ההתקפה ורק לאחר בידוד המרחב יבוצעו סריקות המנהור. מאחר שזה לא היה המצב, עם כניסת הפסקת האש לתוקף נכנסו כוחות פלוגת הסיור לסריקות במרחב שלא נכבש ובגזרה לא מאובטחת".[7]
על פעילותם לאיתור סגן גולדין הוענק עיטור המופת לסגן איתן פונד[11] וצל"ש אלוף פיקוד הדרום (האלוף סמי תורג'מן) הוענק לסגן יאיר אלקלעי,[12] סגן שקד קידר,[13] סג"ם מתן חורש[14] וסמ"ר צ'אלאצ'או מקונן.[15]
בהרצאה שנשא וינטר בשנת 2021 אמר שהתנגד לפעולה שהחלה את הקרב, משום שסבר שהסיכון בפעולה עולה על תועלתה, אך מפקד פיקוד הדרום, האלוף סמי תורג'מן, קיים הערכת מצב והחליט לבצע את הפעולה.[16]
דו"חות ביקורתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדו"ח ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014 נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות צה"ל בקרב ועל כך שפלסטינים רבים נהרגו בקרב, בהם אזרחים רבים. בדו"ח נכתב כי "כאשר שלומו של חייל ישראלי היה בסכנה, (צה"ל) התעלם מכל החוקים".
דו"ח של ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" טען שבקרב ברפיח ביצעה ישראל פשעי מלחמה.[17] משרד החוץ דחה בתוקף טענה זו.[18]
ב-15 באוגוסט 2018 הודיע הפרקליט הצבאי הראשי אלוף שרון אפק על סגירת התיק ועל החלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית על הקרב, מאחר שמצא שהכוחות פעלו לפי הדין ושיקולים מבצעיים לגיטימיים. עוד צוין בדו"ח הפצ"ר שבמהלך הקרב הרגו כוחות צה"ל כ-42 מחבלים וייתכן שנהרגו באופן בלתי מכוון עד 70 אזרחים מתקיפת מטרות צבאיות של ארגוני הטרור.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יואב זיתון, "תפסיקו עם הירי, יש לי הרוגים". ynet חושף את רשת הקשר הצה"לית אחרי חטיפת גולדין ברפיח, באתר ynet, 30 בדצמבר 2014.
- יוחאי עופר, בצבא העריכו שגולדין חי ונחטף לבית החולים ברפיח, באתר nrg, 14 באפריל 2015.
- יואב זיתון, תחקיר "יום שישי השחור": הכוח נכנס ללא כלים הנדסיים, חמאס פעל במיומנות, באתר ynet, 14 באפריל 2015.
- אילנה דיין וגלעד טוקטלי, ממעמקים, באתר מאקו, 19 באפריל 2015.
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ]
מערכת אתר צה"ל, "אין מקום לפתיחת חקירה פלילית ביחס לאירועי הקרב ברפיח", באתר צה"ל, 15 באוגוסט 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] מערכת אתר צה"ל, "אין מקום לפתיחת חקירה פלילית ביחס לאירועי הקרב ברפיח", באתר צה"ל, 15 באוגוסט 2018,
קובי פינקלר, 4 שנים אחרי "צוק איתן" לא תיפתח חקירה בעקבות הקרב ברפיח, באתר ערוץ 7, 15 באוגוסט 2018. - ^ רס"ן בניה שראל באתר יזכור, באתר www.izkor.gov.il
- ^ סמ"ר ליאל גדעוני באתר יזכור, באתר www.izkor.gov.il
- ^
עמוס הראל, צה"ל יוצא מהרצועה, ההמשך תלוי בחמאס, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2014
- ^ אמיר בוחבוט, תחקיר החטיפה: הקצין רדף אחר המחבלים במנהרה, באתר וואלה, 3 באוגוסט 2014
- ^ יואב זיתון, רועי קייס ואליאור לוי, חשש: חמאס ניצל הפסקת האש וחטף קצין. שני לוחמים נהרגו. צה"ל: הפסקת האש קרסה, באתר ynet, 1 באוגוסט 2014
אליאור לוי ויואב זיתון, עשרות הרוגים בעזה: "כמו הפצצה אטומית", באתר ynet, 2 באוגוסט 2014 עמוס הראל, גילי כהן, מה קרה ב"יום שישי השחור" של רפיח, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2014
- ^ 1 2 טל לב-רם, בלעדי: פרטים חדשים מתחקיר קרב רפיח, באתר גלי צה"ל, 14 באפריל 2015
- ^ טל אריאל אמיר, חצי שנה אחרי החטיפה, הוריו של הדר גולדין ז"ל: "הבטחנו לילדים שלא נתפרק", באתר מעריב אונליין, 25 בפברואר 2015
- ^ אלון בן דוד, ליאור קינן, התקווה נגוזה: סג"מ הדר גולדין הוגדר כחלל צה"ל, באתר nana10, 3 באוגוסט 2014
- ^ יוחאי עופר, מצ"ח תחקור את דליפת הקלטות הקרב ברפיח, באתר nrg, 30 בדצמבר 2014
- ^ סגן איתן פוּנד, באתר הגבורה
לילך שובל, עיטור המופת לסגן איתן - שנלחם במנהרה נגד חוטפי הדר גולדין, באתר ישראל היום, 19 בינואר 2015 - ^ סגן יאיר אלקלעי, באתר הגבורה
- ^ סגן שקד קידר, באתר הגבורה
- ^ סג"ם מתן חורש, באתר הגבורה
- ^ סמ"ר צ'אלאצ'או מקונן, באתר הגבורה
- ^ נועם אמיר, עופר וינטר חשף: התנגדתי לפעולת "יום שישי השחור" בצוק איתן, בעיתון מקור ראשון, 24 באוגוסט 2021
- ^ יאסר עוקבי, אמנסטי: "ישראל ביצעה פשעי מלחמה ברפיח במהלך יום שישי השחור", באתר מעריב אונליין, 29 ביולי 2015
- ^ אריאל כהנא, משרד החוץ נגד אמנסטי: "דו"ח פגום ושקרי", באתר nrg, 29 ביולי 2015.
