לדלג לתוכן

משתמש:YedidyaPopper/טיוטה/תחנת טיבוע ביצת פולג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנת טיבוע ביצת פולג
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
תאריך הקמה 2020
מיקום
קואורדינטות 32°15′00.1″N 34°51′07.1″E / 32.250028°N 34.851972°E / 32.250028; 34.851972
דף הפייסבוק של התחנה

תחנת הטיבוע בביצת פולג הוקמה בשנת 2020, ועוסקת בטיבוע עופות בבתי הגידול הלחים שנותרו מביצת פולג במטרה לאסוף מידע על אוכלוסיית העופות בביצה, לנטר את העופות הנצפים בביצה ולפעול לשמירה על ביצת פולג.

החל משנת 2020 מתבצעים בין 70–120 ימי טיבוע בשנה ואלפי ציפורים מטובעות מדי שנה; כ-250 מיני ציפורים נצפו בביצה, מתוכם כ-215 מינים נצפים מדי שנה. הטיבוע מתבצע על-ידי צוות מתנדבים מקצועיים שעברו הכשרה ומחזיקים ברישיון מרשות הטבע והגנים לעסוק בטיבוע ציפורים.

על אף המחסור בתשתיות קליטת קהל מתבצעות בביצה הדרכות בנושא צפרות וטיבוע לקהל וסיורי צפרות.

ביצת הפולג הינה שריד ייחודי לבתי הגידול הלחים שהיו נפוצים בעבר באזור השרון, ונחשבת לשנייה בגודלה בישראל אחרי אגם החולה, וחלשה על שטח נרחב של כמה אלפי דונמים בין הרצליה, תל מונד ואבן יהודה. בעבר היה הביצה עשירה בצמחייה צפופה, עופות מים, דגים ומגוון חיי בר, עם מקווי מים מרופדים בנופרים ובצמחי מים אחרים. אף על פי שתהליכי ייבוש החלו בשנות ה-30 של המאה ה-20, חלקים ממנה נותרו מוצפים כל השנה או באופן עונתי, והיא משמרת תנאים התומכים במיני צומח וחי ייחודיים, רבים מהם נדירים ובסכנת הכחדה.[1]

פעילות הטיבוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות בביצת פולג

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טיבוע עופות
בסתיו 2020 החלה פעילות טיבוע מסודרת בתחנה שהוקמה בלב ביצת פולג, ביוזמת יותם לנרד ובתמיכת מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. רשתות הטיבוע נפרשות בשטח לפני עלות השחר במשך 3–5 ימים בשבוע, ונבדקות על-ידי צוות מטבעים מוסמכים עם הזריחה. כל הציפורים הנלכדות מתועדות ומסומנות בטבעת למטרת סימון, ומשוחררות לאחר מכן חזרה לטבע. במקביל נערכות תצפיות ספורדיות המאתרות מינים נוספים שאינם חלק ממטרות הטיבוע. ממצאי הטיבוע והתצפיות חיזקו באופן משמעותי את ההבנה בדבר חשיבותה של ביצת הפולג במערך שמירת הטבע בישראל. עד כה תועדו בביצת הפולג 250 מיני עופות. במהלך חודשי החורף, נצפים בשטחי הביצה אלפי ברווזים, מאות קוויות מצויצות, 2–3 עיטי צפרדעים ואלפי שחפי אגמים.[1]

מנתוני הטיבוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנה הראשונה לפעילותה, ועל אף שפעילות הטיבוע החלה רק מעונת הסתיו, הייתה ביצת הפולג לאתר שבו טובעו מספר הציפורים הגבוה ביותר בישראל. הביצה התגלתה כאתר ייחודי למינים הקשורים בצמחיית עשב ובמשטחי בוץ חשופים, הודות לירידה הטבעית במפלס המים במהלך הקיץ והסתיו. בכך, היא ממשיכה לשמר מאפיינים טבעיים של בית גידול לח, אשר נעלמו מביצות רבות בישראל בעקבות ייבושן ושינויים במשטרי הניקוז.[1]

נתוני הטיבוע מצביעים על היקף פעילות משמעותי: בשנת 2020 טובעו בישראל כולה (למעט התחנה) 1,746 פרטים מהמין כחול-חזה, לעומת 1,778 פרטים שטובעו בתחנת ביצת פולג בלבד. מהמין חרגולן זמירי, לעומת 760 פרטים שטובעו בשאר הארץ באותה שנה, 877 נתפסו בביצה. בביצת פולג נלכדים למעשה פרטים משני מינים אלו יותר מכל שאר אתרי הטיבוע האחרים בישראל גם יחד. בעונת הטיבוע של סתיו 2021 נלכד פרחון של זמירון (מין הנמצא בסכנת הכחדה חמורה בישראל: האוכלוסיה המקננת הזמירונים בארץ מוערכת בפחות מ-50 זוגות[2]), דבר המהווה עדות חד-משמעית לקינון בביצה.[1]

תצפיות נדירות בתחנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מיני הציפורים הנדירים שנצפו במהלך פעילויות הניטור בביצה ניתן לציין:

  • חרגולן מנומר, טובע באוגוסט 2020, התיעוד ה-16 בישראל.
  • עלווית כהה, טובעו 3 בישראל, באוקטובר 2020, דצמבר 2023, אוקטובר 2024, אלו התיעודים ה-12, ה-18 וה-20 בעלווית הכהה בישראל.
  • חופזי אמריקאי, נצפה בינואר 2022, התצפית השלישית בישראל.
  • גיבתון שחור-פנים, טובע באפריל 2024, התיעוד הרביעי בישראל.
  • דרור הרים, 3 פרטים שנצפו בדצמבר 2024, התיעוד התשיעי בישראל.

החי והצומח בביצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח הביצה מכיל שני בתי גידול ייחודיים בישראל: בית הגידול הלח ובית הגידול של הקרקעות הכבדות, שניהם בתי גידול שהולכים ונעלמים מנופי ארצנו, וכתוצאה מכך מצויים בביצה מגוון רחב של בעלי-חיים וצמחים המצויים בסכנת הכחדה בישראל:[1]

מבין הצמחים הנתונים בסכנת הכחדה ניתן למנות את: גומא הפפירוס, שוש קירח, סוף רחב-עלים (Typha latifolia), חוחן קרדני (Onopordum carduiforme), בת-ארכובית צמירה (Persicaria lanigera), ערבז החוף (Centaurium maritimum), לשישית מקומטת (Chrozophora plicata), עטיינית מגובבת (Crypsis minuartioides), גומא שופע (Cyperus dives), ובת-ארכובית מחודדת (Persicaria acuminata).

מבין בעלי-החיים האחרים ניתן לציין את הדו-חיים אילנית מצויה וקרפדה ירוקה; מין הלטאה שנונית השפלה; היונקים חתול ביצות והעטלפים אפלול מצוי, פרסף גדול, ועטלפון אירופי.

אזור הביצה מהווה נכס אקולוגי חשוב, המשמש כמעבר אקולוגי קריטי המחבר בין בתי גידול טבעיים באזור ותורמת לשימור המגוון הביולוגי. עם זאת, היא נתונה לאיומים חמורים עקב פרויקטי תשתית של סלילת כבישים, העלולים לפגוע במערכות המים שלה, לפצל את השטח ולהקטין את יכולתה לתמוך במגוון חיי הבר הביצה.[1] שימור ביצת הפולג הוא קריטי לשמירה על האיזון האקולוגי ולשימור מורשת הטבע של מישור החוף בישראל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת טיבוע ביצת פולג, ברשת החברתית פייסבוק

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 ד"ר יריב מליחי, חוות דעת אקולוגית - ביצת הפולג והשפעת נתיב התחבורה הציבורית, 1 בדצמבר 2021
  2. ^ זאב לבינג'ר, אבנר רינות, יואב פרלמן, יוסף כיאט, נדב ישראלי, איתי שמשון, נעם וייס, עזרא חדד, זמירון | Acrocephalus melanopogon, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל, ‏1 בינואר 2011