משתמש:ShElisheva/טיוטה
| ורוד מאדר | |
| הצבע מופק מהשורשים של פואת הצבעים (Rubia Tinctorum) | |
| מיקומי הצבע | |
| Hex triplet | #E32636 |
| sRGBB (r, g, b) | (227, 38, 54) |
| HSV (h, s, v) | (355°, 83%, 89%) |
| CIELChuv (L, C, h) | (49, 142, 10°) |
| מקור | [Unsourced] |
| B: Normalized to [0–255] (byte) | |
וורוד מאדר הינו צבע אדום שמופק באופן מסורתי מפיגמנט לֶייק מאדר, מקור הפיגמנט הינו שורש הצמח פואת הצבעים (Rubia Tinctorum)[1].
פיגמנט וורוד מאדר מכיל שני פיגמנטים אדומים אורגניים: אליזרין ופורפרוין. הצבע מתואר כנמלט, שקוף, לא מכתים, בעל צבע סגול בינוני - אדום כאשר מעורב במדלל, ומתכהה לפיגמנט אדום - מג'נטה בהיר ללא דילול.[2][3]
היסטוריה
כבר מהעת העתיקה גידלו את פואת הצבעים במרכז אסיה, בדרום אסיה ומצרים, לצורך הפקת הצבע. בקברו של הפרעה תות ענח' אמון נמצאו בגדים שנצבעו בשורש פואת הצבעים ובציורי קיר בקבר מצרי מהקופה ההלניסטית-הרומית השתמשו בו בתערובת עם גבס על מנת להפיק צבע וורוד. ממצאים שמעידים על השימוש בוורוד מאדר נמצאו גם ביוון העתיקה, בעיר קורינתוס, באיטליה בבתי המרחץ של טיטוס ובהריסות של העיר פומפיי. הוא מוזכר גם בתלמוד ובכתבי דיאוסקורידס, אצל היפוקרטס וסופרים אחרים. ביצירות אומנות הוא מכונה רוביו, ג'.מ.וו. טרנר השתמש בו בציוריו ואף לצביעת קרמיקה. המורים הביאו את גידול פואת הצבעים והפקת הצבע לספרד.
תהליך הפקת פיגמנט הלייק משורש פואת הצבעיים התגלה לראשונה במצריים העתיקה בסביבות השנה 1500 לפני הספירה, שם התפתחו מספר טכניקות הפקת הצבע. לדעת המצרים הצבע האיכותי ביותר הופק מצמחים בני 18 עד 28 חודשים, שגדלו בקרקע עשירה בסידן.
ב-1827 החלו הכימאים הצרפתיים פיאר ז'אן רוביקה וקולין לייצר גראנסין (garancine), הגרסה המרוכזת של וורוד מאדר הטבעי. כתוצאה מהתהליך הם גילו שפיגמנט הלייק מאדר מכיל שני רכיבי צבע, אליזרין האדום ופורפורין שדוהה מהר יותר. פורפורין נמצא באופן טבעי רק בוורוד מאדר ומוסיף גוון כתום/אדום חמים ייחודי, שלא נמצא באליזרין הטהור.
ייצור פיגמנט ורוד מאדר הטבעי סיפק צבע האדום לחצי העולם, עד השנה 1868, שבה הרכיב אליזרין הופק באופן סינטטי וכך הפך לפיגמנט הטבעי הראשון שהופק באופן סינטטי בידי קארל גראבה וקארל ליברמן. אופן ההפקה הזה של הפיגמנט לא היה מתאים לייצור המוני, בגלל שנעשה בו שימוש בחומרים יקרים לא יציבים, בפרט ברום.
ביוני 1869 הגיש וויליאם פרקין, מי שהמציא את הפיגמנט הסינטטי הסגול mauveine, פטנט לתהליך ייצור של אליזרין סינטטי ללא שימוש בברום, וגראבה, ליברמן וקארו, קבוצת המדענים מברלין, הגישו פטנט לתהליך דומה בדיוק יום אחד לפניו. הפטנט נרשם על שני הפונים, מכיוון שזה של פרקין נחתם ראשון. הם חילקו את השוק ביניהם. פרקין חלש על החלק האנגלי וגראבה, ליברמן וקארו, קיבלו את החלק האמריקאי והאירופי.
ייצור המוני של אליזרין הסינטטי, שעלותו הנמוכה, גרמה לכך שהוא החליף את ורוד מדר בכל ענפי התעשייה, לדוגמה צביעת הבדים של המעילים האדומים של הצבא הבריטי[4]. כיום משתמשים בפיגמנט הטבעי בתהליך הפקה המסורתי כמענה לביקוש מצד האומנים.
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
- ^ פואת הצבעים : בסכנת הכחדה,צמח רפואי, באתר www.wildflowers.co.il
- ^ Jan W. Gooch, Colour Index Number, New York, NY: Springer New York, 2011, עמ' 158–158, ISBN 978-1-4419-6246-1
- ^ The 5000-year-old root: history in the Old World, Routledge, 2003-09-02, עמ' 31–63, ISBN 978-0-203-40043-2
- ^ madder red - redcoats - alizarin - red dye, footguards.tripod.com