פדניוס דיוסקורידס
לידה |
40? אנזארבוס, טורקיה |
---|---|
פטירה | 90? (בגיל 50 בערך) |
מדינה | רומא העתיקה |
פדניוס דיוסקורידס (Pedanius Dioscorides; ביוונית: Πεδάνιος Διοσκορίδης; 40 – 90 לספירה לערך) היה רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני מאנאזרבוס שבקיליקיה. דיוסקורידס עסק ברפואה ברומא בתקופת נירון קיסר, והכיר רפואות מכל רחבי העולם היווני-רומי.
חיבורו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיוסקורידס כתב ספר בן חמישה כרכים ביוונית בשם Περί ὕλης ἰατρικής (על עניינים רפואיים (אנ'); בתרגום הלטיני של ספרו: De Materia Medica), שהיה אחד מספרי רפואת הצמחים המשפיעים בעולם, ונותר בשימוש מעשי עד המאה ה-17. שלא כמו סופרים קלאסיים רבים, עבודותיו לא "התגלו מחדש" בתקופת הרנסאנס, כיוון שספרו מעולם לא אבד, והוא הועתק שוב ושוב בעותקים רבים לאורך הדורות, פעמים רבות עם הערות ותוספות.
ספרו של דיוסקורידס חשוב לא רק להיסטוריה של רפואת הצמחים; הוא נותן מידע רב על עשבי תיבול בהם השתמשו היוונים, הרומאים ותרבויות עתיקות אחרות. הספר כולל גם שמות של הצמחים בשפות תרקיה ודקיה, שבלעדיו היו אובדים. בסך הכל, מוזכרים בספר כ-600 צמחים שונים והוא אולי העדות האתנובוטנית הקדומה ביותר המוכרת כיום, זאת למרות שתיאורי הצמחים מעורפלים במידת מה, וחוקרים בני ימינו לא תמיד מצליחים לזהות באילו צמחים מדובר.
כמה עותקים מאוירים של De Materia Medica שרדו, חלקם מוקדמים מאוד - מן המאות החמישית והשביעית לספירה.
משחותיו של דיוסקורידס מוזכרות בהערת אגב בספר "קנדיד" מאת וולטר.
-
עותק מאויר של הכרך "רפואות ערביות פשוטות" מאת דיוסקורידס, מהמאה ה-13, מוצג במוזיאון הבריטי
דיוסקורידס על ארץ יהודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבורו של דיוסקורידס כולל מספר אזכורים לתוצרתה של ארץ יהודה. הוא מספר על שיח הבלסם, "הגדל רק ביהודה בעמק מסוים" (De Materia Medica, I, 19:1); הוא מציין שהשרף של האלה מופק בין היתר גם ביהודה (I, 71:1); הוא מספר ש"האספלט היהודי שונה מהשאר. זה שיש לו ברק בצבע ארגמן וניחוח חזק והוא כבד, הוא יפה; ואילו הסוג השחור והמלוכלך הוא גרוע, מאחר שהוא מהול בתערובת של זפת" (I, 73:1); הוא מציין ש"מיץ הסקמוניה (אנ') הסורי וזה המופק ביהודה הם הגרועים ביותר" (IV, 170:3); הוא מספר ש"האבן היהודית מופקת ביהודה" מסייעת לסובלים מקשיים במתן שתן ומאבנים בדרכי השתן (V, 137). במקום אחר הוא מזכיר את העיר פטרה ומציין שהיא נמצאת "בקרבת יהודה" (IV, 157:1).[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Pedanius Dioscorides, De Materia Medica (באנגלית)
- biography/Redacius-Dioscorides פדניוס דיוסקורידס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי פדניוס דיוסקורידס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)