משתמש:Bazarin/מיכאיל ליפשיץ
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
 | |
| לידה |
23 ביולי 1905 מליטופול, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
ה20 בספטמבר 1983 מוסקבה |
| מקום קבורה | בית העלמין קונצבסקויה |
| השקפה דתית | אתאיזם |
| מקום לימודים | Vkhutein (רו'), Vkhutemas (אנ') |
| מוסדות | Vkhutein (רו'), Vkhutemas (אנ'), המכון למרקסיזם-לניניזם (מוסקבה) (אנ'), IFLI (רו'), המכון להיסטוריה של האקדמיה הסובייטית למדעים (רו'), האקדמיה הסובייטית לאומנויות (רו') |
| זרם | מרקסיזם |
| תחומי עניין | אסתטיקה, היסטוריה תרבותית, תורת הספרות, ביקורת תרבות |
| הושפע מ | אריסטו, קאנט, שלינג, הגל, מרקס, אנגלס, לנין, לוקאץ' |
| מדינה | ברית המועצות |
| יצירות ידועות | מדוע אינני מודרניסט (1964), משבר הכיעור (1968), מיתולוגיה עכשווית ועתיקה (1980), מהי קלאסיקה? (2004) |
| פרסים והוקרה | עיטור הכוכב האדום (אנ') |
מיכאיל אלכסנדרוביץ' ליפשיץ (ב[[רוסית]] Михаи́л Алекса́ндрович Ли́фшиц, 10 (23) ביולי 1905, מליטופול, מחוז טאבריה, האימפריה הרוסית - 20 בספטמבר 1983, מוסקבה, ברית המועצות ) - פילוסוף סובייטי [1] [2], אסתטיקן [1] ], מבקר ספרות [2], תיאורטיקן [3] והיסטוריון תרבות [3] יהודי. מומחה לאסתטיקה של הגל וקרל מרקס, מבקר "הסוציולוגיה הוולגרית" (שנות ה-30) והמודרניזם (שנות ה-60-70). יוצרן של תיאוריות מקוריות בתחום האסתטיקה ותיאוריית התרבות.
דוקטור לפילוסופיה (1973). חבר באקדמיה לאמנויות של ברית המועצות (רו') (1975).
יַלדוּת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאיל אלכסנדרוביץ' ליפשיץ נולד ב-23 ביולי (10 ביולי, על פי הסגנון הישן) 1905 בעיר מליטופול, מחוז טאוריד (אוקראינה, האימפריה הרוסית) למשפחה יהודית[4] . בשנים 1905-1907 התרחשו במליטופול התקוממויות מהפכניות[5] , וכמה חודשים לפני הולדתו של ליפשיץ התרחש הפוגרום הראשון במהפכת 1905 (18-19 באפריל 1905)[6], ממנו הסתתרה אמו של ליפשיץ בכפר סמוך [7] .
בשנת 1916 ליפשיץ החל ללמוד בבית הספר הריאלי במליטופול, וסיים את לימודיו ביוני 1922. הרקע ללימודיו בבית הספר הוא אירועי מלחמת האזרחים.
בין השנים 1917-1920 השלטון במליטופול עובר ידיים רבות. העיר נתונה לשלטונם של הממשלה הזמנית, הראדה המרכזית, הבולשביקים, ובמאי 1918 היא נכבשה על ידי הצבא האוסטרו-גרמני. בנובמבר 1918 הצבא הגרמני עוזב את מליטופול וצבא המתנדבים של דניקין נכנס לעיר. במרץ 1919 נכבשה העיר מחייליו של דניקין על ידי הצבא האדום, אך ביוני 1919 היא נכבשת שוב על ידי חייליו של דניקין. באוגוסט 1919, גורש צבא המתנדבים ממליטופול על ידי צבא ההתקוממות של מאכנו. בנובמבר עוזבים חייליו של מאכנו את העיר, והשלטון מחליף ידיים עוד מספר פעמים מצבאו של וראנגל לבולשביקים ובחזרה. בתחילת שנת 1920 פרצה בעיר מגפת טיפוס שבה חלה גם ליפשיץ [7].. ב-30 באוקטובר 1920, הצבא האדום כובש סופית את העיר מידיו של וראנגל. לאחר מלחמת האזרחים והבצורת של 1921 החל רעב בעיר, שנמשך עד 1922[5].
בשנת 1920 משיג ליפשיץ בן החמש עשרה את כתביהם של פלחנוב ולנין, שהושארו מאחור על ידי הבולשביקים במהלך כיבוש מליטופול על ידי ורנגל . הוא קורא את ספרו הפילוסופי העיקרי של לנין "מטריאליזם ואמפיריוקריטיציזם" (1908)[8] . הטענה המרכזית של יצירה זו, המכוונת נגד הרלטיביזם: "החשיבה האנושית מטבעה מסוגלת לתת ונותנת לנו אמת מוחלטת"[9], הופכת עבור ליפשיץ לנושא המרכזי לאורך חייו. הוא רואה את משימתו בעתיד "בהחייאה זהירה של התוכן המוחלט של המרקסיזם"[10] . "מטריאליזם דיאלקטי הוא תיאוריה של אמת אובייקטיבית מוחלטת",[11] הוא כותב. <nowiki>
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ФЭ 1964.
- ^ 1 2 БЭС 2000.
- ^ 1 2 НФЭ 2010.
- ^ О положении евреев в Мелитополе в то время см.: Кумок В., Воловник С. Евреи Мелитополя. Т. 1. Мелитополь: Издательский дом МГТ, 2012.
- ^ 1 2 Михайлов Б. Город в степи // Мелитополь: природа, археология, история. Запорожье: Дикое Поле, 2002.
- ^ См.: Дело о погроме 18-19 апреля 1906 в г. Мелитополе. (1906 г. стоит на обложке по ошибке). Мелитополь: типография Н. З. Лемперта, дом Общества Взаимного Кредита, 1906.
- ^ 1 2 Из автобиографии идей. Беседы М. А. Лифшица // Контекст 1987. Литературно-теоретические исследования. М.: Наука, 1988. С. 265.
- ^ Из автобиографии идей. Беседы М. А. Лифшица // Контекст 1987. Литературно-теоретические исследования. М.: Наука, 1988. С. 266.
- ^ Ленин В. Полн. собр. соч., 5 изд., т. 18. С. 137.
- ^ Из автобиографии идей. Беседы М. А. Лифшица // Контекст 1987. Литературно-теоретические исследования. М.: Наука, 1988. С. 295.
- ^ Лифшиц М. Собрание сочинений в трех томах. М.:Изобразительное искусство, 1984—1988. Т. 1, 1984. С. 45.