טאבריה
פלך טאבריה (ברוסית: Таврическая губернія, באיות מודרני Таврическая губерния; באוקראינית: Таврiйська губернія, בטטרית של קרים Tavrida guberniyası, Таврида губерниясы) היה פלך או גוברניה של האימפריה הרוסית שכלל אזור בדרום אוקראינה בעיקר שטחי ערבה בין הנהרות דנייפר ומולוצ'ניה(אנ') ואת חצי האי קרים. המחוז נקרא על שם הטאורים(אנ'), עם בעל מוצא לא ידוע שישב בחצי האי קרים מהמאה ה-6 לפנה"ס ועד המאה ה-1 .
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המאות ה-17 וה-18 נוספו לאימפריה הרוסית שטחים מדרום מערב לה. שטחים אלו נקראו רוסיה החדשה (נובורוסיה).
בהסכם פריאסלאב(אנ') מ-1654 נמסר שטח אוקראינה של הגדה השמאלית, מלבד החלק הדרומי שלה, לאימפריה הרוסית. בהסכם אנדרוסובו (1667) ובחוזה השלום הנצחי (1686) בין האיחוד הפולני-ליטאי ורוסיה הצארית אושר סיפוח זה לרוסיה הצארית. בהסכם ניש אחרי המלחמה העות'מאנית-רוסית (1735–1739) נוסף אזור אזוב.
ב-1764 הוקם מחוז רוסיה החדשה(אנ') על שטחים אלו. המרכז המנהלי של המחוז היה בקרמנצ'וג.
שליטי המחוז העניקו אדמות הן לאצולה רוסית(אנ') והן לקצינים משוחררים על מנת לעודד התיישבות בערבות המיושבות בדלילות, יקטרינה הגדולה הזמינה מתיישבים מכל רחבי אירופה לאדמות שנכבשו וכשליט המחוז מינתה את הנסיך גריגורי פוטיומקין שהעביר את המרכז המנהלי לדניפרו.
בהסכם קוצ'וק קאינרג'ה אחרי המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774) התווספו לשטחי האימפריה הרוסית שטחים שבעבר היו חלק מחאנות קרים, ב-1775 נוספו שטחי הסיץ' הזפורוז'י, בהסכם יאש שסיים את המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792) הושלמה ההשתלטות על חצי האי קרים.
פלך טאבריה
[עריכת קוד מקור | עריכה].svg)
ב-1802 פוצלה רוסיה החדשה לפלכים יקטרינוסלב, חרסון, וטאבריה. בשנת 1897 התגוררו בפלך טאבריה 1,447,790 תושבים, מהם 762,804 גברים ו-684,986 נשים. בשל ההגירה הרבה, הגיוון האתני במחוז היה גדול. להלן חלוקת אוכלוסיית הפלך לפי שפת אם ב-1897[1]:
| שפה | מספר תושבים | % מהתושבים |
| אוקראינית | 611,121 | 42.2 |
| רוסית | 404,463 | 27.9 |
| טטרית של קרים | 196,854 | 16.3 |
| גרמנית | 78,305 | 5.4 |
| יידיש | 55,418 | 3.8 |
| בולגרית | 41,260 | 2.9 |
| יוונית | 18,048 | 1.3 |
| פולנית | 10,112 | 0.7 |
| בלארוסית | 9,726 | 0.7 |
| ארמנית | 8,938 | 0.6 |
| שפות אחרות | 13,543 | 0.9 |
מבחינה דתית: 74% מהתושבים היו נוצרים אורתודוקסים, 13% מוסלמים, 4% יהודים, 3% לותרנים, 2% קתולים, 2% מנוניטים ו1% אדוקי האמונה הישנה.
ב-1917 פוצל הפלך, רוב חצי האי שימש בסיס להקמת הרפובליקה העממית של קרים כחלק מהרפובליקה העממית האוקראינית ואילו סבסטופול וסביבתה נותרה הבסיס הימי העיקרי של צי הים השחור של הרפובליקה הרוסית כחלק מהרפובליקה הסובייטית של דונייצק-קריבוי רוג(אנ')
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Paul R. Magocsi, A History of Ukraine: The Land and Its Peoples עמ' 284 והלאה.
