משתמש:Aribok/מאבק בית דוד ובית שאול

המאבק מתחיל ממות שאול והכתרת דוד על שבט יהודה ואיש בושת (אשבעל) על שאר שבטי ישראל.

בפרקים אלו מתוארת תחילתו של המאבק שנחשב למלחמת אחים בעם ישראל, מלחמה בין שבט יהודה שהונהג על ידי בית דוד לבין שאר שבטי ישראל שהונהגו על יד בית שאול. מלחמה זאת נוצרה מריב בין הבתים על ירושת המלוכה על ממלכת ישראל מידי שאול.

פרק ב'

המלכת דוד (פרק ב' פס' א'-ז')

בתחילת הפרק (פסוקים א'-ד') מתואר על המלכת דוד על שבט יהודה בחברון. יש לציין שהחלטת דוד לעלות לחברון נעשתה עם ברכת ה'. דוד היה חפץ מאוד במלוכה ולכן עלה לחברון שהייתה עיר הבירה של שבטו יהודה. מעשהו הראשון של דוד בתור מלך היה לשלוח מלאכים לאנשי יבש גלעד לאחר ששמע שלקחו את גופות שאול ובניו מערי הפלשתים ועשו להן קבורה ראויה. דוד משבח את אנשי יבש גלעד על מעשם המכובד, ומאחל להם שה' יגמול להם על מעשה זה ומבטיח להם שגם הוא יגמול להם על מעשם. בעזרת הבטחה זאת מנסה דוד לבסס ברית עם אנשי יבש גלעד מאחר שידע כמה נאמנים הם היו למלכם שאול.

המלכת איש בושת (פס' ח'-י')

בניסיון להציל את מלכות בית שאול לקח אבנר בן נר שהיה שר צבאו של שאול את בנו היחיד שנותר בחיים של שאול והכתיר אותו על כל שבטי ישראל פרט לשבט יהודה. איש בושת לא יזם את מהלכיו במהלך כהונתו אלא הובל והיה נראה כתלוי באבנר בן נר שהמליך אותו, לעומתו דוד יזם את מהלכיו והגיע בכוחות עצמו להמלכתו.

הקרב בין יואב לאבנר בגבעון (פס' י"א-ל"א)

בפסוקים י"ב-ל"ג מתואר הקרב אשר התפתח בין אנשי אבנר בן נר לבין אנשי יואב בן צרויה. בתחילת פסוקים אלו מתוארות יציאת אבנר בן נר ואנשיו ממחניים ויציאת יואב בן צרויה ואנשיו מחברון ששתי הקבוצות פונות לכיוון העיר גבעון, ובסיום הפסוקים מתוארת חזרתם של כל צד למקומו שלו. אך בעוד שתיאור הפתיחה של הקרב שוויוני, תיאור הסיום מעיד על ניצחון גדול לאנשי יואב שהרגו 360 איש לאנשי אבנר ולעומת אנשי אבנר שהרגו רק 20 איש לאנשי יואב. תיאור קרב זה משקף את האמור בכתוב בסופו של הקרב: "ותהי המלחמה ארוכה בין בית שאול ובין בית דוד, ודוד הולך וחזק ובית שאול הולכים ודלים". חשוב לציין שדוד ואיש בושת לא יזמו קרב זה, מנהיגי הקרב היו שרי הצבא של המלכים- אבנר בן נר ששלט במהלכי איש בושת, ויואב בן צרויה שעשה מעשה זה מאחורי גבו של דוד.

מהלך הקרב (פס' ט"ו-כ"ח)

בתחילתו של הקרב בגבעון אבנר הציע ליואב כך: "יקומו הנערים וישחקו לפנינו", הכוונה הייתה שנציגים משני הצדדים ילחמו ביניהם ובכך למנוע מלחמה מסיבית שבה יהיו אבדות רבות. לאחר קרב זה בין הנציגים פרץ קרב גדול וקשה בין שני הצבאות שבמהלכו צבא אבנר ספג אבדות קשות והובס בקרב על ידי צבא יואב שספג אבדות מזעריות שביניהן היה אחי יואב עשהאל בן צרויה.

פרק ג'

אבנר בן נר עובר צד ( פס' ו'-כ"א)

אבנר בן נר רוצה לעבור לצד המנצח (בית דוד), ומחליט לקיים מערכת יחסים עם רצפה בת איה, הפילגש של שאול, דבר שבגללו איש בושת כועס עליו. אבנר מחליט לערוק לבית דוד, והלך לחברון. דוד הסכים לקבל אותו, בתנאי שיביא לארמון את מיכל בת שאול, שהייתה אשתו של דוד לאחר שזה הרג 100 פלשתים בשביל שאול, ובינתיים התחתנה עם פלטיאל בן ליש. לאחר שאבנר עשה זאת, דוד שלח אותו לפגוש את זקני ישראל ולשכנע אותם לעמוד לצד דוד, ומצליח לשכנע 20 איש מתוכם.

יואב ואבנר (פס' כ"ב-ל"ט)

בינתיים, יואב בן צרויה, שחזר ממלחמה עם שלל רב, מגלה שאבנר, שרצח את אחיו עשהאל (שמואל פרק ב' פסוק כ"ג), כרת ברית עם דוד, ומנסה לשכנע את דוד שאבנר הוא בעצם מרגל. לאחר שדוד לא האמין לו, הוא מחליט לדבר עם אבנר ליד חברון, בלי שדוד ידע. במהלך השיחה, אבנר החליט לחזור לעיר, יואב רצח אותו ליד שער חברון. דוד גינה את הרצח וקילל את בית יואב, שייוולדו לו צאצאים חלשים, חולים ועניים. הוא הזכיר שהרצח לא נחשב נקמת דם, כיוון שעשהאל בן צרויה נהרג במלחמה. לאחר מכן דוד קבר את אבנר, קרא להתאבל עליו וקונן עליו. העם ערך סעודת לחם לדוד, שנשבע לא לאכול לחם עד הבוקר, וכך הראה שאין לו קשר לרצח וקיבל את אמון העם. הוא הבטיח נקמה ביואב ואחיו אבישי בן צרויה על רצח אבנר.

הערות שוליים

ויקיטקסט- ביאור: שמואל ב פרק ג https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91_%D7%92

בית המדרש הוירטואלי- תיאור הקרב בין אבנר ליואב- ר' ספי מרקוס http://etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/s/s46.php

חט"ב פנשטיין פת"ח קורא במקרא-סיכום ספר שמואל ב' http://www.tik-tak.co.il/Teacher/WEB/project/katava1.asp?codeClient=862&CodeSubWeb=5749&id=69507&projId=9613