לדלג לתוכן

רצפה בת איה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רצפה בת איה
רצפה מגוננת על גוויות בניה; ציור של ויליאם טרנר, 1812
רצפה מגוננת על גוויות בניה; ציור של ויליאם טרנר, 1812
אם איה
בן או בת זוג שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מפיבושת בן שאול, ארמוני עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופה שאול המלך
בתנ"ך תחילת ספר שמואל ב', בימי המלחמה בין בית שאול לבית דוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רצפה בת איה מגנה על גוויות בניה, בציור של ג'ורג' בקר, 1900

רִצְפָּה בַת-אַיָּה היא דמות מקראית, שהייתה פילגשו של שאול המלך, ונזכרת פעמיים בספר שמואל ב'.

פירוש השם "רצפה" הוא ככל הנראה גחלת, כפי שמופיע בספר מלכים[1] וספר ישעיהו.[2]

אזכוריה במקרא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקיחת רצפה בת איה על ידי אבנר בן נר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצפה בת איה מוזכרת לראשונה בתחילת ספר שמואל ב'. בימי המלחמה בין בית שאול לבית דוד, לאחר מותו של שאול, פנה איש בושת בן שאול אל אבנר בן נר וכעס עליו על כך שקיים יחסי אישות עם רצפה[3]. בעקבות כך, אבנר עבר לצד של בית דוד[4].

המלבי"ם[5], רד"ק[5], מצודת דוד[5], והאברבנאל[6] מפרשים את כעסו של איש בושת על ידי הגמרא שפוסקת שכל נשותיו ופילגשיו של מלך אסורות להדיוט (=אדם שאינו מלך)[7][8].

בנוסף, לקיחת נשי מלך הן מעשה סמלי של טעינה למלוכה, כמו שניתן לראות בסיפור מרד אבשלום[9][10] ובבקשתו של אדוניה מאת בת-שבע (שתינתן לו אבישג השונמית)[11], מה שנותן הסבר נוסף לכעסו של איש בושת.

מסירת בני רצפה בת איה לגבעונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סיפור רצפה בת איה

רצפה מוזכרת פעם נוספת מאוחר יותר בספר שמואל. על פי הסיפור, עקב רעב בארץ שנגרם בשל הפרת הברית עם הגבעונים בידי שאול, נדרש דוד לפייס את הגבעונים[12]. הללו דרשו 7 מצאצאי שאול, והוא העביר אליהם בין היתר את שני בניה של רצפה - אַרְמֹנִי ומְפִבֹשֶׁת[13]. הגבעונים תלו את הבנים[14], ורצפה ישבה לצד גוויות בניה והגנה עליהן מפני בעלי החיים, מזמן קציר שעורים (הזמן בו נהרגו[14]) עד "נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם"[15]- ביטוי שלא ברור ממנו האם מדובר בגשם טבעי שבא בזמנו הטבעי[16][17][18] או שלא[19][20][21].

למעשיה של רצפה בת איה ניתנו שלל פרשנויות, בפרשנות המסורתית, במחקר, ובמדרש:

  • ישנם חוקרים הרואים בו זעקה על העוול שבהריגת הבנים והלנת גופותיהם[20][22]
  • אחרים מפרשים שמדובר במעשה נואש אחרון של אמא שנלקחו ממנה בניה[23]
  • ויש מפרשים הרואים במעשיה עדות לקבלת הדין ולהשלמה.[18][24][25]

בכל מקרה, נראה כי מעשיה של רצפה בת איה גרמו לדוד לקבור את יונתן ושאול בקברי אבותם.[26][27][18].

עץ משפחת שאול
 
מקרא
קו שירד למטה מסמל קשר הורות
צאצא
קשר נישואין
נישואין שבוטלו
קשר נישואין לפילגש
גבר
אישה
נרצח על ידי תומכי דוד ללא אישורו
נרצח על ידי הגבעונים באישור דוד
נפל בקרב הגלבוע
מלך על ישראל

הערה: חלק מהקשרים לא ברורים בתנ"ך, והופעתם בתרשים מבוססת על פרשנות מקורות מאוחריום יותר. מקורות שונים מציגים פרשנות שונה.

 
 
 
 
משפחת המטרי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אֲפִיחַ
אֲפִיחַ


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בְּכוֹרַת
בְּכוֹרַת


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צרור
צרור


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נר
נר


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ארמוני
ארמוני


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מלכישוע
מלכישוע


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
5 בנים, בני מיכל או מרב
5 בנים, בני מיכל או מרב


 
 
 
 
 
 
 
 
מיכה
מיכה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פיתון
פיתון


 
מלך
מלך


 
תארע
תארע


 
אחז
אחז


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהועדה
יהועדה


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


רצפה בת איה היא דמות מרכזית במחזהו של אהרן אשמן, "מיכל בת שאול", שהועלה בתיאטרון "הבימה", בשנת 1941[28].

רצפה בת איה נמצאת במרכזו של הרומן ההיסטורי "בת איה" מאת אריה קוצר, שיצא לאור בשנת תש"ך[29].

סיפורה של רצפה בת איה מגולל גם ברומן "מלכים ג'" מאת יוכי ברנדס.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אמנון סלע, רצפה בת איה, הוצאת כרמל, 2016.
  • פנינה גלפז-פלר, וַיּוֹלֶד: יחסי הורים וילדים בסיפור ובחוק המקראי, ירושלים: הוצאת כרמל, תשס"ו 2006, עמ' 174–180.
  • עליזה שנהר, אהובות ושנואות: נשים במקרא, במדרש ובספרות העברית החדשה, חיפה: הוצאת פרדס, 2011, עמ' 155–179.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רצפה בת איה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר מלכים א', פרק י"ט, פסוק ו'
  2. ^ ספר ישעיהו, פרק ו', פסוק ו'
  3. ^ ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ז'
  4. ^ ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ח'
  5. ^ 1 2 3 בפירושו לשמואל ב', פרק ג', פסוק ז'
  6. ^ אברבנאל על ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק ט"ז
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ב, עמוד א'
  8. ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ב', הלכה א'
  9. ^ ספר שמואל ב', פרק ט"ז, פסוקים כ'כ"ב
  10. ^ גשר מפעלים חינוכיים, מרד אבשלום, באתר הספרייה הוירטואלית של מטח
  11. ^ ראו רלב"ג למלכים א', פרק ב', פסוק כ"ב
  12. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק א'
  13. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוקים ג'ח'
  14. ^ 1 2 ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק ט'
  15. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'
  16. ^ רש"י לספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'
  17. ^ ר' יהושע דטראני על ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'
  18. ^ 1 2 3 במדבר רבה, פרשה ח', פסקה ד'
  19. ^ מהר"י קרא לספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'
  20. ^ 1 2 מנחם בן ישר, עיון בפרשת רצפה בת איה, בית מקרא- כתב עת של החברה לחקר המקרא בישראל, תשכ"ו
  21. ^ מצודת דוד על ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'
  22. ^ הפירוש השני שמציעה רוני מגידוב במאמרה על שמואל ב' פרק כ"א
  23. ^ רונימגידוב, שמואל ב' כ"א: רצפה בת איה, באתר מכון הרטמן - מרכז פלורליסטי למחקר, להגות, ולחינוך יהודי, ‏18 בפברואר 2023
  24. ^ רד"ק לשמואל ב', פרק כ"א, פסוק י'
  25. ^ הרב יהונתן אייבשיץ, יערות דבש, ט"ז, ג'
  26. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוקים י"אי"ד
  27. ^ רוני מגידוב, שמואל ב' פרק כ"א: רצפה בת איה, באתר מקראנט, ‏2012
  28. ^ מסתכל, "מיכל בת שאול", הצופה, 8 בינואר 1941
    צופה ומאזין, "מיכל בת שאול", המשקיף, 20 בפברואר 1941
  29. ^ ז. סתוי, שני רומנים תנ"כיים, הצופה, 18 בספטמבר 1959
    כ. אדיר, "בת איה - רומן היסטורי מאת אריה קוצר", מאזנים, נובמבר 1960. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)