משתמש:תמוז/נשקי מקל

כאן שמרתי את הערך הזה כיוון ששוקלים למחוק אותו, ונראה לי שחבל לאבד את המידע.

Polearms או Pole Weapons (בתרגום חופשי - נשקי מוט או נשקי מקל) היא קבוצה מאוד גדולה ומגוונת של כלי נשק, שהמכנה המשותף של כולם הוא שהם מורכבים ממטה ארוך (לרוב כמעט שני מטרים, ולפעמים אף יותר) שבקצהו להב אחד או מספר להבים, לרוב ממתכת. המונח מתכוון בדרך כלל לקבוצת נשקי המוט האירופאיים מימי הביניים והרנסנס, אך לעיתים כוללים בו גם כידונים, חניתות, רמחים וחרמשים עקב הדמיון המבני ביניהם. יש לציין, שבמובן רחב זה, נשקי מוט מתפרשים על גבי כל ההיסטוריה ועל גבי תקופות שונות ויבשות שונות; הם משמשים למטרות שונות ופותחו כנגד איומים שונים.

היסטוריה

נשקי מוט היו הנשקים הקדומים ביותר. מוטות מחודדים ומוט שעליו הורכב להב מאבן צור (כידון) היו כלי הנשק הקדומים ביותר שהתגלו. כידונים וחניתות היו נשק עיקרי בתקופה הפרה-היסטורית, הן לציד והן ללחימה. חניתות וכידונים היו גם הנשק העיקרי בעת העתיקה עקב פשטות הכנתם. הצבאות של יוון העתיקה, אלכסנדר מוקדון ורומא העתיקה מיקצעו את השימוש בכידונים, חניתות ומוטות-כידון.

נשקי מקל היו נפוצים במיוחד בימי הביניים והרנסנס, ובתקופה זו הומצאו כלי-נשק רבים מקבוצה זו, הרבה מהם הומצאו בצרפת. להרבה מנשקי-המקל היה חוד כשל חנית בקצה בנוסף לחוד הרגיל, ולפעמים גם להב מעוקל מאחורי הלהב הראשי. הסתערויות עם נשקי-מקל נעשו לרוב כאשר החיילים (שהיו פרשים או רגלים) מסודרים בשורה ארוכה או מספר שורות, מכוונים את נשקיהם קדימה ומסתערים (הפלנקס הרומאי נעשה בשיטה זו). החסרון העיקרי של נשקי המקל היה שלאחר ההסתערות היה קשה לתמרן איתם כאשר הלוחמים היו כבר צמודים ללוחמי האויב, לכן המסתערים לרוב נשאו גם נשק משני כגון אלה, קרדום או חרב. כיוון שקבוצה זו מאוד כללית ומגוונת, לא ניתן לכתוב עליהם הרבה כקבוצה; יובא כאן תיאור של חלק מנשקי המקל שהיו קיימים בהסטוריה.

נשקי מוט דמויי כידון

בסעיף זה נדון במשפחת כלי הנשק שמורכבת ממוט עם להב חד בצורת ראש חץ בקצה.

• כידון - שם כללי למשפחת כלי הנשק המורכבת ממוט עם ראש חץ בקצה.
• חנית Spear - כידון באורך בינוני הנועד לקרב פנים אל פנים.
• פילום - כידון/חנית הטלה רומאי/ת.
• מוט-כידון Pike - כידון ארוך במיוחד (2.5-4 מטר) הנועד לבלום התקפות, כידון כזה שומש ע"י הפלנקס היווני וכן ע"י יחידות רגלים שוויצריות שנלחמו בתוואי הררי כנגד רגלים ופרשים כבדים.
• רומח Lance - כידון הנועד להסתערות, לרוב על גבי מרכבות אוסוסים. בימי הביניים היו נפוצים רמחים כבדים (בקרב חיל הפרשים) ורמחים כהים לטורנירים.
• Javelin

נשקי מוט אירופאים של סוף ימי הביניים

קבוצה זו מכילה הרבה סוגים שונים ומשונים של כלי נשק בעלי להבים מסוגים שונים המיועדים לסוגי תקיפה שונים. לשמותיהם של רוב נשקי-המקל אין תרגום לעברית, לכן מובאים כאן שמותיהם האנגליים. ברשימה זו מופיעים כלי הנשק שפותחו בסוף ימי הביניים ותחילת הרנסנס באירופה.

מוט גרזן (Pollaxe)

זהו שם כללי למוט או כידון שבקצהו מותקן גם להב גרזן. תיאורו דומה מאוד לזה של ההאלברד. ההבדל העיקרי הוא שבהאלברד להב הברזל וחוד החנית באים כיחידה אחת ואילו במוט-הגרזן המבנה הוא מודולרי.

מוט-הגרזן הוא נשק-השומרים הקלאסי - בהרבה ספרים וסרטים המתרחשים בימי הביניים, זהו הנשק שמחזיקים השומרים האישיים של המלך או אנשים חשובים אחרים. מוט-הגרזן היה בשימוש כמעט מהחל ימי הביניים, בעיקר אצל שומרים, והוא לא היה בשימוש נפוץ במלחמות.

• מוט גרזן Pollaxe

האלבֵרד (Halberd)

זהו נשק המקל הידוע והמוכר ביותר, המופיע בכל משחק מחשב המתרחש בימי הביניים. מקצהו של ההאלברד בולט חוד חנית היכול להיות באורכים שונים; קרוב לקצה זה מחובר להב גדול של גרזן, ומולו (באותו קצה של המקל) בולט לרוב להב קצר, שהיה ישר או מעוקל. ההאלברד הוא נשק-השומרים הקלאסי - בהרבה ספרים וסרטים המתרחשים בימי הביניים, זהו הנשק שמחזיקים השומרים האישיים של המלך או אנשים חשובים אחרים. ההאלברד היה בשימוש החל מהמאה ה 14, בעיקר בקרב השוויצרים שהשתמשו בו להדוף התקפות של פרשים כבדים ולהפלת אבירים מסוסם. בימינו, ההאלברד עדיין נמצא בשימוש טקסי אצל המשמר השוויצרי של הותיקן.

• Halberd האלברד

בק דה קורבין (Bec de Corbin)

נשק מוט, שפירוש שמו הוא "מקור העורב", מורכב ממוט ארוך, שבקצהו יש חוד-חנית. המבנה העיקרי, בנוסף לחוד, הוא פטיש בצידו השני יש מעין קרס או "מקור" עם חוד. בקצהו התחתון היה חוד נוסף.

• בק דה קורבין

גיזארם (Guisarm)

לנשק מקל זה יש להב אחד בצורת וו. היתרון שלו הוא שכך ניתן להשתמש בו כדי לתפוס או למשוך דברים, וגם כדי להפיל את היריב (ע"י תפיסת רגלו בעזרת הוו). הרוקוון (ראה למטה) לפעמים נחשב גם לגיזארם.

רוקוון (Rocone)

לנשק זה ישנם שני להבים: חוד חנית הבולט קדימה, וממנו בולט הצידה חוד מעוקל קצר. שני החודים מחוברים אחד לשני ובולטים כחתיכה אחת מקצה המקל. הרוקוונים לעתים נקראים גם בשם גיזארם, אף שהגיזארם לרוב מתכוון לסוג שונה של נשק-מקל (ראה למעלה).

פארטיזאן (Partisan)

נשק מקל זה הוא למעשה חנית בעלת להב גדול ורחב במיוחד. הלהב חד בקצהו ובצדדיו, כך שניתן להשתמש בו גם לשיסוף וגם לדקירה.

נשקי מוט לא אירופאיים

• יארי Yari - חינות/כידון/רומח יפני בעל להב ישר ומוארך.
• נאגינאטה Naginata - נשק מוט יפני המורכב ממוט ובקצהו להב ישר עם עיקול בקצה.
• אסאגאי - מעין כידון הטלה של שבט הזולו באפריקה. זהו כידון שנועד לפגוע בבני אדם חסרי שריון ועיצובו שונה מאוד מהכידון שהשתמשו בו באירופה בימי הביניים או בעת העתיקה.

נשקי מוט מאולתרים

מוט (מקל)

מוט , שנקרא גם מטה או פשוט מקל, ובאנגלית staff או בגרסת המזרח הרחוק Bo staff, הוא מקל עץ שאורכו נע בין מטר וחצי לשני מטר. נשק זה לא מצויד בלהב ומטרתו לגרום מכות יבשות. נשק זה נהיה יעיל במיוחד בשילוב אומנות לחימה (כגון קונג-פו). יתרונו של נשק זה הוא בפשטותו וזמינותו, ובכך שאפשר להסוותו ככלי תמים.

חרמש

החרמש הוא במקור כלי חקלאי (תפקידו הוא לקצור תבואה) ששימש ככלי נשק מאולתר לעת מצוא. החרמש מורכב ממוט ארוך בעל שתי ידיות שבקצה מחובר אליו להב בצורת חרמש (מעין סהרון לא-סימטרי).

קלשון

הקלשון הוא במקור כלי חקלאי המשמש לאיסוף התבואה והערמתה על עגלות. הקלשון יכול לשמש כנשק דקירה, כאשר הוא מצויד ב 3 חודים כמעין מזלג ענק. הקלשון היה נשק מקובל לגלדיאטורים ברומא העתיקה.