משתמש:שווייצן/המירוץ האירופאי למציאת דרך ימית להודו
מניעים ראשוניים למציאת הדרך הימית
[עריכת קוד מקור | עריכה]למעט מספר מקרים בודדים (כמו מרקו פולו שחקר את סין ואת המזרח), עד למאה ה-15 האירופאים לא חקרו כמעט את העולם מסביבם והתרכזו בעצמם ובטריטוריה שלהם. ממניעים של רצון להתעשרות וכן ממניעים מיסיונרים החלו האירופאים לחקור את העולם שמסביבם; מה שהוביל להרבה חידושים וגילויים. בין הגילויים האירופאים גילו את הודו שהייתה מלאה באוצרות טבע ובמקומיים הלהוטים לעבודה.
כבישת הדרך על ידי האיטלקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהרה האיטלקים כבשו את הדרך היבשתית להודו וגרפו הרבה כספים לכיסם. מפני ששלטו על הדרך יכלו לקחת מיסים גבוהים על מעבר זרים בדרך, מה שלא השתלם לסוחרים ממדינות אירופאיות אחרות. בעקבות זה ניסו מדינות אירופאיות רבות למצוא את הדרך הימית להודו כדי לאפשר למדינותיהם נתח מסחר מהשוק ההולך וגדל של 'הודו-אירופה' מבלי לשלם את סכומי העתק לאיטלקים.
מניע נוצרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המיסיון הנוצרי התפתח מאוד באותן השנים והחל את פעולותיו הנרחבות להנצרת תושבי אסיה ואפריקה. רוב המלכים האירופאים (שרובם היו נוצרים ראו באותם הימים חשיבות רבה בתמיכת פעילויות המיסיון וזה דירבן אותם לפתח את חקר העולם.
המסחר האיטלקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מסעי הצלב, הובאו לאירופה מאכלים ותבלינים חדשים, ומאז הביקוש לתבלינים רק הלך וגבר עד שהגיע למצב בו הביקוש היה גדול מן ההיצע (זאת-אומרת שהחברה המקומית צרכה ודרשה יותר תבלינים ממה שהשוק היה מסוגל לייצר - מה שאיפשר לאיטלקים למכור זאת ברווח גדול יחסית. המוסלמים וההודים במזרח בכלל ובהודו בפרט מכרו לסוחרים האיטלקים סחורות הכוללות בדים, תבלינים, מאכלים וכו', האיטלקים חצו את הדרך לאירופה בעגלות רתומות לבהמות ושם מכרו לאירופאים את הסחורות במחירים מופקעים אשר רק עשירי אירופה יכלו להרשות לעצמם לקנות.
התפתחות טכנולוגית
[עריכת קוד מקור | עריכה]"God, Glory and Gold" (אלוהים, תהילה וזהב) היו המניעים הראשיים של האדם בכל תולדותיו לחקר העולם מסביבו אך רק בזכות הטכנולוגיה המתפתחת התאפשרו מסעות שכאלו. לפני המאה ה-14 זה היה כמעט בלתי-אפשרי לרב-חובל ממוצע לבצע הפלגה של יותר מ-5000 קילומטרים של מי אוקיינוס ולחזור בשלום. במאה ה-15 פתרו את בעייתם המרכזית של יורדי הים בכך שהמציאו את הקרוולה - ספינה חזקה בעלת מפרשים משולשים שאיפשרו הפלגה כנגד כיוון הרוח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מירי אליאב-פלדון, טעותו של קולומבוס, בספריה הוירטואלית של מטח
