לדלג לתוכן

משתמש:סלע/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קיימות ביקורות רבות כלפי מוסד חינוך פורמלי, שהועלו על ידי מבקרים רבים במשך השנים. חלקן של הביקורות הללו מתיחסות לאופן מימושו של החינוך הפורמלי המודרני במסגרת בית הספר הקונבנציונאלי, ואילו מבקרים אחרים גורסים כי הבעיות של החינוך הפורמלי אינן ניתנות לריפוי במסגרת בית ספר אלנטרנטיבי, והפיתרון היחיד לדידם הוא ביטולה של מסגרת בית הספר בכלל והחלפתה במסגרות אחרות כגון חינוך ביתי.


ביקורת כלפי מאפייני בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר המודרני מאופיין על ידי אוסף של מאפיינים מבניים ומתודולגים המתקיימים ברובם המוחלט של בתי הספר בעולם בכלל ובחברה המערבית בפרט. כלפי כל אחד מהמאפיינים הללו הועלו עם השנים ביקורות שונות.

בית הספר כמוסד הירארכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציוניםםםםםםםםםםטקסט מודגש

חלוקה לכיתות על פי גיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית לימוד (קוריקולום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקצועות לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוראה פרונטלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת כלפי יעדי החינוך הפורמאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לביקורת הממוקדת יותר המופנית כלפי מאפיינים מבניים ומתודולוגים של החינך הפורמאלי, קיימת גם ביקורת רחבה יותר, ברמה הרעיונית והערכית, המתיחסת לא רק לדרך המימוש של החינוך הפורמאלי אלא ליעדים של מוסדות החינוך הפורמאלי והערכים שיעדים אלו משקפים.

הקניית ידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנה לחיים כמבוגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך ערכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוגי דיעות מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן ז'אק רוסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייר בורדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון דיואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

א.ס. ניל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון הולט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסגרות חינוך אלטרנטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הפתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הדמוקרטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך אנטרופוסופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך ביתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנוצרו עם השנים בידי מבקרים רבים, שנאלצו להתמודד מול מערכת שמרכזיותה בחברה גדולה במיוחד. סוג הביקורת והרקע לה משתנים ותלויים בגורמים רבים.

הביקורת העיקרית כנגד היותו של בית ספר "פס ייצור לתלמידים" או "מפעל לציונים", כלומר - כנגד הגישה הפונקציונליסטית עליה הוא מושתת. ביקורת אחרת מתארת את בית הספר כמוסד שאינו מתחשב בצורכי הפרט וביחודיות של כל תלמיד. ביקורת אחרת מבקרת את יעילות השיטה הבית-ספרית בהשגת מטרותיה הפנימיות. וביקורת נוספת מתארת את בית הספר כמקום דוגמטי, שמנסה להכניס את כל התלמידים לסד מחשבתי אחד.

כתוצאה מביקורת זו הוקמו ברחבי הארץ מספר מוסדות חינוך "פתוח", והוקמו מסגרות ללימוד חינוך כזה, במכללות דוד ילין וכרם שבירושלים. במקומות אלו מושם הדגש, על פיתוח הלמידה העצמית של התלמידים באמצעים שונים, וביטול המבחנים כמדד ליכולתו של התלמיד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטודידקציה