מיסוד

מיסוד הוא תהליך שבו פעילות חברתית הופכת לפעילות מושרשת בחברה, לרוב בעקבות תהליכים סוציולוגיים שונים, כך שהיא נתפסת כחלק מהמציאות האובייקטיבית. שמות נרדפים למיסוד הם השתגרות ובדומה רוטיניזציה (מלשון רוטינה) פעולה חברתית החוזרת על עצמה שוב ושוב עד שמתקבעת כעומדת בפני עצמה, לעיתים במנותק מהכוונה המקורית של הפעולה. לעיתים, מיסוד מתייחס אל הקמת מוסדות חברתיים והפיכתם לפורמליים.

מאפייני מיסוד בהקשרי פעילויות חברתיות

ביסודו של תהליך המיסוד עומדת הקניית משמעות מעבר להגדרתה התכלתית של פעילות חברתית מסוימת. תאוריות המיסוד מתארות התפתחות שבה פעילות מסוימת של בני אדם התחילה משיקולים רציונליים אך לאורך זמן הפעילות התקבעה והשיקולים הרציונליים התמעטו. לדוגמה, צפייה קבועה במשחק כדורגל שתכליתה הנאת הצופה ועדכון לגבי המתרחש בעולם הספורט, עשויה לסגל לעצמה ערך מוסף הנלווה למטרות אלו (כלומר, הצופה מעוניין בצפייה הקבועה מעבר להנאה לעדכון שהוא מקבל ממנה, ולא יהיה מוכן להחליפה גם בתחליפים המשרתים מטרות אלו בצורה עדיפה). ערך מוסף זה הוא הערך הממסדי של הצפייה והוא שהופך אותה למוסד.

מיסוד אינו תהליך מוחלט ובמציאות לרוב פעילויות וארגונים מכילים מאפיינים מוסדיים בצד מאפיינים שאינם כאלו. למשל, זוג צעיר נהג לאכול אצל הוריו ארוחת שבת כל שבוע כיוון שרצה לחסוך בהוצאות. עם השנים, וגם כאשר הזוג הפך מבוסס כלכלית ובעל ילדים, הנוהג של ארוחת שבת אצל ההורים התמסד כהכרחי ורצוי ללא קשר לסיבה המקורית לארוחה.

מאפייני מיסוד בהקשרי מוסדות חברתיים

אחד המאפיינים של מוסד הוא תובענות. כל המוסדות מנסים לשלוט על היבט אחד או יותר של חיינו. כך, למשל, בית ספר, אוניברסיטה, ביטוח לאומי וכו'. ארווינג גופמן, בחיבורו על המוסדות הכוללניים הציג קטגוריה חדשה למיון מוסדות: מוסדות כוללניים. למוסדות אלה כמה אלמנטים:

• שתלטנות - המוסד כופה את חוקיו על החוסה, מי יותר ומי פחות.
• סוציאליזציה - החוסה לומד על מיקומו החברתי החדש, על תפקידיו ועל כללים אחרים.
• הפרדת הסגל מהחוסים.

לאלמנט זה כמה מאפיינים:

• מחשבות סטריאוטיפיות (הדדיות);
• קיום דיסטאנס;
• טקסים פורמליים - טקסים שהם חלק מחוקי המוסד;

לסגל קיימות כמה סמכויות: 'סמכות מקבילה' - הזכות של כל מי ומי מהסגל להטיל מרותו על כל חוסה 'סמכות פרטנית' - הזכות של הסגל לרדת לפרטים האינטימיים ביותר של החוסים. 'סמכות מרחיבה' - הזכות של הסגל לעונש לא חייבת להיות קשורה לסוג העבירה. תוצאות השהייה במוסד:

• טשטוש האישיות (סוציאליזציה)
• ריכוז מחשבות החוסים בדברים זניחים
• סלנג מוסדי (לשני הצדדים, החוסים והסגל)
• הפגנת האישיות על ידי כניסה לצרות
• הסתגלויות משניות - "קומבינות"

לקריאה נוספת

• פיטר ל. ברגר, תומאס לאקמן, "מיסוד", בתוך: דניאל רוט-הלר וניסן נוה (עורכים), היחיד והסדר החברתי, תל אביב: עם עובד, 1999,‏ 408-395.