משתמש:מעט מן האור/יעקב הדני
ד"ר יעקב הדני בכנס כיפה, 2007 | |
לידה |
1943 (גיל: 81 בערך) ה'תש"ג קזבלנקה, מרוקו |
---|---|
ענף מדעי | חינוך |
מקום מגורים | ירושלים |
תאריך עלייה | 1951 |
מקום לימודים |
מרום ציון
|
פרסים והוקרה | ראה פסקה |
בת זוג | ניצה הדני |
מספר צאצאים | 5 |
ד"ר יעקב יוסף ישועה הדני (נולד בה'תש"ג, 1943) הוא איש חינוך ישראלי, יו"ר תנועת "ביחד"[1][2], חבר הועד המנהל של האגודה לקידום החינוך ירושלים[3] וחבר הנהלת הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוקסיות[4]. יקיר ירושלים לשנת ה'תשע"ה.
בעבר היה יושב ראש החמ"ד במשרד החינוך (1985-1989), ראש ומנהל מכללת ליפשיץ[5] (1990-2009[6]) וחבר ועדת הקבע - הוועד המנהל של אוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בקזבלנקה לדוד ויוכבד (לבית ועקנין) דנינו[7]. סבו, הרב כליפה ועקנין היה מו"צ בבוכרה ובמרוקו, נסמך על ידי הרב יעקב שאול אלישר בירושלים וחזר למרוקו כשלוחא דרבנן.
בשנת 1951 עלה לארץ ישראל עם משפחתו והם התגוררו בזכרון יעקב. לאחר 4 שנים עברה המשפחה לבני ברק.
לימודים וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]למד במרום ציון ובישיבת כרם ביבנה.
בצה"ל שירת בתפקיד חינוכי (איזה?). לאחר שלימד שנה אחת בגליל (איפה?) נקרא על ידי המפקח להקים בית ספר ממלכתי דתי ראשון בירוחם (לימים - בית הספר קול יעקב). ביום הראשון להקמת בית הספר היו בו כ-80 תלמידים אשר למדו בצריפי אזבסט.
למד וסיים בהצטיינות תואר ראשון בחינוך, מקרא והיסטוריה ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בעל תואר דוקטור בפילוסופיה יהודית מאוניברסיטת שטרסבורג.
בין השנים 1965-1967 היה שליח חינוכי[8] בצרפת מטעם המחלקה לחינוך ותרבות תורנית בגולה בהסתדרות הציונית העולמית.
במהלך השנים ניהל 3 בתי ספר באיזור הדרום (איזה?), בין השאר בשנת 1968 החל לנהל את בית הספר יד שבתאי באשדוד ובין המורים בבית הספר היה גד דיעי[9] (לימים - ראש ארגון המורים הדתיים).
מילא תפקידים שונים במשרד החינוך: בשנת 1972 עבד במחוז צפון של אגף החינוך הדתי[10], בשנת 1976 היה יו"ר ועדת טיפוח ורווחה מחוזית במחוז מרכז.[11] היה ממונה ארצי על שיקום חינוכי בשכונות בפרויקט שיקום שכונות בלשכת מנכ"ל משרד החינוך. ב-1982 מונה כיועץ פדגוגי[12] של שר החינוך זבולון המר[13][14]. לאחר מכן היה סגנו של אברהם רון, מנהל אגף החינוך הדתי. בין השנים 1985[15] - 1989 ניהל את אגף חינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך. בתקופת כהונתו הורחבו תחומי הלימוד באמנות ומדעים בחינוך הממלכתי דתי[16].
פעילות ציבורית ואקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1979 היה בין מקימי תנועת "ביחד: תנועה רעיונית של יוצאי צפון אפריקה"[17] ושימש בין השאר כיו"ר ועדת האירוח[18] בתנועה. היה גם יו"ר התנועה (מקור)
בין השנים 1990 - 2009 ניהל[19] ועמד בראשות מכללת ליפשיץ[20]. בתקופת ניהולו הפכה המכללה מסמינר תלת-שנתי למכללה אקדמית. היה ראש המסלול ללימודי תואר שני, ניהל את המרכז להגות בחינוך היהודי במכללת ליפשיץ והיה חבר מערכת[21] "הגות" - כתב העת המדעי בהוצאת המרכז[22] וחבר מערכת כתב העת "מים מדליו". בשנת 1995 בהוראתו של הרב מרדכי אליהו הקים יחד עם הרב שמואל זעפרני את ישיבת המאירי, המשלבת לימודים, שירות צבאי במסגרת ההסדר ולימודים לתואר אקדמי במכללה.
בינואר 1991 מינה זבולון המר ועדה בראשות פרופסור גבריאל בן דור שנתבקשה "לרכז את בדיקתה בתחומי רמת ההישגים הלימודיים, טיב ההוראה ושיטותיה, כמות ההוראה, תכנית הלימודים וחומרי הלמידה וארגון מערכת החינוך הדרוזית" וכן לבדוק "את השתתפותם ואת הישגיהם של התלמידים הדרוזים הפונים למוסדות להשכלה גבוהה". הדני היה חבר בועדה זו. הוועדה ערכה בדיקה מקיפה בכל תחומי החינוך במגזר הדרוזי ועמדה על ההתקדמות הרבה בכל התחומים — הפיזיים והפדגוגיים — והעלתה על נס את הצלחתה של הוועדה לחינוך ולתרבות לדרוזים בהקמת מערכת חינוך דרוזית עצמאית, ויצירת תכנים ייחודיים, והציעה הצעות קונקרטיות לשיפור ולהמשך הקידום של החינוך הדרוזי, ובראשם ביזור החינוך הדרוזי.[23]
לאחר מכן היה היועץ לענייני השכלה גבוהה לשר החינוך יצחק לוי[24]. מתוקף תפקידו זה היה חבר בועדת מלץ[25] - "הוועדה הציבורית לבחינת המבנה הארגוני של המוסדות להשכלה גבוהה, בראשותו של שופט ביהמ"ש העליון (בדימוס) יעקב מלץ" - ועדה ציבורית לבחינת מבנה האוניברסיטאות, שהמליצה על שורת רפורמות במבנה ההשכלה הגבוהה בישראל, שהמלצותיה פורסמו בינואר 2000[26].
ב-2008 היה חבר במועצה ציבורית עצמאית בת כ-40 חברים בראשות יעקב עמידרור, שנועדה לקבוע את רשימת מפלגת הבית היהודי לבחירות לכנסת השמונה עשרה[27].
קובי נחשוני, הרבנים איימו, מינוי נשיא המכללה בוטל, באתר ynet, 8 ביולי 2007https://www.sefer.org.il/items/3734408-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%96%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%A8-%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%94%D7%93%D7%A0%D7%99
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תעודת הוקרה בטקס פרס החינוך הדתי (ה'תשנ"ה)[28].
- עמית כבוד בארגון המורים הדתיים (ה'תש"ע)
- אות יקיר ירושלים (ה'תשע"ה)
- ראובן מאמו וטוביה קיל (עורכים), ישועות יעקב: אסופת מאמרים לכבודו של ד"ר יעקב הדני, ירושלים: כתב וספר, תש"ע 2010
- אות יקיר מכון צורבא מרבנן[29] (ה'תשפ"ב).
כתיבה ועריכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב קוק וההתיישבות החילונית: מסעות ומגעים, ירושלים: הוצאת המחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך, ה'תש"ם 1980
- החמ"ד - הייחוד והיחד, ירושלים: גף הפרסומים - משרד החינוך, ה'תשס"ט 2009 (482 עמודים)[30]
- יעקב הדני (עורך), הראשון לציון: הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל - אחרון לחכמים באשי וראשון הראשונים לציון במדינת ישראל: אלבום ביוגרפי מוער על דרכו ופועלו של הרב, ירושלים: הוועד להוצאת כתבי הרב עזיאל, ה'תשע"ד 2014 (210 עמודים)[31]
ממאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדני פרסם כ-60 מאמרים. מהם:
- "הרב קוק בראי הדורות", שמעתין 86
- "עם ישראל וסגולתו בהגותם של הרב קוק והרב חרל"פ", שמעתין 88-89
- "תורה לשמה במשנה האחדותית", שמעתין 100
- "הרמב"ם, הרב קוק, ו"החכמות הזרות"", מעריב, 29 באפריל 1986
- "התעצמות דתית חיובית לעומת "הקצנה", מורשתנו ב, 1988 (עמ' 133-137)
- "על הזיקה ללימודי יהדות בחינוך הממלכתי בישראל", משה קרונה (עורך), גוילין ד', ה'תשנ"א 1991 (עמ' 47-55)
- "מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו", שמעתין, ה'תש"ן 1999 (עמ' 59-64)
- "מייעודים מנוגדים לייעוד משותף: על חשיבות ההכנה לצה"ל בחינוך הדתי", מים מדליו ה'תש"ס 2000
- "על יסודות אובייקטיביים וסובייקטיביים במחלוקותיהם של רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה", המאיר לארץ 64, ישיבת המאירי, ה'תשס"ה 2005 (עמ' 259-273)
- "הייחוד והיחד לאור דו"ח דברת", דן ענבר (עורך), לקראת מהפכה חינוכית? בעקבות כנס ון ליר לחינוך על יישום דו"ח דברת, מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד 2006 (עמ' 240-247)
- "מתפללת", שמואל גליק (עורך), זכֹר דבר לעבדך – אסופת מאמרים לזכר דב רפל, הוצאת בית הספר לחינוך ע"ש פ' חורגין אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית ע"ש רא"מ ליפשיץ, תשס"ז 2007 (עמ' 103‑119)
- "החינוך הדתי ביישוב העירוני - קהילתו וקהלו", הגות: מחקרים בהגות החינוך היהודי ט', מכללת ליפשיץ, 2010 (עמ' 175-192)
- "האם תם עידן המאבק על האוטונומיה של החינוך הדתי?" לילך רוזנברג-פרידמן, יצחק רקנטי (עורכים), זהו(ת) החמ"ד: מאה שנים לחינוך הציוני-הדתי, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, מנהל החינוך הדתי : יד יצחק בן-צבי, ה'תשע"א, 2011
- "הגיוני תפילותיו של הרב עוזיאל", צבי זוהר, עמיחי רדזינר, אלימלך וסטרייך (עורכים), בן ציון מאיר חי: הרב עוזיאל – הגות, הלכה והיסטוריה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2020 (עמ' 37-72)
- הציונות במשנתו של הרב יעקב משה חרל"פ, ד"ר אריה סטריקובסקי (עורך), דף לתרבות יהודית גיליון 271, משרד החינוך: האגף לתרבות יהודית, תשרי תשס"ז (עמ' 30-31)
- שם המחבר, "שם המאמר", שם העורך (עורך), שם הקובץ, שם המו"ל, שנת ההוצאה לאור
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי לניצה ולהם חמישה ילדים, והם מתגוררים בירושלים.
בתו עפרה נשואה לרב ד"ר אורי ליפשיץ (בנו של אברהם ליפשיץ), מראשי ישיבת שיח יצחק.
בתו ד"ר שלומית בן נון[32] היא מנהלת מגדל נופים בירושלים.[33]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב הדני, ברשת החברתית פייסבוק
- שיעורי ד"ר יעקב הדני באתר ישיבה
- רשימת המאמרים של יעקב הדני, באתר רמבי"ש
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ * יעקב אבוביץ, הגר"ש עמאר: "יש לנו מדינה וצבא, אבל עלינו להתחזק באמונה ולהתפלל לגאולה", באתר JDN, 28 באפריל 2019
- רחל שרעבי, חג המימונה: מהפריפריה אל המרכז, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ה'תשס"ט (עמ' 135)
- ^ ויקטוריה קונבסקי, יש גאון בעירו: פרס לפייטן דוד אדרי, 3 במרץ 2019
- ^ יעקב הדני באתר האגודה לקידום החינוך ירושלים
- ^ דוד בן נאה נבחר לראשות הארגון העולמי של בתי הכנסת הקהילות ואיחוד בתי הכנסת בישראל, באתר הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוקסיות
- ^ מאיר נזרי, קהילות תאפילאלת/סג'למאסא - כרך שני מעגל השנה, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 2015 (עמ' 20)
- ^ זמן מעריב, ירושלים: נשיא חדש למכללת ליפשיץ, באתר nrg, 4 ביוני 2009
- ^ משפחת דנינו היא משפחה יהודית-מרוקאית-ספרדית עתיקה, אשר הצמיחה מנהיגים רוחניים ואישי ציבור ואוחזת בשושלת יוחסין המגיעה ישירות לדוד המלך. המשפחה הצמיחה מתוכה רבנים, רופאים ואישי ציבור ידועים כמו: הרמב"ם, רבי יהודה הנשיא ושושלת נשיאי בית הלל. שורשי משפחת דנינו התחילו בארץ ישראל בימי מלכות דוד ולאחר מכן הגיעה המשפחה לספרד שם פעל הרמב"ם, בשנת 1458 בערך הגיעה למרוקו ולאחר מכן בשנות החמישים של המאה העשרים עלתה המשפחה לישראל. השם דנינו הגיע ככל הנראה מהעיירה דונינוס דה סלמנקה במחוז סלמנקה, ספרד. השם דנינו מתועד לראשונה כשם המשפחה במאה ה-15. בין אישי הציבור הידועים מהמשפחה: רבי ישועה דנינו (הסמיך לרבנות את רבי יעקב אבוחצירא), יוחנן דנינו, דוד דנינו, הרב ד"ר דורון דנינו ועוד.
- ^ מכל רחבי תבל באתר גילוי דעת, 8 באוגוסט 2019
- ^ גד דיעי מסכם חמישה עשורים בשירות עובדי ההוראה, אתרוג, תשרי ה'תשפ"ב 2002
- ^ Page 35 Advertisements Column 2, מעריב, 8 באוקטובר 1972
- ^ רוני אשל, פרוייקט הרווחה במשרד החינוך מקיף 50 יישובים ושכונות, מעריב, 21 בספטמבר 1976
- ^ סופר דבר, יעקב הדני יועץ פדגוגי לשר החינוך, דבר, 5 באוקטובר 1982
- ^ המר: לתת הזדמנות שניה לתלמידים חלשים טעוני טיפוח ותת־משייגים, דבר, 7 באוקטובר 1982
- ^ תלי האינטגרציה, כל העיר, 13 ביולי 1984
- ^ זה יהיה השבוע שיהיה, מעריב, 9 ביוני 1985
- ^ נורית דברת, יורחב החינוך במדעים ואמניות - בזרם הדתי, מעריב, 20 באפריל 1986
- ^ תנועת ביחד - התנועה לאחדות עם ישראל לשלמותו ולהנחלת מורשתו, באתר "גיידסטאר ישראל"
- ^ הדלת הפתוחה, חדשות, 11 באפריל 1985
- ^ קובי נחשוני, הרבנים איימו, מינוי נשיא המכללה בוטל, באתר ynet, 8 ביולי 2009
- ^ מכתבים למערכת, כל העיר, 1 ביוני 1990
- ^ [www.lif.ac.il/המרכז-להגות-בחינוך-היהודי/כתב-העת-הגות/ כתב העת "הגות"] באתר מכללת ליפשיץ
- ^ כיום כתב העת יוצא בהוצאת המכללה האקדמית הרצוג
- ^ סלמאן פלאח, הדרוזים במזרח-התיכון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000 (פרק 13 - החיונך הדרוזי במדינת ישראל)
- ^ עמי וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה: מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 1952-2004, הוצאת הקיבוץ המאוחד (עמ' 313)
- ^ עמי וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה: מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 1952-2004, הוצאת הקיבוץ המאוחד (עמ' 284)
- ^ המלצות הוועדה הציבורית לבחינת המבנה הארגוני של המוסדות להשכלה גבוהה, בראשותו של שופט ביהמ"ש העליון (בדימוס) יעקב מלץ, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 5 במאי 2002
- ^ נדב שרגאי, "הבית היהודי" - ימין מאוחד או גירושין בהתהוות, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2008
- ^ פרס החינוך הדתי
- ^ 120 בוגרי המכללה להלכה קיבלו תעודות סיום, באתר ערוץ 7, 4 באוגוסט 2022
- ^ החמ"ד - הייחוד והיחד באתר הספריה הלאומית
- ^ הראשון לציון, באתר הספרייה הלאומית
- ^ בעבר מנהלת בית שלום - דיור מוגן של עמותת רעות
- ^ איתי משיח, הן לא היו מרוצות מההנהגה שלהן. אז בגיל 89, הן אירגנו הפיכה, באתר הארץ, 10 ביולי 2024
קטגוריות:
סגל מכללת ליפשיץ
ציונות דתית: אנשי חינוך
קטגוריה:עובדי משרד החינוך, התרבות והספורט
ישראלים שנולדו ב-
עולים בשנות ה-50
ישראלים ילידי מרוקו
ירושלים: אישים
בוגרי ישיבת קריית נוער
בוגרי ישיבת כרם ביבנה