לדלג לתוכן

משתמש:יחיאל שמונצע/אדיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גזים אדישים (גזים אצילים)הם יסודות כימיים המשתייכים לטור השמיני ולקבוצה ה-18 בטבלה המחזורית. יסודות אלה הם אל-מתכות והם מופיעים כגזים בתנאים סטנדרטיים. ששת הגזים האצילים הנמצאים בטבע הם: הליום (He), ניאון (Ne), ארגון (Ar), קריפטון (Kr), קסנון (Xe) והיסוד הרדיואקטיבי רדון (Rn). עד כה, שלושה אטומים נוספים של היסוד הבא בקבוצה, אוגאנסון (Og), יוצרו במאיץ החלקיקים, אך מעט מאוד ידוע על תכונותיו בשל הכמות המועטה שיוצרה וזמן מחצית החיים הקצר שלו. הגז האציל הנפוץ ביותר על פני כדור הארץ הוא ארגון, המהווה 1.29% (משקלי) מהאטמוספירה.

מבחינה כימית, הגזים האצילים יציבים מאוד מכיוון שהם מכילים 8 אלקטרוני ערכיות בקליפת האלקטרונים החיצונית שלהם, שהוא המספר המקסימלי שהקליפה החיצונית יכולה להכיל (פרט להליום שבו 2 אלקטרונים בקליפה החיצונית). כתוצאה מכך הם ממעטים להשתתף בתגובות כימיות, ומכאן שמם.

בתנאים סטנדרטיים, הגזים האצילים חסרי ריח, חסרי צבע ומונטומיים (אנ'). נקודות ההתכה והרתיחה של כל גז אציל קרובות אחת לשנייה, עם הפרש של פחות מ C° 10; כתוצאה מכך, הגזים האצילים מופיעים כנוזלים בטווח טמפרטורות קטן בלבד. הגזים האצילים מפגינים תגובתיות מועטה מאוד ולכן מאות אחדות בלבד של תרכובות שלהם יוצרו מתחילת 2008.

ניאון, ארגון, קריפטון וקסנון מתקבלים מהאוויר באמצעות ניזול גזים וזיקוק זעיר. הליום בדרך כלל מופרד מגז טבעי, ורדון לרוב מבודד מהדעיכה הרדיואקטיבית של תרכובות מומסות של רדיום. לגזים אצילים יש יישומים חשובים בתעשיות התאורה, הריתוך וחקר החלל. לעיתים קרובות הליום משמש במתקני נשימה לצלילה כתחליף לחלק מתערובת הנשימה. בנוסף, ההליום החליף את המימן בספינות אוויר מסוג צפלין ובבלוני חמצן, לאחר שהסיכונים שנגרמו עקב דליקותו של המימן התבהרו.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימינו, כל הגזים האצילים שקיומם נובע מהטבלה המחזורית התגלו ובודדו. האוגאנסון, בניגוד לגזים האחרים, אינו קיים בטבע ורק ב-2006 הוא סונתז בהצלחה. גז זה הוא רדיואקטיבי ולא יציב והאטומים שסונתזו בניסוי דעכו תוך כמה חלקיקי שנייה.

תכונות כימיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היציבות הגבוהה של הגזים האצילים נובעת מכך שהאורביטלים החיצוניים שלהם (s ו p) מלאים לגמרי. כפי שמתקבל מתורת הקוונטים, הערכות אלקטרונית זו היא בעלת אנרגיה נמוכה מאוד, ולכן יציבה מאוד. הערכות אלקטרונית כזו גוררת אנרגיית יינון גבוהה מאוד וזיקה אלקטרונית נמוכה מאוד, המקשות על יצירת קשר כימי עם אטומים אחרים. לכן הגזים האצילים מופיעים בטבע כמעט רק בצורה של גז חד אטומי, ולא מתרכבים עם יסודות אחרים. למעשה, ניתן להסביר רבות מן התופעות הכימיות בטבע על ידי הנטייה של אטומים להגיע להערכות אלקטרונית של גז אציל.

היות שכוחות המשיכה הבין-מולקולריים (ליתר דיוק - הבין אטומיים) חלשים מאוד, הגזים האצילים נמצאים במצב צבירה גזי (מונטומי) בטמפרטורת החדר ונקודות ההתכה והרתיחה שלהם נמוכות מאוד. בגלל חולשת הקשרים, גם הגזים האצילים הכבדים ביותר, כגון רדון וקסנון הם גזים בטמפרטורת החדר, על אף שמשקלם האטומי גדול פי כמה מזה של יסודות אחרים, הנמצאים במצב מוצק בתנאים רגילים.

על אף שהגזים האצילים כמעט ואינם מגיבים, קיימות תרכובות מעטות של גזים אציליים. רק הגזים האצילים הכבדים יותר מסוגלים ליצור תרכובות, שכן אצלם האורביטלות החיצוניות רחוקות מהגרעין, וביניהן לבין הגרעין מצויות אורביטלות נוספות היוצרות מיסוך, וכך מקטינות את אנרגיית היינון. כבר ב-1933 חזה פאולינג את קיומן של תרכובות בין הגזים האצילים הכבדים יותר וחמצן או פלואור. בפרט, הוא חזה את קיומם של XeF6, וKrF6, והחומצה H2XeO4. לימים הסתבר כי KrF6 אינו יציב כלל, אך XeF6 ו H2XeO4 יוצרו בהצלחה ונמצאות בשימוש מדעי ותעשייתי כיום. מספר תרכובות שבהן משתתפים גזים אצילים לדוגמה:

  • קסנון עם פלואור, יוצר את התרכובות XeF2 XeF4, ו-XeF6. בנוסף, קסנון יוצר את החומצה H2XeO4 המשמשת כמחמצן יעיל וחסר עקבות.
  • רדון מתרכב עם פלואור לתרכובת RnF.
  • קריפטון מתרכב עם פלואור לתרכובת KrF2.
  • בשנת 2002 התגלו תרכובות של אורניום עם ארגון, קריפטון וקסנון.

השימוש הנפוץ ביותר של גזים אצילים הוא בתאורה.

ניאון פולט אור כתום-אדמדם כאשר הוא מעורר בשפופרת, ונפוץ מאוד בשימוש בשלטי פרסומות.

ארגון וקריפטון משמשים למילוי נורות להט כיוון שאינם מגיבים עם התיל הלוהט ושומרים עליו מחמצון.

הליום, הודות למשקלו הקל ואדישותו הכימית (בניגוד למימן, שהוא דליק מאוד) משמש לעיתים למילוי צפלינים וכדורים פורחים. שימוש זה חשוב כיוון ששימוש במימן הוא מסוכן. כמות גדולה שכזו יכולה להתלקח ולהתפוצץ, כפי שקרה באסון הינדנבורג.

ארגון משמש רבות לריתוך, כאשר הוא מוזרם מסביב לאלקטרודה בזמן הריתוך למניעת חמצון על ידי חנקן או חמצן בטמפרטורות הגבוהות בהן מתבצע התהליך.

קסנון משמש בעיקר לפנסי מכוניות יוקרה, והצבע של הפנסים האלה הוא כחול.