משתמש:ויקיפדמן/משפט הכותל
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
משפט הכותל (או: "וועדות הכותל") היו ועדת חקירה בינלאומית שהוקמה בידי חבר הלאומים ב-1930 כונתה "ועדת הכותל" ודיוניה כונו "משפט הכותל". היא קבעה סטטוס-קוו בנוגע להסדרי התפילה בכותל המערבי ושנשמר עד תום המנדט הבריטי.
רקע לוועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסח תר''פ ערבים התנפלו בדרכם חזרה ממסגדי הר הבית ופגעו ביהודים שהיו בדרכם לכותל לתפילת הפסח, בעקבות חגיגות נבי מוסא ב-4 באפריל, במקביל לחג הפסח. אמין אל חוסייני, שהיה אז בתחילת דרכו ועארף אל-עארף התסיסו באותו יום בנאומי שטנה משולהבים כנגד היהודים את קהל החוגגים. תמונתו של פייסל נישאה בראש תהלוכות הפורעים בשער יפו. כתוצאה מכך, לאחר התפילה המסורתית שבתום החג, יצא קהל החוגגים הערבי המוסת, מהמסגד שבמדבר יהודה, 20 קילומטר מירושלים, אל בתי היהודים בירושלים העתיקה, בצעקות "אדבח אל-יהוד" (לשחוט את היהודים), וקריאה שהתבררה בהמשך כנכונה - "א-דאולה מענא" (הממשלה איתנו). יחידות הצבא הבריטי, שהיו ביישוב היהודי דאז, שקיוו שיגן עליהם, יצאו את העיר כמה ימים לפני כן, ושוטרים ערבים ובריטים אף חברו במקרים רבים לפורעים. בפרעות שעשו הערבים נהרגו שבעה יהודים תושבי העיר העתיקה באזור המכונה כיום בשם הרובע המוסלמי, וכמאתיים נפצעו. נשים שנתפשו על ידי הפורעים, נאנסו, רכוש רב נבזז ובתי כנסת נשרפו. המהומות החלו לדעוך רק לאחר ארבעה ימים, ובעקבותיהן נאסרו על ידי הבריטים דווקא זאב ז'בוטינסקי ולוחמי ההגנה שעימו. הם הואשמו בכך שהם שגרמו למהומות בכך שנשתלו בקהל וניסו לגנוב את הדגלים של עולי הרגל. העצורים נידונו למאסר בכלא עכו (ז'בוטינסקי נידון ל-15 שנים), אך הוענקה להם חנינה לאחר 3 חודשי מאסר. [1]
ביום כיפור תרפ''ח היהודים הציבו מחיצת הפרדה בין גברים לנשים ברחבת הכותל. בעקבות הצבת מחיצת ההפרדה הערבים ראו במעשה היהודים ניסיון השתלטות על הר הבית, וטענו כי הכותל הוא חלק מחומת החרם א-שריף (הר הבית כקדוש לאיסלאם) שהוא אחד המקומות הקדושים לאסלאם[2], בטענה שקבעה שהכותל המערבי הוא הקיר אליו קשר הנביא מוחמד את הבהמה המעופפת שלו, אל-בוראק, לאחר המסע ממכה אל מסגד אל אקצא. היסטוריונים מצאו, עם זאת, כי הטענה החלה להישמע רק לאחר שהיהודים החלו לייחס חשיבות לאתר, וכי בבסיסה מניעים פוליטיים. כתגובה לטענות, הבריטים סלקו את המחיצה מרחבת הכותל ובשטח פרצו מהמות שגלשו לאלימות קטלנית, מהומות אלו היו תחילתן של מאורעות תרפ"ט (מהפכת אל - בוראק) , בהן נהרגו 133 ונפצעו מעל ל - 300 אנשי הישוב היהודי. [3]
ההחלטה על הקמת הועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ תר''צ החליטה מועצת חבר הלאומים לכנס בירושלים את ''ועדת הכותל'', שחקרה את העימותים האלימים בשנת תרפ''ט שהחלו בעקבות תפילת יום הכיפורים ברחבת הכותל.[4]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ העשור הראשון של המנדט הבריטי בארץ-ישראל, באתר www.daat.ac.il
- ^ "במלאת 4,000 שנה להקמת אל-אקצה | הידען". הידען. 2004-05-13. נבדק ב-2016-10-21.
- ^ השקרים האסלאמיים על ירושלים ומסגד אל־אקצא | ד"ר מרדכי קידר, באתר מידה, 2016-08-09
- ^ יומן הכותל המערבי / אורנשטיין, יצחק אביגדור / תשכ"ח - אוצר החכמה, באתר www.otzar.org