משתמש:דניאל צבי/קובור
Q1562875
קובור אל־ולידה (قبور الولايدة) הוא אתר ארכיאולוגי קטן (כ־2 דונם) בנגב המערבי, המשתרע על שתי גבעות על גדתו המזרחית של נחל הבשור. האתר מכיל ממצאים החל מתקופת הברונזה המאוחרת 2ב' ועד לתקופת הברזל 2ג' וקברים מהתקופה העות'מאנית, ששם האתר מעיד על שיוכם למשפחת ולידה שמשבט ג'ובארת.
תולדות האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר היה אתר כפרי בספר המדבר, ששכן רחוק מכל דרך, מלבד הדרך שהובילה בין תל ג'מה (כ־7 קילומטר מצפון) לתל פארעה (דרום) (6 קילומטר מדרום).[1]
חיות המשק של האתר הורכבו ברובן מכבשים ועזים.[2]
משלחת החפירה חילקה את האתר לשניים: הגבעה הדרומית (שטחים 1 ו־1A) והגבעה הצפונית (שטח 2), כשלכל אחד מהם שיכוב עצמאי.
להלן השיכוב של האתר נכון לפרסומים מ־2022:
| תקופה | תאריכים (לפנה"ס) | שכבה בשטח 1 | שטח 1a | שכבה בשטח 2 | תאריכי פחמן 14 |
|---|---|---|---|---|---|
| ברונזה מאוחרת 2ב | המאה ה־13 | 1־7 | 3055±55 | ||
| ברונזה מאוחרת 2ב | המאה ה־13 | 1־6 | 3000±55 | ||
| ברונזה מאוחרת 2ב–3 | סוף המאה ה־13–תחילת המאה ה־12 | 1־e5 | |||
| ברונזה מאוחרת 3/ברזל 1א | סוף המאה ה־13–תחילת המאה ה־12 | 1־d5 | |||
| ברונזה מאוחרת 3/ברזל 1א | סוף המאה ה־13–תחילת המאה ה־12 | 1־c5 | אין | ||
| ברונזה מאוחרת 3/ברזל 1א | 1־b5 | אין | |||
| ברונזה מאוחרת 3/ברזל 1א | אמצע המאה ה־12 | 1־a5 | 1a־6? | אין | |
| ברזל 1–ראשית הברזל 2א | סוף המאה ה־12– | 1־4 | 1a־4 /
1a־5 |
יש להתחלה | |
| ברזל 1–ראשית הברזל 2א | סוף המאה ה־12– | 1־4 | 1a־3 | 2־8 / 2־9 | |
| ברזל 2א מאוחר | ראשית המאה ה־8? מאה 9? | 2־7 | |||
| ברזל 2ב | המאה ה־8 | 2־6 | |||
| ברזל 2ב–ג | סוף המאה ה־8 – ראשית המאה ה־7 | 2־5 | |||
| ברזל 2ג | סוף המאה ה־7 | 2־4 | |||
| התקופה העותמנית | המאה ה־19 לספירה (?) | 1־1–1־3 | 2־1–2־3 |
תקופת הברונזה המאוחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכבות המוקדמת באתר (1־7 ו־1־6) מתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת 2ב'. והתגלו בחתכי בדיקה בלבד. החפירות חשפו קטעי רצפות, אולם לא נמצאו קירות.[4] בדיקת פחמן 14 קבעה את תאריך השכבה למאה ה־13 לפנה"ס.[5] שרידי הבנייה המשמעותית המוקדמים ביותר שהתגלו שייכים לשכבה 1־5 מסוף המאה ה־13–ראשית המאה ה־12 לפנה"ס. באתר התגלו מספר מבני לבני־בוץ מרובי־חדרים, בסגנון בתי מושל מצריים. לשכבה 5 5 תת־שלבים. השלב הראשון נחפר במעט ולא התגלו ממנו שרידי בנייה.[6]
בשכבה 1־d5 התגלו שני מבנים. בתוך המבנה המזרחי התגלה חדר ובו תנור ושרידי אפר מרובים, עדות לשימושו כמטבח. במטבח ובמספר חדרים בבניין התגלו עדויות לנטישתו החפוזה, שכן תושביו הותירו כלים שלמים שנחתמו תחת הריסות התקרה. רצפות חלק מהחדרים רוצפו אבנים או חלוקי נחל, ונראה שהיתה לבניין קומה שנייה.[7]
בין הממצאים במבנה חותם דמוי חרפושית (הפניה לקיל).
במטבח: טביעת חותם של תחותמס השלישי (הפניה לSchröder) ולהבי מגל עם סימני שימוש. (הפניה לרוזן ואחרים 2018)
הבניין המערבי זוהה כמחסן. התגלו בו פיטסים (אנ') שלמים וכן אוסטרקונים הכתובים בכתב היראטי.[8]
כלי החרס והממצא הכתוב מאפשרים את תיארוך השכבה לסוף המאה ה־13 או ראשית המאה ה־12 לפנה"ס. "בתי מושל" עם אדריכלות וממצא קרמי דומה התגלו בתל ג'מה, תל אל־פארעה (דרום), ותל שרע. בין הכלים התגלו גם כלי יבוא קיפריים ומיקניים.[9]
בסוף שלב 1־d5 המבנה ננטש, אך לא נהרס. אנשי שכבה 1־c5 המשיכו להשתמש בחלק מקירותיו, שקרסו ברובם עם סיום התקופה. מספר חרסים מיקניים ותאריכי פחמן 14 מתארכים גם את שלב זה סוף המאה ה־13 או ראשית המאה ה־12 לפנה"ס.[10] בשני השלבים האחרונים של שכבה 5 נעשה שימוש חוזר בשרידי הקירות ובשטח המבנים והוצבו בהם מתקנים מטוייחים שטיבם אינו ברור.[11]
אופי היישוב, דגמו, קציר, שולחים או מקבלים תבואה, השתלבות במערך המצרי...
ההשפעות המצריות באתר משתלבות היטב במרחב של חבל עזה בתקופה זו, שבה ניתן למצוא מגוון אתרים עם כלים ומבנים בסגנון מצרי ואף כתובות של המנהל המצרי.[12]
אפיגרפיה וגליפטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"קערת קובור אל־ולידה"[13] בחפירותיו של כהן התגלו 4 שברים של קערה,[14] שניים מתוכם נושאים כתובת פרוטו־כנענית
Greene, Nathaniel E. (2017). "The Qubur al-Walaydah Bowl: New Images and Old Readings". Bulletin of the American Schools of Oriental Research. 377: 39–47. doi:10.5615/bullamerschoorie.377.0039. ISSN 0003-097X.
תקופת הברזל 1
[עריכת קוד מקור | עריכה]הן מבני האתר והן הממצא הקרמי שונים מהותית מהממצא מהשכבות הקודמות.
מבנה מגורים שנחשף בשלב 1a־4 היה מורכב מלבנים דומות בגודלן למבנים מהתקופה הקודמת, אולם עם תוכנית אדריכלית דומה למבני שכבות 7–8 בתל שרע. מספר בורות הניבו ממצא חרסים, טביעת חותם (הפניה לקיל ולראות אם הם חולקים עליו לגבי התיארוך) ומספר משקולות נול (de') מהטיפוס המכונה "פלשתי".[15] התגלו גם להבי מגל שמעידים על אופי כפרי (להרחיב).[16]
- Manclossi, Francesca; Rosen, Steven A.; Lehmann, Gunnar (2018-04-03). "The Decline and Disappearance of Chipped-Stone Tools: New Insights From Qubur el-Walaydah, a Late Bronze/Iron Age Site in Israel". Lithic Technology. 43 (2): 93–124. doi:10.1080/01977261.2018.1438336. ISSN 0197-7261.
https://www.levantineceramics.org/sites/1527-qubur-walagda
מאפיינים פלשתיים הטררודוקסים אצל פאוסט: https://www.jstor.org/stable/26751866
3 העמודים האחרונים, 2 קמעות מצריים: https://www.academia.edu/1194866/Lehmann_Gunnar_Rosen_Steven_A_Berlejung_Angelika_and_Niemann_Herrmann_M_2009_Ausgrabungen_in_Qubur_el_Waleyide_Israel_2007_2008_Zeitschrift_des_Deutschen_Pal%C3%A4stina_Vereins_125_1_32
אלון שביט, במחקרו אודות דגמי ההתיישבות הפלשתיים, קובע כי למרות גודלה, העיר עזה הייתה מרוחקת מדי, ואת המרכז היישובי של אתרי נחל הבשור, ובכללם קובור אל־ולידה, יש לחפש בתל גמה,[17] אולם אין לשלול את ההנחה שהאתר שימש כעורף חקלאי הן את תל גמה והן תל תל פעראה (דרום) באזור הקרוב, שבתורן, היו ערי לוויין לעזה שמרחקה רק כ־12 ק"מ.[18]
תקופת הברזל 2א'
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח 1 שבגבעה הדרומית ננטש בשלב זה של האתר. בשטח 1a התגלו מבני לבנים שנבנו בשלבים המוקדמים של תקופת הברזל 2א, אולם אלו נהרסו כמעט לחלוטין כתוצאה מחריש מודרני.[19] (עמ' 72–74).
בגבעה הצפונית (שטח 2, שלבים 2־8 ו־2־9) התקיים ישוב החל מהתקופה הזו, אולם גם כאן לא ניתן לשחזר את תוכנית המבנים. באתר התקיימה פעילות תעשייתית שטיבה לא ברור – בשכבה 2־8 התגלה כבשן, ותוצרי־הלוואי שלו שימשו את בנאי שכבה 2־7.[20] כאתרים אחרים באזור, האתר ננטש בסוף התקופה.
פירוט על הקרמיקה
שלהי תקופת הברזל 2א'–2ב'
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת הברזל 2א' המאוחרת (שכבות 2־6 ו־2־7) יושב האתר בידי אנשים בעלי תרבות חומרית שונה מהקודמת. יחידות המידה המצריות (אנ') ננטשו, ומבני האתר נבנו מלבני בוץ שהתאימו למידת אמה בת כ־45 ס"מ.[21] (להרחיב על קרמיקה)
במבנה משכבה 2־6 התגלו שתי חרפושיות, האחת מימי השושלת ה־22 (850–700 לפנה"ס) (KEEL) והשנייה, חותמת פיניקית המתאורכת לשנים...
השכבה באה אל סוםה עם נטישת המבנה, בעת (או בסוף) תקופת הברזל 2ב'.[22]
תקופת הברזל 2ג'
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעל למבנה של השכבות הקודמות נבנה מבנה חדש בשכבה 2־5. קרמיקה בסגנון אשורי מתארכת את השכבה לסוף המאה ה־8 או ראשית המאה ה־7.[23]
בשכבה 2־4 נעשה באתר לראשונה שימוש באבנים לצורך הנחת יסודותיו של מבנה לבנים. השושלת ה־26 (אנ')
התקופת העותמאנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קברים
כבשן סיד
בתוך בור שנחפר בסמוך לכבשן הסיד וחתך את שכבות תקופת הברזל ב', התגלתה צלמית לוחית של דמות אשה. https://www.academia.edu/105823001/Another_Face_of_the_Goddess_A_terracotta_plaque_from_Qubur_al_Walaydah
חקר האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר נסקר על ידי יעקב עורי בשנת 1939 שגילה בו קרמיקה פלשתית. האתר הוכרז כאתר עתיקות בידי ממשלת המנדט,[24] ושוב בידי ממשלת ישראל.[25] האתר נסקר שוב בידי רם גופנא בשנת 1957. רודולף כהן ערך בו חפירה קטנה בשנת 1977.[26] משלחת מטעם אוניברסיטת בן־גוריון סקרה את האתר בשנת 2000, וערכה 5 עונות חפירה בשנים 2007–2021, בשיתוף עם אוניברסיטאות לייפציג ורוסטוק. שהיוו את החקירה המקיפה ביותר של אתר פלשתי כפרי.[27]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בת־עמי נוימאיר־פוטשניק, רויטל גולדינג מאיר, גונר להמן, קובור אל־ולידה, אתר כפרי על ספר המדבר, קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא נ״ה, 2022, עמ' 15–23
- גונר להמן, סטיב א. רוזן (אנ'), בת־עמי נוימאיר־פוטשניק ורויטל גולדינג־מאיר, "חפירות קובור אל־ולידה 2007–2021", בתוך: אמיר גולני, דניאל וורגה, יאנה צ'חנוביץ ומיכאל בירקנפלד (עורכים), חפירות ומחקרים ארכיאולוגיים בדרום הארץ : קובץ מחקרים כרך ה, ירושלים, 2022, עמ' 59–87
- בת־עמי נוימאיר־פוטשניק,
חפירות קובור אל־ ולידה 2021-2007, כנס דרום 2022, הרצאה בערוץ "Israel Antiquities Authority Official Channel", באתר יוטיוב
- בת־עמי נוימאיר־פוטשניק,
- קובור אל-ולידה, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- "הידען", נחשף בניין מהתקופה שקדמה להתנחלות השבטים בארץ, באתר ynet, 18 בספטמבר 2007
Yocheved Miriam Russo, Archeology: Serendipity in the Negev, The Jerusalem Post, 11-09-2007
- Lehmann, Gunnar; Rosen, Steven A.; Berlejung, Angelika; Neumeier, Bat-Ami; Niemann, Hermann M. (2010). "Excavations at Qubur al-Walaydah, 2007—2009". Die Welt des Orients. Vandenhoeck & Ruprecht. 40 (2): 137–159.
- Lehmann, Gunnar (2011). "Cooking pots and loomweights in a 'Philistine' village: preliminary report on the excavations at Qubur el-Walaydah, Israel". In Karageorghis, Vassos; Kouka, Ourania (eds.). On Cooking Pots, Drinking Cups, Loomweights and Ethnicity in Bronze Age Cyprus and Neighbouring Regions: An International Archaeological Symposium held in Nicosia, November 6th–7th 2010. Nicosia: A. G. Leventis Foundation. pp. 287–314.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רויטל גולדינג־מאיר, התרבות החומרית בצפון מערב הנגב בסוף תקופת הברזל I ותקופת הברזל II א' : מקרה מבחן באתרים תל שרע, קובור אל ואלידה ותל אל פארעה דרום (עבודת גמר), אוניברסיטת בן־גוריון, 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Niemann, Hermann Michael; Lehmann, Gunnar (2010). "Zwischen Wüste und Mittelmeer: Qubur al-Walaydah und seine Umgebung in Südwest-Palästina". Die Welt des Orients. Vandenhoeck & Ruprecht (GmbH & Co. KG). 40 (2): 216–243. נבדק ב-2025-02-11.
- ^ גונר ואחרים 2022, עמ' 72; Maher, Edward F. (2010). "Late Iron Age Faunal Remains from Qubur al-Walaydah". Die Welt des Orients. 40 (2): 268–272. doi:10.13109/wdor.2010.40.2.268.
- ^ Asscher, Yotam; Lehmann, Gunnar; Rosen, Steven A; Weiner, Steve; Boaretto, Elisabetta (2015). "Absolute Dating of the Late Bronze to Iron Age Transition and the Appearance of Philistine Culture in Qubur el-Walaydah, Southern Levant". Radiocarbon. 57 (1): 77–97. doi:10.2458/azu_rc.57.16961.; Webster, Lyndelle (2020). Synchronising the Chronologies of the Late Bronze Age Southern Levant and Egypt: A Radiocarbon Dating Perspective (תיזה). Universität Wien and Macquire University. pp. 426–432, 670–671. שימו לב שהשכבות מוספרו מחדש בפרסומים מאוחרים יותר
- ^ נוימאיר־פוטשניק ואחרים, 2022, עמ' 15,
- ^ להמן ואחרים, 2022, עמ' 85
- ^ גונר ואחרים 2022, עמ' 63
- ^ להמן ואחרים, 2022, עמ' 63
- ^ להמן ואחרים, 2022, עמ' 63–65
- ^ להמן ואחרים, 2022, עמ' 65
- ^ להמן ואחרים, 2022, עמ' 65
- ^ להמן ואחרים, 2022, עמ' 68
- ^ עידו קוך, צִלה של מצרים – מפגשים בין־תרבותיים בדרום־מערב כנען בתקופת הברונזה המאוחרת ובראשית תקופת הברזל, ירושלים: יד יצחק בן־צבי, 2018, עמ' 62
- ^ תמונת הקערה המרופאת משני שברים באתר מוזיאון ישראל; תמונות הקערה המרופאת משלושה שברים, אוסף InscriptiFact, אתר אוניברסיטת קרוליינה הדרומית
- ^ Arie, Eran (2018). "A Note on the Inscribed Bowl from Qubur Al-Walaydah". Maarav. 22 (1–2): 9–10. doi:10.1086/MAR201822103., Pl. I
- ^ להמן ואחרים, 2022, עמ' 69–72
- ^ Manclossi, Rosen & Lehmann 2018, pp. 93–124.
- ^ Shavit, Alon (2008). "Settlement patterns of Philistine city-states". In Fantalkin, Alexander; Yasur-Landau, Assaf (eds.). Bene Israel: Studies in the Archaeology of Israel and the Levant during the Bronze and Iron Ages in Honour of Israel Finkelstein. BRILL. p. 151–153. doi:10.1163/ej.9789004152823.i-308.79.
- ^ Niemann, Hermann Michael; Lehmann, Gunnar (2010). "Zwischen Wüste und Mittelmeer: Qubur al-Walaydah und seine Umgebung in Südwest-Palästina". Die Welt des Orients. Vandenhoeck & Ruprecht (GmbH & Co. KG). 40 (2): 241. נבדק ב-2025-02-11.
- ^ להמן ואחרים, 2022, עמ' 72–74
- ^ להמן ואחרים, 2022, עמ' 74; נוימאיר־פוטשניק ואחרים, 2022, עמ' 21
- ^ להמן ואחרים, 2022, עמ' 74–77
- ^ להמן ואחרים, 2022, עמ' 79
- ^ להמן ואחרים, 2022, עמ' 79; נוימאיר־פוטשניק ואחרים, 2022, עמ' 22
- ^ "רשימת מצבות ומקומות היסטוריים", תוספת מס' 2 לגיליון 1375 של העִתון הרִשמי של ממשלת פלשתינה (א"י), מיום 24 בנובמבר, 1944, באתר "נבו"
- ^ פקודת העתיקות – רשימת מצבות ואתרים היסטוריים, ילקוט הפרסומים 1091, תשכ"ד, 18 במאי 1964, עמ' 1482
- ^ רודולף כהן, קובור אל–ולידה, חדשות ארכיאולוגיות סה/סו, 1978, עמ' 50–51; Cohen, Rudolph (1978). "Qubur el-Walaida". Israel Exploration Journal. Israel Exploration Society. 28 (3): 194–195. כהן חזר לאתר בשנת 1988, אולם לא נמצא תיעוד של חפירה זו. (רשומה בפרויקט פאביסה)
- ^ להמן ואחרים, 2022, עמ' 60
[[קטגוריה:הנגב המערבי: אתרים ארכאולוגיים]]