משתמש:דניאל צבי/כלי כדורי-חרוטי
מראה
כלי כדורי־חרוטי (Sphero-conical Vessel) הוא כלי, לרוב עשוי חרס, שהיה בשימוש בין המאות ה־9 וה־15 בתחומי האימפריה המוסלמית (ובכללה ממלכת ירושלים הצלבנית). מספר תיאוריות הוצעו לגבי שימושו של כלי זה, כשהבולט שבהם הוביל לקריאתו גם בשמות רימון אש יוונית, "רימון" איסלאמי[1] או מיכל דמוי־רימון.
תיאור הכלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לכלי מספר טיפוסים, כולם עשויים חומר קרמי קשה ודחוס שנצרף בטמפרטורה גבוהה, צוואר עם פתח צר, גוף כדורי ובסיס חרוטי. יש שתיארו את צורת הכלי כ"דמוי לב"[2] או כאגסי.[3] רבים מהכלים מחופים באפור ומעוטרים בעיטור פלסטי או בחריטה
תיאוריות לגבי שימוש הכלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פליסיאן דה סוסי,[4] ופרידריך סאר (אנ') בעקבותיו הציעו לזהות את הכלים כרימונים או בקבוקי תבערה – הכלי היה ממולא באש יוונית, או בתמהיל דליק אחר המבוסס על נפטא או שמן כלשהו, בצוואר הייתה מוכנסת פתילה, וכשהכלי היה מושלך, הוא היה מפזר חומר דליק ומעלה באש את סביבותיו. הכלים נמצאו לרוב בערים, מבצרים וחאנים ברי־הגנה, וניתן להשוותם לכלים המוזכרים במקורות צלבניים. מספר טיעונים הועלו כנגד זיהויים של כלים אלו כנשק תבערה:
- נטען כי הכלים עשויים מחומר עבה ודחוס מכדי שיישבר בזריקה ידנית, וגודלם הקטן לא עולה בקנה אחד עם ההצעה שהם הוטלו מכלי מצור.[2]
- מרבית הכלים מסוג זה מעוטרים, ולמרות מסורת העיטור של כלי נשק איסלאמיים בעלי חשיבות, הדבר סביר פחות בכלי נשק ששימשו חיילים פשוטיםף וגם זאת באון חד־פעמי.[5]
- בחפירות בסוחאר שבעומאן נחשפו כלים בני המאה ה־14 שאכן שימשו בתור רימוני תבערה – אלו היו ללא עיטורים ומחומר שביר יותר.[6]
- סטפן פרדין טוען שיש לראות את ההצעות הראשוניות לזיהוי הכלים ככלי נשק על רקע תקופתם של החוקרים – התנועה הרומנטית, אוריינטליזם שהעלו את ההתעניינות במסעי הצלב, וכן על רקע מלחמות אירופאיות בנות הזמן.[2]
- כלים הדומים לכלים הכדוריים־חרוטיים, אך עשויים מעץ ומעוטרים בשיבוצי פליז, שימשו כנרתיקי אבק־שרפה (אנ') באימפריה העות'מאנית. לטענת פרדין, הדבר עשוי ללמד על שימוש צבאי גם בימי-הביניים, אך אין זה סביר שהשימוש היה דומה.[6]
- אחרים הציעו לזהותו ככלי שהכיל את משקה ה"פוקאע" (فُقَّاع, פֻקַّאע) ולעתים נקראו בעצמם בשם זה.
- היו שהצביעו על אזכורים של מיכלי "פוקעא" שלאו בהכרח הכילו את המשקה הנ"ל (יש דוגמא עם דבש, אני חושב) והציעו שהכלים הכדורים־חרוטיים שימשו לאחסון כספית (להביא כמובן את הresidue analsys)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניר חסון, גרסה פרימיטיבית של רימון יד בן כאלף שנים התגלתה בבית בגבעתיים, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2016
- יונת אשחר, צנצנת אחסון או רימון יד עתיק?, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 9 במאי, 2022
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Avissar, Miriam; Stern, Edna J. (2005). Pottery of the Crusader, Ayyubid and Mamluk Periods in Israel. IAA Reports. Vol. 26. Israel Antiquities Authority. pp. 119–121. JSTOR j.ctt1fzhfd0.
- Barnard, Hans; Shah, Sneha; Areshian, Gregory E.; Faull, Kym F. (2016). "CHEMICAL INSIGHTS INTO THE FUNCTION OF FOUR SPHERO-CONICAL VESSELS FROM MEDIEVAL DVIN, ARMENIA". Muqarnas. Brill. 33: 409–419. ISSN 0732-2992. JSTOR 26551689. נבדק ב-2024-09-19.
- Brosh, Na'ama (1980). "A Reexamination of Islamic Ceramic Grenades". 'Atiqot (14): 114–115.
- Matheson, Carney D.; Vickruck, Cory R.; McEvoy, Chris J.; Vernon, Kim K.; Mason, Robert (2022-04-25). "Composition of trace residues from the contents of 11th–12th century sphero-conical vessels from Jerusalem". PLOS ONE. 17 (4): e0267350. doi:10.1371/journal.pone.0267350. ISSN 1932-6203. PMC 9037911. PMID 35468154.
- Pentz, Peter (1988). "A medieval workshop for producing 'Greek fire' grenades". Antiquity. 62 (234): 89–93. doi:10.1017/S0003598X00073531. ISSN 0003-598X.
- Vigouroux, Elodie (2017-02-15). "Note on a Use of Sphero-conical Vessels in Mamluk Era Damascus". Journal of Islamic Archaeology. 3 (2): 187–193. doi:10.1558/jia.v3i2.32826. ISSN 2051-9729.
- Pradines, Stéphane (2017-02-15). "The Sphero-conical Vessel: A Difficult Interpretation between Historical Sources and Archaeology". Journal of Islamic Archaeology. 3 (2): 153–162. doi:10.1558/jia.v3i2.32823. ISSN 2051-9729.
- Sharvit, Jacob. “The Sphero-Conical Vessels.” in: Paneas II: Small Finds and Other Studies, vol. 38, Israel Antiquities Authority, 2008, pp. 101–12. JSTOR, https://doi.org/10.2307/j.ctt1fzhd6d.7.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ או לפי תת־התקופה: "רימון" איובי, "רימון" ממלוכי, וכדומה. המילה "רימון" לרוב מצויינת במירכאות.
- ^ 1 2 3 Pradines 2017, p. 154.
- ^ Avissar & Stern 2005, p. 119.
- ^ de Saulcy, Félicien (1874). "Note sur des projectiles à main, creux et en terre cuite, de fabrication arabe". Mémoires de la Société Nationale des Antiquaires de France. 5: 18–34 – via Gallica.
- ^ Pradines 2017, pp. 154–156.
- ^ 1 2 Pradines 2017, p. 156.