לדלג לתוכן

משתמש:בר/הכחשת בית המקדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הכחשת בית המקדש היא הטענה כי בתי המקדש בירושלים לא התקיימו, או לא נבנו במתחם הר הבית. טענה זו עלתה על ידי מנהיגים פוליטיים פלסטינים, דמויות דתיות, אינטלקטואלים וסופרים[1].

פרופסור יצחק רייטר מתאר את הנטייה הגוברת של רשויות האסלאם להכחיש את קיומם של בתי המקדש היהודיים בהר הבית, ומאפיין אותו כחלק ממסע להגברת מעמדם של ירושלים והר הבית באסלאם, כחלק מהמאמץ להפוך את ירושלים לעיר מוסלמית תחת שלטון ערבי[2]. ה"ניו יורק טיימס" ציין כי "להכחשת המקדש, הנפוצה יותר ויותר בקרב מנהיגים פלסטינים, יש גם היסטוריה ארוכה: לאחר שישראל הפכה למדינה ב-1948, הווקף הסיר את כל האזכורים למקדש המלך שלמה מספרי ההדרכה שלו. בעבר נאמר כי במקום נמצא מקדש שלמה, עובדה ש'מעבר למחלוקת'".[3][4] דוד חזוני תיאר את התופעה כ"קמפיין של מחיקה אינטלקטואלית [על ידי מנהיגים, סופרים וחוקרים פלסטינים]... שמטרתו לערער את התביעה היהודית לכל חלק בארץ", והוא השווה את התופעה להכחשת השואה[5][6].

רקע כללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר הבית הוא האתר הקדוש ביותר ליהדות. [7] [8] [9] על פי המסורת והכתובים היהודיים, בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך, בנו של דוד המלך, בשנת 957 לפנה"ס, ונהרס על ידי האימפריה הניאו-בבלית בשנת 586 לפנה"ס. בית המקדש השני נבנה בחסות זרובבל בשנת 516 לפנה"ס, שופץ על ידי המלך הורדוס, ונהרס על ידי האימפריה הרומית בשנת 70 לספירה. חוקרים מסכימים ששני המקדשים היו קיימים בהר הבית בתקופות אלו. [10] אמנם מעולם לא נערכו חפירות מדעיות בהר הבית, אך בחפירות בסביבתו נמצאו עדויות פיזיות נרחבות לבית המקדש השני .

בקרב המוסלמים, הכיכר כולה נערצת כ"מקדש האצילים" או כמסגד אל-אקצא, והיא מדורגת כאתר הקדוש השלישי באסלאם . המוסלמים חושבים שזה המקום שממנו התחיל מוחמד את מסע הלילה שלו. [11] [12] הרחבה נשלטת על ידי שני מבנים מונומנטליים שנבנו במקור במהלך הח'ליפות ראשידון וח'ליפות אומיה המוקדמת לאחר כיבוש העיר בשנת 661 לספירה: [13] מסגד אל-אקצא וכיפת הסלע, סמוך למרכז הגבעה, שהושלמו. בשנת 692 לספירה, מה שהופך אותו לאחד המבנים האיסלאמיים העתיקים ביותר בעולם. הוא ניצב במקום בו נהוג להאמין שמקדשי עבר יהודים ניצבו. [14]

האסלאם הקדום ראה באבן היסוד את מיקומו של מקדש שלמה, ובניית כיפת הסלע בהר הבית ביקשה לפאר את ירושלים על ידי הצגת האסלאם כהמשך של היהדות והנצרות. [15] הפרשנויות המוסלמיות של הקוראן מסכימות שההר הוא מקום המקדש שנבנה במקור על ידי שלמה, שנחשב לנביא באסלאם, שנהרס מאוחר יותר. [16] [17] לאחר הבנייה, מאמינים המוסלמים, שימש המקדש לסגידה לאל האחד על ידי נביאים רבים של האסלאם, כולל ישו. [18] [19] חוקרים מוסלמים אחרים השתמשו בתורה (שנקראת בערבית Tawrat ) כדי להרחיב את פרטי המקדש. [20] המונח בית אל-מקדס (או בית אל-מוקאדס ) , המופיע לעתים קרובות כשם של ירושלים במקורות האסלאמיים המוקדמים, הוא מקור למונח העברי "בית המקדש ", בית המקדש בירושלים. [21] [22] [23] מוג'יר אלדין, כרוניקן ירושלמי מהמאה ה-15, מזכיר מסורת מוקדמת יותר שסיפרה אל-וואסטי, לפיה "לאחר שדוד בנה ערים רבות ומצבם של בני ישראל השתפר, הוא רצה להקים את בית אל-מקדס ולבנות כיפה על הסלע במקום שקידש אללה באליה". [24]

לדברי יצחק רייטר, "במהלך המאה העשרים, על רקע המאבק בין התנועה הלאומית הציונית והפלסטינית-ערבית הלאומית, נוצרה מגמה ערבית-מוסלמית חדשה של שלילת התקשרות יהודית להר הבית". [24]

מאמצי הכחשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי הדרכה של וואקף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדריך קצר לאל-חראם אל-שריף, חוברת שפורסמה בשנת 1925 על ידי " המועצה המוסלמית העליונה ", גוף שהוקם על ידי הרשויות הבריטיות לניהול ווקפים ובראשה עמד אמין אל-חוסייני בתקופת המנדט הבריטי, קובע בעמוד 4 : "האתר הוא מהעתיקים בעולם. קדושתו מתוארכת לתקופות הקדומות (אולי מהפרה-היסטוריות). זהותו עם אתר מקדש שלמה אינה ניתנת לערעור. גם זה המקום, לפי אמונה אוניברסלית, שעליה 'בנה דוד שם מזבח לה' והקריב עולות ושלמים' ( שמואל ב' כ"ד כ"ה )" [25]

על פי ה"ניו יורק טיימס", לאחר הקמת ישראל ב-1948 הופשטו מספרי ההדרכה של הווקף מהפניות למקדש שלמה, שאת מיקומו הוא תיאר בעבר כ'מעבר למחלוקת'." [26]

דבריו של יאסר ערפאת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי דניס רוס, בפסגת קמפ דייוויד 2000, נשיא הרשות הלאומית הפלסטינית דאז יאסר ערפאת אמר לנשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון כי " מקדש שלמה לא היה בירושלים, אלא שכם ". [27] [28] לזכרו של ראש ממשלת ישראל דאז אהוד ברק, בהתייחסו לשיחה שניהל עם קלינטון, אמר ערפאת לנשיא האמריקני, "אין שם כלום" (כלומר, אין זכר למקדש על הר הבית). [29]

מאוחר יותר כתב רוס על פגישה שקיים עם ערפאת באוגוסט 2000: "מאחר שנדון באפשרויות על החראם, ציפיתי שערפאת עשוי בהחלט להכריז שוב שבית המקדש - המקום הקדוש ביותר במסורת היהודית - לא קיים בירושלים., אבל היה בשכם . ... רציתי שגמאל, נוצרי ממוצא קופטי שמוצאו ממצרים, יגיד לערפאת שזה ניסיון מקומם לעשות דה-לגיטימציה לקשר הישראלי לירושלים. ... לבסוף, לאחר כמעט עשר דקות של התחכמות מתגברת, התערבתי ואמרתי 'מר. היושב-ראש, לא משנה מה אתה חושב, נשיא ארה"ב יודע שבית המקדש היה קיים בירושלים. אם הוא ישמע אותך מכחיש את קיומו שם, הוא לעולם לא ייקח אותך שוב ברצינות. העצה שלי אליך היא לעולם לא להעלות שוב את הנושא הזה בנוכחותו. ' [30]

ב-25 בספטמבר 2003, כאשר משלחת של מנהיגים ערבים מצפון ישראל ביקרה במתחם המוקטעה ברמאללה כדי להפגין סולידריות במהלך האינתיפאדה השנייה, הם הופתעו כאשר ערפאת הרצה להם במשך כרבע שעה על אל-אקצא, בטענה. שהמקדש היהודי לא היה בירושלים, אלא בתימן . הוא טען שביקר בתימן והראה לו את מיקומו של מקדש שלמה. [31]

דברי מחמוד עבאס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 במאי 2023, במהלך נאום בפני האו"ם, טען מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית, כי אין הוכחה לקשרים יהודיים עם אזור מתחם אל-אקצא בירושלים. הוא קבע כי "הם [ישראל] חפרו תחת אל-אקצא... הם חפרו בכל מקום ולא מצאו דבר". [32]

התרחשויות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון לעיתון ישראלי ב-1998, אמר איקרימה צברי, אז המופתי הגדול של ירושלים, "שמעתי שהמקדש שלך היה בשכם או אולי בבית לחם ". [31] בראיון ל- Die Welt ב-17 בינואר 2001, טען צברי עוד כי: "אין ולו סימן לקיומו הקודם של המקדש היהודי באתר זה. אין אבן אחת בכל העיר אשר מתייחס להיסטוריה היהודית [...] זו אומנותם של היהודים לרמות את העולם בכך ליהודים אין טענה לגיטימית לחומה הזו, לא מבחינה דתית ולא מבחינה היסטורית". [33]

בשנת 2002 טען זכי אל-גול, ראש עיריית מזרח ירושלים, בוועידת אלקודס בעמאן כי שלמה המלך מלך על חצי האי ערב והקים את בית המקדש שלו במקום בירושלים. [31]

בשנת 2015, שיח' מוחמד אחמד חוסיין, המופתי הגדול של ירושלים הנוכחי, אמר בראיון לערוץ 2 הישראלי כי מעולם לא היה מקדש יהודי בהר הבית, ובמקום היה בית מסגד "מימי הקמתו של העולם". הוא גם טען כי "זהו מסגד אל-אקצא שאדם עליו השלום, או בתקופתו, בנו המלאכים". [34]

אָנָלִיזָה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005, בספר בשם מירושלים למכה ובחזרה: התגבשות האסלאמית של ירושלים, מתאר יצחק רייטר את הנטייה ההולכת וגוברת של השלטונות האיסלאמיים להכחיש את קיומם של בתי המקדש היהודיים בהר הבית, ומאפיין אותו כחלק מקמפיין למען להגביר את מעמדם של ירושלים והר הבית באסלאם כחלק מהמאמץ להפוך את ירושלים לעיר מוסלמית בשלטון ערבי. לדברי רייטר, נרטיב זה "משקף את הזרם המרכזי בקהילות אסלאמיות רבות ברחבי העולם", ומקודם על ידי "דמויות דתיות, פוליטיקאים, אקדמאים ועיתונאים". [35] [36]

דור גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ולשעבר שגריר ישראל באו"ם, השתמש במונח "הכחשת מקדש" בספרו משנת 2007, "המאבק על ירושלים: האיסלאם הרדיקלי, המערב ועתיד עיר הקודש". .

תגובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים בינלאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2017, המזכיר הכללי החדש של האו"ם, אנטוניו גוטרש, התייחס בבירור לעובדה שבהר הבית עמד בעבר מקדש, וטען בחיוב את הרס שלו במהלך המצור על ירושלים בשנת 70 לספירה במהלך נאום לזכר השואה הבינלאומית. יום הזיכרון, ובדברים הבאים, כולל ראיון ברדיו ישראל. [37] [38] אש"ף בכירים ופקידי ממשל פלסטינים דרשו מגוטרס לחזור בו מטענה זו ולהגיש התנצלות בפני העם הפלסטיני. [39] [38] בתגובה, גוטרש אישר במקום זאת ישירות את קיומו של בית מקדש בהר הבית, וקיבל גינוי על ידי הרשות הלאומית הפלסטינית על הפרת "כל המנהגים המשפטיים, הדיפלומטיים וההומניטריים", וייסר את גוטרס על חריגה מתפקידו כמזכ"ל. . [40] [[קטגוריה:בית המקדש]] [[קטגוריה:לאומיות פלסטינית]] [[קטגוריה:מכחישנות]] [[קטגוריה:התנגדות לציונות]] [[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]

  1. ^ Yitzhak Reiter (2005), From Jerusalem to Mecca and Back: The Islamic Consolidation of Jerusalem, Jerusalem Institute for Israel Studies.
  2. ^ Yitzhak Reiter (2005), From Jerusalem to Mecca and Back: The Islamic Consolidation of Jerusalem, Jerusalem Institute for Israel Studies.
  3. ^ A Brief Guide to al-Haram al-Sharif, a booklet published in 1925 (and earlier) by the "Supreme Moslem Council", a body established by the British government to administer waqfs and headed by Hajj Amin al-Husayni during the British Mandate period, states on page 4: "The site is one of the oldest in the world. Its sanctity dates from the earliest (perhaps from pre-historic) times. Its identity with the site of Solomon's Temple is beyond dispute. This, too, is the spot, according to universal belief, on which 'David built there an altar unto the Lord, and offered burnt offerings and peace offerings.' (2 Samuel 24:25)"
  4. ^ Rudoren, Jodi (22 בנובמבר 2014). "Mistrust Threatens Delicate Balance at a Sacred Site in Jerusalem". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Gold, pp. 10 ff.
  6. ^ Hazony, David. "Temple Denial In the Holy City", The New York Sun, March 7, 2007.
  7. ^ Rivka, Gonen (2003). Contested Holiness: Jewish, Muslim, and Christian Perspectives on the Temple Mount in Jerusalem. Jersey City, NJ: KTAV Publishing House, Inc. p. 4. ISBN 0-88125-798-2. OCLC 1148595286. To the Jews the Temple Mount is the holiest place on Earth, the place where God manifested himself to King David and where two Jewish temples - Solomon's Temple and the Second Temple - were located.
  8. ^ Marshall J., Breger; Ahimeir, Ora (2002). Jerusalem: A City and Its Future. Syracuse University Press. p. 296. ISBN 0-8156-2912-5. OCLC 48940385.
  9. ^ Cohen-Hattab, Kobi; Bar, Doron (2020-06-15). The Western Wall: The Dispute over Israel's Holiest Jewish Site, 1967–2000 (באנגלית). BRILL. ISBN 978-90-04-43133-1.
  10. ^ Joshua Hammer. "What is Beneath the Temple Mount?". Smithsonian Institution. נבדק ב-2 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ M. Anwarul Islam and Zaid F. Al-hamad (2007). "The Dome of the Rock: Origin of its octagonal plan". Palestine Exploration Quarterly. 139 (2): 109–128. doi:10.1179/003103207x194145.
  12. ^ Nasser Rabbat (1989). "The meaning of the Umayyad Dome of the Rock". Muqarnas. 6: 12–21. doi:10.2307/1602276. JSTOR 1602276.
  13. ^ Nicolle, David (1994). Yarmuk AD 636: The Muslim Conquest of Syria. Osprey Publishing.
  14. ^ Sporty, Lawrence D. (1990). "The Location of the Holy House of Herod's Temple: Evidence from the Pre-Destruction Period". The Biblical Archaeologist. 53 (4): 194–204. doi:10.2307/3210164. ISSN 0006-0895. JSTOR 3210164. The holy house has most commonly assumed to be located on the same spot as the Moslem holy structure known as the Dome of the Rock. This assumption has been held for centuries for the following reasons: The rock out-cropping under the Dome of the Rock is the main natural feature within the Haram enclosure; the Dome of the Rock is centrally located within the esplanade, and, at 2,440 feet above sea level, the Dome of the Rock is one of the highests point within the area.
  15. ^ Reiter, Yitzhak (2017). Contested Holy places in Israel/Palestine: Sharing and Conflict Resolution. Routledge. pp. 21–23. ISBN 978-1-138-24349-1. OCLC 960842983. The HS is also the third holiest site in Islam. Early Islam identified the location of the Holy Rock (known as the Foundation Stone among Jews) with the Temple of Solomon. The Dome of the Rock, built by the Caliph ‘Abd al-Malik ibn Marwan at the end of the seventh century CE, was aimed to glorify the place with the understanding of Islam as a continuation of Judaism (and Christianity). Muslim writers related to the site with respect to its sacred continuity. For example, the fifteenth-century Arab historian of Jerusalem Mujir al-Din quotes an early tradition narrated by al-Wasti stating, "after David built many cities and the situation of the children of Israel was improved, he wanted to construct Bayt al-Maqdis [Jerusalem] and build a dome over the rock in the place that Allah sanctified in Aelia [the Roman Byzantine name of Jerusalem]". In another place, he writes, “Suleiman (Solomon) built Masjid Bayt al-Maqdis by the order of his father Da’ud (David).”However, during the twentieth century, against the backdrop of the struggle between the Zionist and the Palestinian-Arab national movements, a new Arab-Muslim trend of denying Jewish attachment to the Temple Mount arose. On the Jewish side, meanwhile, some nationalists and academics also belittled the importance to Muslims of the sacred site in particular and of Jerusalem in general, highlighting the fact that Jerusalem’s name never appears in the Qur’an and that the city never served as an Arab political center.
  16. ^ "The Farthest Mosque must refer to the site of the Solomon's Temple in Jerusalem on the hill of Moriah, at or near which stands the Dome of the Rock... it was a sacred place to both Jews and Christians... The chief dates in connection with the Temple in Jerusalem are: It was finished by Solomon about 1004 BCE; destroyed by the Babylonians under Nebuchadnezzar about 586 BCE; rebuilt under Ezra and Nehemiah about 515 BCE; turned into a heathen idol temple by one of Alexander the Great's successors, Antiochus Epiphanes, 167 BCE; restored by Herod, 17 BCE to 29; and completely razed to the ground by the Emperor Titus in 70. These ups and downs are among the greater signs in religious history." (Yusuf Ali, Commentary on the Koran, 2168.)
  17. ^ Khalek, N. (2011). Jerusalem in Medieval Islamic Tradition. Religion Compass, 5(10), 624–630. doi:10.1111/j.1749-8171.2011.00305.x. "One of the most pressing issues in both medieval and contemporary scholarship related to Jerusalem is weather the city is explicitly referenced in the text of the Qur'an. Sura 17, verse 1, which reads [...] has been variously interpreted as referring to the miraculous Night Journey and Ascension of Muhammad, events recorded in medieval sources and known as the isra and miraj. As we will see, this association is a rather late and even a contested one. [...] The earliest Muslim work on the Religious Merits of Jerusalem was the Fada'il Bayt al-Maqdis by al-Walid ibn Hammad al-Ramli (d. 912 CE), a text which is recoverable from later works. [...] He relates the significance of Jerusalem vis-a-vis the Jewish Temple, conflating 'a collage of biblical narratives' and comments pilgrimage to Jerusalem, a practice which was controversial in later Muslim periods."
  18. ^ "Early Muslims regarded the building and destruction of the Temple of Solomon as a major historical and religious event, and accounts of the Temple are offered by many of the early Muslim historians and geographers (including Ibn Qutayba, Ibn al-Faqih, Mas'udi, Muhallabi, and Biruni). Fantastic tales of Solomon's construction of the Temple also appear in the Qisas al-anbiya', the medieval compendia of Muslim legends about the pre-Islamic prophets." (Kramer, Martin. The Temples of Jerusalem in Islam, Israel Ministry of Foreign Affairs, September 18, 2000. Retrieved November 21, 2007.)
  19. ^ A Brief Guide to al-Haram al-Sharif, a booklet published in 1925 (אורכב 05.01.2009 בארכיון Wayback Machine) (and earlier) by the "Supreme Moslem Council", a body established by the British government to administer waqfs and headed by Hajj Amin al-Husayni during the British Mandate period, states on page 4: "The site is one of the oldest in the world. Its sanctity dates from the earliest (perhaps from pre-historic) times. Its identity with the site of Solomon's Temple is beyond dispute. This, too, is the spot, according to universal belief, on which 'David built there an altar unto the Lord, and offered burnt offerings and peace offerings.'(2 Samuel 24:25)"
  20. ^ "The Rock was in the time of Solomon the son of David 12 cubits high and there was a dome over it...It is written in the Tawrat [Bible]: 'Be happy Jerusalem,' which is Bayt al-Maqdis and the Rock which is called Haykal." al-Wasati, Fada'il al Bayt al-Muqaddas, ed. Izhak Hasson (Jerusalem, 1979) pp. 72ff.
  21. ^ Di Cesare, M. (2017). A Lost Inscription from the Dome of the Rock?: the Western Attitude Towards Islamic Epigraphy in 17th-Century Jerusalem. A Lost Inscription from the Dome of the Rock?: the Western Attitude Towards Islamic Epigraphy in 17th-Century Jerusalem, 77-86.
  22. ^ Jacobson, D. M. The Enigma of the Name Īliyā (= Aelia) for Jerusalem in Early Islam. Dio, 69, 1.
  23. ^ Carrol, James. "Jerusalem, Jerusalem: How The Ancient City Ignited Our Modern World", 2011. Retrieved on 24 May 2014.
  24. ^ 1 2 Reiter, Yitzhak (2017). Contested Holy places in Israel/Palestine: Sharing and Conflict Resolution. Routledge. pp. 21–23. ISBN 978-1-138-24349-1. OCLC 960842983. The HS is also the third holiest site in Islam. Early Islam identified the location of the Holy Rock (known as the Foundation Stone among Jews) with the Temple of Solomon. The Dome of the Rock, built by the Caliph ‘Abd al-Malik ibn Marwan at the end of the seventh century CE, was aimed to glorify the place with the understanding of Islam as a continuation of Judaism (and Christianity). Muslim writers related to the site with respect to its sacred continuity. For example, the fifteenth-century Arab historian of Jerusalem Mujir al-Din quotes an early tradition narrated by al-Wasti stating, "after David built many cities and the situation of the children of Israel was improved, he wanted to construct Bayt al-Maqdis [Jerusalem] and build a dome over the rock in the place that Allah sanctified in Aelia [the Roman Byzantine name of Jerusalem]". In another place, he writes, “Suleiman (Solomon) built Masjid Bayt al-Maqdis by the order of his father Da’ud (David).”However, during the twentieth century, against the backdrop of the struggle between the Zionist and the Palestinian-Arab national movements, a new Arab-Muslim trend of denying Jewish attachment to the Temple Mount arose. On the Jewish side, meanwhile, some nationalists and academics also belittled the importance to Muslims of the sacred site in particular and of Jerusalem in general, highlighting the fact that Jerusalem’s name never appears in the Qur’an and that the city never served as an Arab political center. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":18" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  25. ^ Supreme Moslem Council. A Brief Guide to al-Haram al-Sharif (1925) . Jerusalem
  26. ^ Rudoren, Jodi (22 בנובמבר 2014). "Mistrust Threatens Delicate Balance at a Sacred Site in Jerusalem". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Dennis, Ross. The Missing Peace: The Inside Story of the Fight for Middle East Peace. New York: Farrar, Straus and Giroux. p. 694.
  28. ^ Brit Hume, Interview (אורכב 22.07.2009 בארכיון Wayback Machine) with Dennis Ross, Fox News Sunday, Fox News, April 21, 2002
  29. ^ Benny Morris, "Camp David and After: An Exchange (1. An Interview with Ehud Barak)", The New York Review of Books, June 13, 2002
  30. ^ Dennis Ross (2004), The Missing Peace: The Inside Story of the Fight for Middle East Peace, מסת"ב 0-374-19973-6, p. 718
  31. ^ 1 2 3 Reiter, Yitzhak (2008), Reiter, Yitzhak (ed.), "Denial of an Authentic Jewish Connection to Jerusalem and Its Holy Places", Jerusalem and Its Role in Islamic Solidarity (באנגלית), New York: Palgrave Macmillan US: 37–62, doi:10.1057/9780230612716_3, ISBN 978-0-230-61271-6, נבדק ב-2022-07-18 שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":2" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  32. ^ "Abbas at UN disavows Jewish ties to Al-Aqsa, compares Israel to Nazis". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית). 15 במאי 2023. נבדק ב-2023-05-15. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ ""Die Juden sollen dahin zurückgehen, woher sie kamen"" [The Jews should go back where they came from]. Die Welt (בגרמנית). 2001-01-17. נבדק ב-2022-07-18.
  34. ^ Zion, Ilan Ben. "Jerusalem mufti: Temple Mount never housed Jewish Temple". Times of Israel (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-07-17.
  35. ^ Yitzhak Reiter (2005), From Jerusalem to Mecca and Back: The Islamic Consolidation of Jerusalem, Jerusalem Institute for Israel Studies.
  36. ^ Shragai, Nadav (27 בנובמבר 2005). "In the beginning was Al-Aqsa". Haaretz. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "Remarks at Observance of the International Day of Commemoration in Memory of the Victims of the Holocaust" (הודעה לעיתונות). 27 בינואר 2017. {{cite press release}}: (עזרה)
  38. ^ 1 2 "Palestinians protest UN chief for affirming Jewish ties to Temple Mount", The Times of Israel, 30 January 2017
  39. ^ Congress, World Jewish. "World Jewish Congress". Worldjewishcongress.org.
  40. ^ "New U.N. Secretary General Acknowledges Jewish Ties to Jerusalem. Palestinians Demand Apology". Tablet. 3 בפברואר 2017. נבדק ב-2017-05-23. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:בר/הכחשת_בית_המקדש&oldid=39220012"