משתמש:אריאל ר./ארגז חול
 | |||||
| לוח של יחדון-לים | |||||
| מדינה | מארי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
יַח'דוּן-לים[1] או יַחדֻן-לִם[2] או יַחדֻנלִם[3] היה שליטה של מארי. לא ברור מתי החל שלטונו, אך כנראה זה קרה לפני שנת 1800 לפנה"ס ונמשך עד 1784/3 לפנה"ס[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחדון-לים היה בנו של מייסד שושלת השליטים האמורים של מארי יגיד-לים, אך ישנה טביעת חותם, כנראה מתקופת שלטונו של זימרי-לים המציינת כי אביו של יחדון-לים, היה אדם בשם חַ'דני-אַדּוּ[1]. הוא היה בן לאיגוד השבטים האמורים בני שמאל[4].
הוא העביר זמן מה בתור שבוי בידי אילה-כבכבו. בין אילה-כבכבו לבין אביו של יחדון-לים הייתה ברית, אשר אותה יגיד-לים הפר[5] והפסיד במלחמה שבאה אחריה.
הוא היה נשוי לשתי נשים, האחת הייתה בתו של מלך ימחד, ואילו אשתו השנייה הייתה בתו של מלך אשנונה, כנראה נרם-סין[6]. את הנשים החוקיות שלו הוא שיכן מחוץ לארמון והעדיף נשים אחרות[6].
שלטונו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא ברור האם הוא עלה לכס המלכות מיד לאחר מותו של יגיד-לים, ישנה אפשרות כי בין יגיד-לים ליחדון-לים שלט אדם אחר בשם אישַר-לים ששמו נזכר בשם השנה של אחת מהתעודות אשר נמצאו במארי[1].
ידועים לנו שמות 15 שנות שלטונו (חלק מהשנים קיבלו יותר משם אחד), אך הסדר הכרונולוגי של שנים אלו אינו ברור[1][7]. השנים הראשונות של שלטונו לא צוינו בתעודות ולפי כך קשה להגדיר את ראשית מלכותו. הוא שלט במשותף עם אביו, יגיד-לים, כעשרים שנה, עד מותו של האחרון[1].
יחדון-לים העביר את בירתו למארי, ואילו אביו שלט על ממלכתו מעיר צופרום[1]. בזמן שלטונו הוא ערך רפורמה בדרכי כתיבה של תעודות מנהליות, הרפורמה הייתה בעצם אימוץ של צורות סימני יתדות, הכתיב ודרכי הניסוח שהיו נהוגים באשנונה[6].
על פי עדותו של מלך ניחריא העולה מתוך מכתבו אשר נשלח לזימרי-לים, בתקופתו של יחדון-לים נחתם הסכם בינו לבין מלכה של ניחריא דאז, אישחונה-אדו[8].
יחדון-לים ויחסיו עם בני שמאל
[עריכת קוד מקור | עריכה]באחת הכתובות אשר נשארו אחריו, יחדון-לים מכנה את עצמו "בן יגיד-לים, מלך מארי וארץ חַ'נַה", בכתובת אחרת ישנה הרחבה "בן יגיד-לים, מלך מארי, תוּתּוּל וארץ ח'נה, מלך חזק השולט בגדת הפרת"[9]. הכוונה בשליטת ארץ ח'נה היא כנראה שליטה בבני שמאל.
מסעו של יחדון-לים לחוף הים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]באחת הכתובות אשר השאיר לנו יחדון-לים מתואר מסעו לחופיו של הים התיכון. הכתובת נמצאה במקדש האל שמש במארי, מטרת המסע הייתה כריתת עצים שבהמשך ישמשו לבנייתו של אותו מקדש[10].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נתן וסרמן ויגאל בלוך, האמורים: מסופוטמיה בראשית באלף השני לפנה"ס, כרמל, 2019
- אברהם מלמט, מארי וישראל: שתי תרבויות שמיות-מערביות, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"א - 1991
- משה ענבר, נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי, מוסד ביאליק, 2007
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 וסרמן ובלוך, עמ' 286.
- ^ אמנון אלטמן, בריתות מדיניות במזרח הקדום, מוסד ביאליק, תשע"ח,עמ' 179.
- ^ ענבר, עמ' 5.
- ^ וסרמן ובלוך, עמ' 273.
- ^ כך לפחות עולה מתוך כתובת של יסמח-אדו המוקדשת לאל נרגל (את התרגום של הכתובת לעברית ניתן לראות אצל וסרמן ובלוך, עמ' 280-281)
- ^ 1 2 3 וסרמן ובלוך, עמ' 287.
- ^ ענבר, עמ' 7-6.
- ^ וסרמן ובלוך, עמ' 74.
- ^ וסרמן ובלוך, עמ' 288.
- ^ וסרמן ובלוך, עמ' 290.