סומו-ימם
| מדינה | מארי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
  | |||||
סוּמוּ-יַמַם[1] או סֻמֻיַמַם[2] היה שליטה של מארי. הוא שלט בין השנים 1795/4 - 1793/2 לפסה"נ[2]. היה בן לשושלת השליטים האמורים של מארי שנוסדה על ידי יגיד-לים מאיגוד השבטים בני שמאל[3]. שלטונו נמשך כעשרים חודשים[4].
הוא היה בנו של יחדון-לים ונכדו של יגיד-לים[5]. בסוף שלטונו עמד יחדון-לים בראש קואליציה של 12 שליטים אשר נלחמו בשמשי-אדד הראשון, אך הוא נחל כישלון בקרב והודח מכס המלכות על ידי סומו-ימם.
הוא מוזכר במכתב אשר כתב ישמח-אדד לאל נרגל[6]:
...
('6-'9) סומו-ימם ה[ח]ל לעשות (את הרע) ממש [כ]מו אב[י]ו יח'דון-לים, ומעשים (רעים) שאין כמוהם [עשה] במו ידיו: את מקדשך, אשר ב[נו] המלכים הקודמים, הוא החריב ועשה (ממנו) ארמון לאשתו.
('10-'13) באת והבאת [או]תו למשפט (על מעשיו), ועבדיו הרגוהו. את כ[ל] גדת הפרת (ממלכת מארי) הע[ב]רת [לי]דיו של סמסי-אדו.
מתוך מכתב זה עולה כי סומו-ימם גירש את אביו ולבסוף, לאחר תקופת שלטונו הקצר הוא נרצח על ידי משרתיו. כנראה הוא היה וסאל של שמשי-אדד הראשון והוא הפר את הברית ביניהם וזאת הייתה העילה לרציחתו[7]. לאחר רציחתו השתלט שמשי-אדד הראשון על מארי ומינה את בנו הצעיר ישמח-אדד בתור שליטה של מארי.
הישגיו היחידים בתקופת שלטונו הקצר, כפי שעולה משמות השנים של שלטונו הם: ביצור שתי ערים, חלבת וסגרתום.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נתן וסרמן ויגאל בלוך, האמורים: מסופוטמיה בראשית באלף השני לפנה"ס, כרמל, 2019
- משה ענבר, נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי, מוסד ביאליק, 2007