משתמש:אוהב מולדת/מדרשה תורנית לנשים
מדרשה תורנית לנשים היא מוסד שהוקם במטרה לבסס ולהעמיק את התודעה היהודית-דתית של נערות ונשים. תוכנית הלימודים כוללת - בעיקר - את המקצועות הבאים : תורה, משנה, תלמוד, הלכה ומבחר מהספרות התורנית: ראשונים, אחרונים ועד ימינו.
המדרשה מהווה מעין מקבילה נשית לישיבה. ברב המדרשות יש מסגרות מיוחדות לנערות, השמות דגש על פעילות חברתית ועל הכנה לחיי משפחה. בחלק מן המדרשות, הנערות משלבות את הלימודים התורניים עם שירות לאומי, שרות צבאי, לימודים במוסדות להשכה גבוהה ואחרים ועבודה בשכר . השילוב יוצר עומס על הלומדות והמדרשות מסייעות ללומדות בעזרת צוות של רבנים], נשות רבנים ומחנכים.
קיימות היום, לפחות, 25 מדרשות תורניות לבנות הפזורות ברחבי הארץ, שבהן לומדות כ-1000 בנות, לפני ואחרי שרות צבאי או לאומי, בתוכנית מלאה, ועוד כ-2500 נשים ונערות בתוכניות חלקיות [1]
הרקע להקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם התפתחות עולם ישיבות ההסדר התפתח צורך עמוק בלימוד תורה מעמיק אצל נערות ונשים דתיות. עם התפתחות המודרניזציה וההשכלה נשים הפכו למשכילות יותר וקמו מוסדות המלמדים תורה על כל גווניה כגון חסידות, ואף תלמוד, שנתפס ביהדות הדתית כלימוד לגברים [2] . חלוצת המדרשות התורניות לנשים היא מדרשת לינדנבאום, שהוקמה בשנת 1976. בחשוון ה'תשל"ז (1977) נפתחה המדרשה לבנות של בר-אילן (בשמה כיום: המכון הגבוה לתורה - המדרשה לנשים) ועוד קודם לאלו התקיים לימוד תורה לנשים במכללה ירושלים, תוך שילובו בלימודי הוראה.
ברוב המדרשות קיימת תוכנית מלאה, שכוללת לימוד בכל ימי השבוע, ותוכנית חלקית, שכוללת לימוד במשך יום או יותר במדרשה.
מספר המדרשות לבנות הולך וגדל וכיום יש מספר רב של מדרשות בעלות אופי משתנה. חלק מהמדרשות מזוהות עם הפמיניזם הדתי, לדוגמה מדרשת מגדל עוז ומדרשת לינדנבאום. חלקן מזוהות יותר עם הקו השמרני המסורתי, לדוגמה מדרשת הרובע ומדרשת אביב. ישנן מדרשות "שילוב" המשלבות שירות לאומי ולימודי תורה יחד. השילובים השונים הם כדלקמן:
שרות לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדרשות אלו מיועדות בעיקר לבוגרות אולפנה. הבנות מבצעות שרות לאומי באזור המדרשה ובשאר היום הן לומדות לימודי קודש. במסגרת זאת פועלות מכון ראשית- מדרשת מעון במעון, מדרשת טל מנשה בצפון השומרון ועוד.
שרות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במספר מדרשות קיימת תוכנית המשלבת שירות צבאי יחד עם הלימודים במדרשה, שכוללת בדרך כלל שנה של לימודים במדרשה ושנתיים של שירות צבאי בחיל החינוך והנוער או בחיל המודיעין. מדרשות אלו הן מדרשת לינדנבאום, מדרשת עין הנצי"ב ומדרשת ירוחם.
לימודים גבוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקבוצה אחרת של מדרשות קיימת תוכנית הלימודים רגילה לימים מרוכזים ללימודי קודש. מלבדה, מתקיימות מסגרות לימודים אקדמיות באמצע השבוע. במסלול זה פועלות המדרשות הבאות:
- מדרשת מגדל עוז במגדל עוז שבגוש עציון
- מדרשת בינת בשבות רחל. השילוב הוא עם מכללה ירושלים בבית וגן בירושלים - לימודי הוראה בצרוף כל מקצוע נוסף הנלמד במכללה ומרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון - תוכנית "יחדיו" - המשלבת לימודי קודש ולימודי מקצוע.
- מדרשת שיל"ת באלוני שילה. השילוב הוא עם לימודים לקראת תעודת הוראה - תואר B.Ed - במכללת אורות באלקנה ותוכנית יחדיו בומרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
- מדרשת הרובע היהודי בירושלים. הלימודים ארבע ימים בשבוע. השילוב הוא עם לימודים לקראת תעודת הוראה - תואר B.Ed - במכללת אפרתה בירושלים.
- מדרשת אוריה בגבעת שמואל. השיחוב הוא עם לימודים לקראת תעודת הוראה - תואר B.Ed - במכללת בית וגן בירושלים.
- מדרשת יעוד מפעילה שילובים : שרות לאומי באזור ירושלים, לימודי תואר ראשון במינהל עסקים במכון לנדר - בית ספר למינהל עסקים (ללא בחינה פסיכומטרית).
לימודי בגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שילוב זה הוא חדש. "מדרשת קראתיך" בירושלים משלבת לימודי מדרשה עם הכנה לבחינת בגרות.
לחיזוק התודעה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימות גם מדרשות המיועדות ל עולות חדשות ובעלות תשובה. רובן הגדול של מדרשות אלה נושא אופי חרדי.
- מדרשת ירושלים שעל יד מכון שכטר למדעי היהדות עוסקת בחיזוק הזהות היהודית והידע היהודי של עולים מארצות חבר העמים (בריה"מ) ומארצות נוספות. המדרשה משלבת לימודים מסורתיים ואקדמיים, לימודי תולדות הציונות ולימודי ארץ ישראל והכרת המסורת והתרבות היהודית. המדרשה פועלת בסיוע המשרד לקליטת עליה והסוכנות היהודית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מקור: עמותת פורום המדרשות התורניות לבנות.
- ^ באוניברסיטאות היו לימודי תלמוד פתוחים לנשים גם לפני הקמת מדרשות לנשים - אך לא ללימוד בסגנון המקובל בישיבות