לדלג לתוכן

משתמשת:Ronit.Nikolsky/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיוטה לערך של דייויד סלואן וילסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תתרגם בבקשה לעברית את הערך הזה: https://en.wikipedia.org/wiki/David_Sloan_Wilson

Searched 4 sites

דוד סלואן וילסון הוא ביולוג אבולוציוני אמריקאי נודע, הידוע בעיקר בזכות תרומותיו למחקר על הבחירה הקבוצתית, יחסי הגומלין בין אבולוציה ותרבות וההיבטים האבולוציוניים של הדת. הוא נולד ב-17 במאי 1949. וילסון הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בינגהמטון והוא המייסד של מכון אברהם לסוכנות תרבותית (Evolution Institute), שמקדם מחקר על היישומים החברתיים של תורת האבולוציה.

וילסון חיבר מספר ספרים, ביניהם "Darwin's Cathedral" שמתמקד בחקר הדת מנקודת מבט אבולוציונית, ו-"Evolution for Everyone" שמטרתו להנגיש את תורת האבולוציה לקהל הרחב. בנוסף, הוא השתתף בפיתוח תיאוריית הבחירה הרב-רמתית, שמסבירה כיצד תכונות אבולוציוניות יכולות להתפתח ברמות שונות, כגון פרטים וקבוצות.

אם תרצה לקרוא עוד על דוד סלואן וילסון, תוכל למצוא מידע נוסף בדף הוויקיפדיה שלו: David Sloan Wilson - Wikipedia.

זה לא הכל

דוד סלואן וילסון הוא ביולוג אבולוציוני אמריקאי, שנולד ב-17 במאי 1949. הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בינגהמטון ומייסד המכון לסוכנות אבולוציונית (Evolution Institute), אשר מטרתו היא לקדם מחקר בנוגע ליישומים חברתיים של תורת האבולוציה.

קריירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון הוא אחד החוקרים המובילים בתיאוריה של הבחירה הרב-רמתית (multilevel selection theory), המציעה כי תכונות אבולוציוניות יכולות להתפתח ברמות שונות כמו פרטים, קבוצות ואפילו מינים שלמים. הוא חיבר מספר ספרים חשובים בתחום, ביניהם:

  • "Darwin's Cathedral" (2002): ספר זה בוחן את הדת מנקודת מבט אבולוציונית, ומציע שהדתות הן מערכות אדפטיביות שיכולות לתרום להישרדות הקבוצתית.
  • "Evolution for Everyone" (2007): הספר מסביר את תורת האבולוציה בצורה פשוטה ומובנת לכלל הציבור, ומראה כיצד עקרונות אבולוציוניים חלים בתחומים רבים מחיי היומיום.
  • "This View of Life: Completing the Darwinian Revolution" (2019): בספר זה וילסון מציג כיצד עקרונות אבולוציוניים יכולים להיות מיושמים לשיפור החברה כולה.

השפעה והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון זכה להכרה רחבה בעבודתו על תורת האבולוציה והיישומים שלה בחברה. הוא תרם רבות להבנת הדינמיקות החברתיות והתרבותיות מנקודת מבט אבולוציונית, ושילב תובנות מתחומים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה במחקריו. עבודתו השפיעה על חוקרים רבים בתחומים שונים והרחיבה את הידע שלנו לגבי האופן שבו אבולוציה משפיעה על התנהגות אנושית וחברתית.

למידע נוסף ניתן לבקר בעמוד הוויקיפדיה של דוד סלואן וילסון: David Sloan Wilson - Wikipedia.

תתרגם את הערך כדי שיתאים לויקיפדיה בעברית

דוד סלואן וילסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד סלואן וילסון (באנגלית: David Sloan Wilson; נולד ב-17 במאי 1949) הוא ביולוג אבולוציוני אמריקאי, הידוע בעיקר בזכות תרומותיו למחקר על תורת הבחירה הקבוצתית, יחסי הגומלין בין אבולוציה ותרבות וההיבטים האבולוציוניים של הדת. וילסון הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בינגהמטון ומייסד המכון לסוכנות אבולוציונית (Evolution Institute).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון נולד בנורווק, קונטיקט. הוא למד באוניברסיטת טאפטס ואחר כך השלים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת מישיגן בשנת 1975. לאחר מכן, הוא הצטרף לפקולטה של אוניברסיטת מזרח מישיגן, ולאחר מכן לאוניברסיטת קליפורניה, דייוויס. מאז 1988, הוא מלמד באוניברסיטת בינגהמטון.

קריירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון תרם רבות לתחום תורת הבחירה הרב-רמתית, תיאוריה המציעה כי תכונות אבולוציוניות יכולות להתפתח ברמות שונות כמו פרטים, קבוצות ואפילו מינים שלמים. הוא טוען כי הבחירה הטבעית פועלת לא רק על פרטים אלא גם על קבוצות, מה שמסביר את התפתחותן של תכונות כמו אלטרואיזם ושיתוף פעולה.

פרסומים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון חיבר מספר ספרים חשובים בתחום האבולוציה, ביניהם:

  • "Darwin's Cathedral: Evolution, Religion, and the Nature of Society" (2002): ספר זה בוחן את הדת מנקודת מבט אבולוציונית, ומציע שהדתות הן מערכות אדפטיביות שיכולות לתרום להישרדות הקבוצתית.
  • "Evolution for Everyone: How Darwin's Theory Can Change the Way We Think About Our Lives" (2007): הספר מסביר את תורת האבולוציה בצורה פשוטה ומובנת לכלל הציבור, ומראה כיצד עקרונות אבולוציוניים חלים בתחומים רבים מחיי היומיום.
  • "This View of Life: Completing the Darwinian Revolution" (2019): בספר זה וילסון מציג כיצד עקרונות אבולוציוניים יכולים להיות מיושמים לשיפור החברה כולה.

השפעה והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון זכה להכרה רחבה בעבודתו על תורת האבולוציה והיישומים שלה בחברה. הוא תרם רבות להבנת הדינמיקות החברתיות והתרבותיות מנקודת מבט אבולוציונית, ושילב תובנות מתחומים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה במחקריו. עבודתו השפיעה על חוקרים רבים בתחומים שונים והרחיבה את הידע שלנו לגבי האופן שבו אבולוציה משפיעה על התנהגות אנושית וחברתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • David Sloan Wilson - Wikipedia

הערה: הערך נכתב בהתבסס על הערך המקורי בוויקיפדיה באנגלית, עם תוספות והבהרות המתאימות לקהל הקוראים בעברית.

תודה, זה הרבה יותר טוב

בבקשה, הנה תרגום מתאים לערך הוויקיפדיה על דוד סלואן וילסון:


דוד סלואן וילסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד סלואן וילסון (באנגלית: David Sloan Wilson; נולד ב-17 במאי 1949) הוא ביולוג אבולוציוני אמריקאי, הידוע בעיקר בזכות תורת הברירה-הקבוצתית שפיתח, ובזכות תרומותיו למחקר בתחומי יחסי הגומלין בין אבולוציה ותרבות וההיבטים האבולוציוניים של הדת. וילסון הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בינגהמטון ומייסד המכון לאבולוציה (Evolution Institute).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון נולד בנורווק, קונטיקט. הוא למד באוניברסיטת טאפטס והשלים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת מישיגן בשנת 1975. לאחר מכן, הצטרף לצוות אוניברסיטת מזרח מישיגן, ולאחר מכן לאוניברסיטת קליפורניה, דייוויס. מאז 1988, הוא מלמד באוניברסיטת בינגהמטון.

David Sloan Wilson is the son of the writer Sloan Wilson. He graduated with a B.A. with high honors in 1971 from the University of Rochester. He completed his Ph.D. in 1975 at Michigan State University. Wilson then worked as a Research Fellow in the Biological Laboratories at Harvard University from 1974 to 1975. He held a dual position as Research Associate in Zoology at the University of the Witwatersrand and the University of Washington from 1975 to 1976. After this he was a Senior Research Officer at the South African National Research Institute for the Mathematical Sciences from 1976 to 1977.

Wilson moved back to the United States and held an Assistant Professorship in the Division of Environmental Studies at the University of California, Davis, from 1977 to 1980. He served as an Assistant and then Associate Professor at the Kellogg Biological Station and Department of Zoology of Michigan State University from 1980 to 1988. Wilson was promoted to full Professor of Biological Sciences at the State University of New York, Binghamton, in 1988. He was given a joint appointment as Professor of Anthropology in 2001 and retired in 2019.

Wilson started the Evolutionary Studies (EvoS) program at Binghamton University to unify diverse disciplines under the theory of evolution. Students in the program take evolution-themed courses in a variety of disciplines including biology, anthropology, psychology, bioengineering, philosophy, religion and the psychology of religion. There is also a required "Current Topics in Evolutionary Studies" weekly seminar and discussion. Several other universities, including SUNY New Paltz have started a

קריירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון תרם רבות לתחום תורת הבחירה הרב-רמתית, תיאוריה המציעה כי תכונות אבולוציוניות יכולות להתפתח ברמות שונות כמו פרטים, קבוצות ואפילו מינים שלמים. הוא טוען כי הבחירה הטבעית פועלת לא רק על פרטים אלא גם על קבוצות, מה שמסביר את התפתחותן של תכונות כמו אלטרואיזם ושיתוף פעולה.

פרסומים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון חיבר מספר ספרים חשובים בתחום האבולוציה, ביניהם:

  • "Darwin's Cathedral: Evolution, Religion, and the Nature of Society" (2002): ספר זה בוחן את הדת מנקודת מבט אבולוציונית, ומציע שהדתות הן מערכות אדפטיביות שיכולות לתרום להישרדות הקבוצתית.
  • "Evolution for Everyone: How Darwin's Theory Can Change the Way We Think About Our Lives" (2007): הספר מסביר את תורת האבולוציה בצורה פשוטה ומובנת לכלל הציבור, ומראה כיצד עקרונות אבולוציוניים חלים בתחומים רבים מחיי היומיום.
  • "This View of Life: Completing the Darwinian Revolution" (2019): בספר זה וילסון מציג כיצד עקרונות אבולוציוניים יכולים להיות מיושמים לשיפור החברה כולה.

השפעה והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון זכה להכרה רחבה בעבודתו על תורת האבולוציה והיישומים שלה בחברה. הוא תרם רבות להבנת הדינמיקות החברתיות והתרבותיות מנקודת מבט אבולוציונית, ושילב תובנות מתחומים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה במחקריו. עבודתו השפיעה על חוקרים רבים בתחומים שונים והרחיבה את הידע שלנו לגבי האופן שבו אבולוציה משפיעה על התנהגות אנושית וחברתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • David Sloan Wilson - Wikipedia

אני שמח שיכולתי לעזור. אם יש לך שאלות נוספות או צורך בתרגומים נוספים, אשמח לסייע!

טיוטה לערך ועדת המצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הוועדה והרכבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדת המצב הוקמה על ידי הנהלת הסוכנות היהודית ב-12 באוקטובר 1947. הוועדה מנתה שלושה־עשר חברים: דוד בן-גוריון (יו"ר), גולדה מאירסון, יצחק גרינבוים, משה שפירא, פרץ ברנשטיין, אליעזר קפלן, מאיר גרבובסקי, דוד רמז, דוד צבי פנקס, צבי לוריא, מרדכי שטנר, גאורג לנדואר ואברהם גרנובסקי. למזכיר הוועדה נתמנה זאב שרף (לימים מזכיר הממשלה, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל).

על ועדת המצב הוטל להכין את הקמתו של מנגנון המדינה, משרדי הממשלה והשירותים הציבוריים שיחליפו את השלטון הבריטי. הוועדה דנה בהכשרת כוח אדם למוסדות המדינה בהפעלת התחבורה, הנמלים ושדות התעופה.

הוועדה חולקה לשמונה ועדות משנה:

ועדת משנה א (כספים וכלכלה), בראשות אליעזר קפלן

ועדת משנה ב (מינהל מחוזי, עבודות ציבוריות, משטרה יהודית ובתי סוהר), בראשות גולדה מאיר

ועדת משנה ג (בריאות ושירותים חברתיים, עלייה ומידע ציבורי), בראשות יצחק גרינבוים

ועדת משנה ד בראשות יצחק בן צבי, לטיפול במעמד פרוזדור ירושלים בעקבות בינאום העיר

ועדת משנה ה בראשות דב יוסף ויוסף בורג, עסקה בהקמת מערכת המשפט

ועדת משנה ו בראשות יוסף ויץ, טיפלה במובלעות היהודיות שנמצאו בתוך המדינה הערבית

ועדת משנה ז בראשות אברהם גרנובסקי, עסקה בתוכניות למתחם הממשלתי ומשרדים

ועדת משנה ח בראשות מאיר גרבובסקי, עסקה במבנה מערכת הממשל

ועדות משנה ד ו-ו הוקמו לטיפול בבעיות שנבעו מיישום תוכנית החלוקה. בעקבות פרוץ המלחמה ונסיגת ישראל מתוכנית החלוקה באוגוסט 1948, לא סיימו שתי תת-ועדות אלה את עבודתן, וב-20 בדצמבר 1947, הוקמה ועדת הנגב, שטיפלה בענייני היישובים היהודיים שם.

לצד ראשי כל הוועדות מונו יועצים מומחים בכל תחום, חלקם ליוו את עבודת הוועדה לאורך כל הדרך, וחלקם יעצו באופן חד-פעמי על נושאים ספציפיים.

תקציב הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היתה ועדה נוספת, בראשות אליעזר קפלן, שהיתה אחראית על תקציב ועדת המצב.[1]

פעילות הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר לחלק את פעילות הוועדה לשלוש תקופות:

  1. מאוקטובר 1947 ועד להצבעה באו"ם על חלוקת ארץ-ישראל ב-29 בנובמבר 1947. בשלב זה התמקדה הוועדה בלימוד מערכת השלטון המנדטורית הבריטית, ותכנון השלטון היהודי העתידי בארץ ישראל.
  2. מ-11 בנובמבר 1947 עד פברואר 1948. כתוצאה מהתפרצות פעולות איבה הוכרז מצב חירום, והוועדה הוכרחה להתמקד בתחזוקה וארגון של השירותים החיוניים לאוכלוסיה היהודית. התכנון לטווח ארוך נדחה ברובו.
  3. מפברואר 1948 ועד הקמת מנהלת העם באפריל 1948. בתקופה זו שבה ועדת המצב למשימתה מקורית, תכנון ארוך טווח של מערכת השלטון בישראל.

בפברואר 1948, עקב המצב הביטחוני, עברה רובה של ועדת המצב מירושלים לתל אביב. חלק מן הוועדה, "ועדת המצב הירושלמית" בראשותה של חנה אבן-טוב, נשארה בירושלים לטפל בנושאים המעוגנים בירושלים, כמו הדפסת בולים במדפיס הממשלתי, הקמת הרדיו הלאומי, וטיפול בצרכים המיוחדים של העיר.

לימוד שיטת המנדט הבריטי בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה התמקדה הוועדה בלימוד מערכת השלטון הבריטית על מחלקותיה השונות, משום שהמערכת השלטונית הבריטית נתפסה על ידי הנהגת היישוב כמודל לחיקוי. החשש ביישוב

מדיניות הפינוי הבריטית היא שהכתיבה במידה רבה את סדרי העדיפויות בתכנון המערכת השלטונית העתידית. למרות החיכוכים והמתחים עם הבריטים, הם הם שהניחו את התשתית למערכת שלטונית מודרנית במזרח התיכון, וכך נתפסו על ידי הנהגת היישוב כמודל לחיקוי. אם נוסיף לכך את החשש מפינוי נמהר וחד צדדי, אפשר להבין את תחושת הדחיפות שבה ראו חברי הוועדה צורך ללמוד מהמערכת המנדטורית. תשומת לב מיוחדת ניתנה לאותם מתחמים צבאיים וכלכליים אסטרטגיים שהיו בשליטה בריטית בלעדית, כמו שדות התעופה, נמלי הים, מחסני החירום, המחנות הצבאיים ומבנים ציבוריים וממשלתיים, כדי שבבוא העת ניתן יהיה להשתלט מהם ומונעים מהם ליפול לידיים ערביות.

ערב הפינוי הורכבה ממשלת המנדט מארבעים וחמש מחלקות מקצועיות10 המחולקות לחמש קטגוריות: שירותים ציבוריים, שירותי ביטחון, מערכת משפט ובתי משפט, שירותים פיסקאליים ומינהל וכו'. כל אחת מוועדות המשנה טיפלה במחלקות המנדטוריות. התאמת תחום ההתמחות שלה. לדוגמה, ועדת משנה א' (כספים וכלכלה), למדה את כל מערכת המחלקות הפיסקאליות של ממשלת המנדט, בעוד ועדת משנה ב' (האחראית על התחבורה) חקרה את הרשת הקיימת של נמלים, רכבות ושדות תעופה.

המודיעין על ממשלת המנדט נאסף על ידי שירות הביון ההגנה, בעיקר באמצעות פקידי חובה יהודים שגויסו לשם כך,13 וכן מפקידים בריטים אוהדים, וכמה פקידים ערבים, שקיבלו תשלום עבור שירותיהם.[2]

עובדי מנגנון הממשל הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדת המצב נתנה את תשומת ליבה לאיוש משרות הממשלה. פקידים יהודים שעבדו במנגנון הבריטי נחשבו עובדים טובים ומקצועיים יותר מאחרים, אך נחשדו ברמת נאמנותם ובשחיתות. (פיין, 35).

סיום פעולת הוועדה והדו"ח הסופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באפריל 1948 הגיש המזכיר זאב שרף למנהלת העם את הדו"ח הסופי של ועדת המצב, שכותרתו "הזרוע המבצעת במדינה ניהודית: הצעה למחלקות מבנה, כוח אדם ותקצוב". במבוא כותב שרף שאין להתייחס לדו"ח כחסר טעויות, אך כתב שהדוח כולל "ניסיון אדמיניסטרטיבי כנה להקים את מערכת השלטון במדינה החדשה כמכשיר יעיל, על מנת שיוכל למלא תפקידים רחבים, מגוונים ומורכבים הנדרשים מהמדינה בעידן שלנו."

הדו"ח מנתח את מבנה משרדי הממשלה העתידיים.



  1. ^ Jonathan Fine, Fray Hochstein, A state is born: the establishment of the Israeli system of government, 1947-1951, Albany: State University of New York Press, 2018, עמ' 33
  2. ^ Jonathan David Fine, Tamar Liza Cohen, Fray Hochstein, A state is born: the establishment of the Israeli system of government, 1947-1951, Albany: State University of New York Press, 2018, עמ' 35, ISBN 978-1-4384-6797-9