לדלג לתוכן

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משרד המדע)
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1982
ממשלה ממשלת ישראל
שר גילה גמליאל
תאריך כניסה 18 במרץ 2024
מנכ"ל גדי אריאלי
שמות קודמים משרד המדע והפיתוח
משרד המדע והאומניות
משרד המדע, התרבות והספורט
משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל
משרד המדע והטכנולוגיה
http://www.most.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הסמליל הקודם של המשרד

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הוא משרד ממשלתי אשר אחראי על קידום המדע והמו"פ (מחקר ופיתוח) בישראל, קביעת מדיניות בנושא זה ומתן ייעוץ בתחום כוח אדם מחקרי ומדעי לממשלה ולכפופיה. כמו כן, אחראי המשרד על רשות החדשנות, סוכנות החלל הישראלית ועל קשרי המדע הבינלאומיים של ישראל.

המשרד משקיע במחקר ופיתוח באמצעות מענקי מחקר, מלגות והקמת מרכזי ידע על פי תחומי העדיפות הלאומית הנקבעים מדי שנה על ידי המדען הראשי של המשרד.

המשרד הוקם בשנת 1982, ומאז עברו שמו ותחומי אחריותו גלגולים אחדים. עם הקמת המשרד עמד בראשו הפיזיקאי זוכה פרס ישראל, יובל נאמן, מטעם מפלגת התחייה. מרבית השרים שעמדו בראש המשרד היו ללא ניסיון בתחום המדעי או הטכנולוגי.

המשרד הוקם בשנת 1982 ונקרא משרד המדע והפיתוח, לאחר שתחום אחריותו היה כפוף למשרד האנרגיה והתשתית משנת 1977 עד אותה שנה.[1] עד שנת 1977 הייתה כפופה "המועצה המדעית" ולאחר מכן "המועצה הלאומית למו"פ" למשרד ראש הממשלה. במשך השנים שינה המשרד את שמו מספר פעמים ואף צורפו לאחריותו תחומים שהיו שייכים למשרדים אחרים.

שנה לאחר הקמתו שונה שם המשרד ל"משרד המדע והטכנולוגיה". השם הוחזר לשמו המקורי כשנה לאחר מכן, וחזר לשמו השני בשנת 1988. בשנת 1993, במסגרת הממשלה ה-25 שונה שם המשרד למשרד המדע והאמנויות, וצורף אליו תיק התרבות שהיה חלק ממשרד החינוך, זאת במטרה לפצות את שולמית אלוני שאולצה לפרוש מתפקידה כשרת החינוך והתרבות.

בנימין נתניהו שהקים את הממשלה ה-27 שב והפריד את תיק התרבות מהמשרד ושמו שונה ל"משרד המדע והטכנולוגיה".

עם הקמתה של ממשלת ברק, בשנת 1999, שונה שם המשרד ל"משרד המדע, התרבות והספורט" וצורפו אליו תיקי התרבות והספורט, השר שכיהן במשרד היה מתן וילנאי.

בשנת 2003 הפריד אריאל שרון מהמשרד את תיקי התרבות והספורט ושם המשרד שונה ל"משרד המדע והטכנולוגיה".

במסגרת הקמת הממשלה ה-31 הופרדו תיקי התרבות והספורט מתיק החינוך, והועברו למשרד המדע והטכנולוגיה. בממשלה זו כיהן אופיר פינס-פז כשר המדע התרבות והספורט, עד להתפטרותו עקב הצטרפות סיעת ישראל ביתנו לקואליציה. לאחר מכן שימשה יולי תמיר כממלאת מקום שר המדע התרבות והספורט, ואחריה מונה לתפקיד ראלב מג'אדלה.

בעקבות ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו לקראת הקמת הממשלה ה-32 הופרדו הסמכויות בתחום התרבות והספורט ממשרד המדע, והוקם משרד חדש, משרד התרבות והספורט, בראשות השרה לימור לבנת. בראש משרד המדע והטכנולוגיה הועמד השר דניאל הרשקוביץ, ראש מפלגת "הבית היהודי", שהיה פרופסור למתמטיקה בטכניון בטרם הצטרף לפוליטיקה.

בממשלה ה-33 שונה שם המשרד למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ובראשו עמד השר יעקב פרי. בתחילתה של הממשלה ה-34, עמד בראש המשרד דני דנון עד שמונה לשגריר ישראל באו"ם, במהלך כהונתה של הממשלה ה-34, בעת שבראש המשרד עמד השר אופיר אקוניס, הוחזר שם המשרד לשם משרד המדע והטכנולוגיה.

במהלך כהונת ממשלת ישראל השלושים ושש, ב־3 באוגוסט 2021, שונה שם המשרד למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה[2], וכן הועברה "רשות החדשנות" ממשרד הכלכלה, לפיקוח המשרד. בראש המשרד עמדה השרה אורית פרקש-הכהן.

בממשלת ישראל השלושים ושבע, אופיר אקוניס שב לכהן כשר במשרד זה. בהמשך כהונתה של ממשלה זו, במרץ 2024, הוחלף על ידי השרה גילה גמליאל.

במהלך מלחמת חרבות ברזל נדרש המשרד להתמודד התדרדרות במעמדן הבין-לאומי של האוניברסיטאות בישראל, עקב החלטות של אוניברסיטאות ומדענים בעולם לנתק את קשריהם עם אוניברסיטאות ומדענים בישראל.[3] ב-3 ביוני 2024 הציגו בכירי המשרד, ובראשם השרה גמליאל, את חומרת המצב בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ודיווחו ש-90 מיליון ש"ח מתקציב המשרד הוקצו לפעולות למניעת חרם אקדמי.[4]

יעדי המשרד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעדי המשרד המוצהרים הם:[5]

  • קידום וטיפוח המדע בישראל
  • פיתוח וקידום תשתיות מדעיות פיזיות וגם אנושיות
  • העמקת קשרי המדע של ישראל עם שאר העולם
  • הגברת פעולות בתחום המדע בנגב ובגליל
  • קידום ועידוד פעולות מדעיות בקרב לא יהודים, עולים ונשים
  • הפיכת המשרד לארגון מאוחד, על מנת לייעל אותו
  • לסייר ולהיות יותר נוכחים בשטח, כדי לשפר את קשרי המשרד עם הרשויות והתושבים
  • לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם
  • לקצר את תהליך חלוקת התקציב בעזרת האינטרנט

מועצות, תוכניות וגופים באחריות המשרד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המשרד פועלים המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה, תוכנית התשתיות הלאומיות, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, סוכנות החלל הישראלית, ומרכזי מחקר ופיתוח אזוריים. וכן פועלת "רשות החדשנות" כרשות סטטוטורית, הנמצאת תחת הפיקוח של המשרד.

תמיכה במחקר ופיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הנדבכים העיקריים של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הוא קידום פעילות המו"פ בישראל. במסגרת זו המשרד מוביל את התוכנית הלאומית לפיתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות בישראל. המטרות העיקריות של התוכנית הן מיצוי כוח האדם המקצועי והפוטנציאל הכלכלי הטמון בתחומי המדע והטכנולוגיה שבהם לישראל יתרון יחסי.

במסגרת התוכנית, משקיע המשרד במחקרים בתחומי עדיפות לאומית מתוך ראייה אסטרטגית כוללת של צורכי המשק לטווח הבינוני והארוך. יותר מ-80% מתקציב המשרד מופנה למימון מחקרים באקדמיה ובמכוני המחקר ולטיפוח תשתיות מדע אנושיות ופיזיות.

המשרד משקיע בתוכנית בשלושה אמצעים עיקריים:

  1. מענקי מחקר: התוכנית נועדה להוות גשר בין המחקר הבסיסי האקדמי לבין הפיתוח היישומי ולצמצם את זמן ההבשלה של רעיונות טכנולוגיים שימושיים.
  2. מלגות: המשרד מעניק מגוון מלגות, החל ממלגות לסטודנטים לתואר ראשון ועד למלגות פוסט דוקטורט בתחומי המדע והטכנולוגיה.
  3. מרכזי ידע תשתיתיים: מדי שנה מקים המשרד מרכזי ידע תשתיתיים במוסדות מחקר ובהם ציוד מתקדם ייחודי ויקר במיוחד אשר אינם בהישג יד של מוסד בודד. מטרת המרכזים הם לחזק ולבסס את תשתית המחקר המדעי בישראל. מרכז ידע תשתיתי מפתח ומשכלל את הטכנולוגיה ומעמיד אותה לרשות קבוצות מחקר.

מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הקים ותומך במרכזים למחקר ופיתוח (מו"פ) אזוריים הפזורים ברחבי הארץ. פעילות המרכזים היא חוליה נוספת במערך המחקר הישראלי. המרכזים עוסקים במחקרים בתחומי מדעי הטבע והסביבה, מדעי החברה והחקלאות. המחקרים נעשים באזור, עבור האזור ועל האזור, על ידי מדענים וחוקרים שלרוב מתגוררים באזור.

המרכזים פועלים תחת חסות מוסד להשכלה גבוהה. המרכזים הקיימים היום הם : אגודת הגליל, אזורי המשולש, אזורי יהודה, מרכז מדע ים המלח, המכון לחקר הגולן, מרכז ידע גליל עליון, מרכז מדע רמון ומרכז מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן שממוקם באוניברסיטת אריאל בשומרון[6]. תנאי להקמת מרכז הוא היותו לפחות במרחק של 20 ק"מ לפחות מאחת מארבע הערים הגדולות.

התמיכות למחקרים ניתנות על בסיס עקרונות התמיכה לשם קידום המדע והטכנולוגיה בישראל. בין השאר ניתנת תשומת לב לביסוסו, העמקתו של המחקר המדעי התשתיתי, כולל באזורי הפריפריה של המדינה וכן העלאת מודעות הציבור לנושאי המדע.

המגוון של האזורים אקולוגיים, בעלי עניין חברתי וכלכלי, הם הבסיס למחקר אזורי הייחודי. (המחקר והפיתוח (המו"פ) האזורי מתבסס על חוקרים המעורים במקום אשר יש להם זיקה ועניין בפיתוח האזור. אופי הפעילות משתרעת על מגוון רחב ביותר של נושאים נשענת על התמיכה של המשרד.

קשרי חוץ מדעיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד פועל מתוך תפיסה שכדי לשמור על רמה גבוהה במחקר מדעי דרוש טיפוח מערך איתן של קשרי חוץ מדעיים. נחיצות טיפוח קשרים מדעיים בין מדינות גוברת על רקע התחזקותה של הגלובליזציה של המדע וההתפתחויות המהירות במדע.

המשרד פועל בשלושה מישורים לטיפוח קשרי החוץ המדעיים:

  • שיתופי פעולה מדעיים: משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ממונה על יישומם של הסכמי המדע הדו-לאומיים של מדינת ישראל. במסגרת הסכמי המדע מתקיימים כינוסים דו-לאומיים, מחקרים משותפים בין מדענים ישראלים ועמיתיהם בעולם וביקורי משלחות. המשרד פועל תמידית להרחבה ולהעמקה של הקשרים הדו-לאומיים באמצעות הגדלת התקציב המיועד למחקרים משותפים וחתימת הסכמים עם מדינות נוספות. במסגרת זו מקדם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה את התוכנית לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי באירופה (COST).
  • ארגונים בינלאומיים: המשרד אחראי לייצוגה ולהשתתפותה של ישראל בארגוני מדע בינלאומיים כגון מאיץ החלקיקים הגדול בעולם שמפעיל ארגון CERN, תוכנית המסגרת האירופית למחקר ופיתוח והמעבדה האירופאית לביולוגיה מולקולארית (EMBL). המשרד פועל להבטיח את נגישותם של מדענים ישראליים למתקני מחקר גדולים ואת אפשרויות שילובם בשותפויות מחקר בינלאומיות גדולות.
  • כינוסים מדעיים: המשרד מקיים כינוסים מדעיים בינלאומיים בישראל בתחומי המדע השונים ותומך בהם. דרך כינוסים אלו ומיזמים נוספים, פועל המשרד כדי להגביר את המודעות בעולם לפוטנציאל ולחוזקה של ישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה.

רשימת שרים במשרדי המדע לדורותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרי המדע בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
משרד המדע והפיתוח
1 יובל נאמן

(1925-2006)

התחיה 26 ביולי 1982 13 בספטמבר 1984 התשע עשרה
העשרים
התחיה-צומת
התחיה
2 גדעון פת

(1933-2020)

הליכוד

המפלגה הליברלית

13 בספטמבר 1984 22 בדצמבר 1988 העשרים ואחת
העשרים ושתיים
הליכוד
משרד המדע והטכנולוגיה
3 עזר ויצמן

(1924-2005)

המערך
העבודה
22 בדצמבר 1988 15 במרץ 1990 העשרים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה יצחק שמיר
(1) יובל נאמן

(1925-2006)

התחיה

לא ח"כ

11 ביוני 1990 21 בינואר 1992 העשרים וארבע
4 ראש הממשלה

יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכוד 21 בינואר 1992 13 ביולי 1992
5 אמנון רובינשטיין

(1931-2024)

מרצ

שינוי

13 ביולי 1992 31 בדצמבר 1992 העשרים וחמש
6 שמעון שטרית

(1946-)

העבודה 31 בדצמבר 1992 7 ביוני 1993
משרד המדע והאמנויות
7 שולמית אלוני

(1927-2014)

מרצ

רצ

7 ביוני 1993 18 ביוני 1996 העשרים וחמש
העשרים ושש
משרד המדע
8 זאב בנימין בגין

(1943-)

הליכוד-גשר-צומת

הליכוד

18 ביוני 1996 16 בינואר 1997 העשרים ושבע
9 ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949-)

16 בינואר 1997 9 ביולי 1997
10 מיכאל איתן

(1944-2024)

9 ביולי 1997 13 ביולי 1998
11 סילבן שלום

(1958-)

13 ביולי 1998 6 ביולי 1999
הליכוד
12 ראש הממשלה

אהוד ברק

(1942-)

ישראל אחת
העבודה
6 ביולי 1999 5 באוגוסט 1999 העשרים ושמונה
משרד המדע, התרבות והספורט
13 מתן וילנאי

(1944-)

ישראל אחת
העבודה
5 באוגוסט 1999 2 בנובמבר 2002 העשרים ושמונה
העשרים ותשע
14 לימור לבנת

(1950-)

הליכוד 15 בדצמבר 2002 28 בפברואר 2003
משרד המדע והטכנולוגיה
15 אליעזר זנדברג

(1962-)

שינוי 28 בפברואר 2003 19 ביולי 2004 השלושים
16 אילן שלגי

(1945-)

24 ביולי 2004 29 בנובמבר 2004
17 ויקטור בריילובסקי

(1935-)

29 בנובמבר 2004 4 בדצמבר 2004
18 ראש הממשלה

אריאל שרון

(1928-2014)

הליכוד 4 בדצמבר 2004 28 באוגוסט 2005
מילוי מקום על-ידי השר מתן וילנאי
(13) מתן וילנאי

(1944-)

עבודה-מימד
העבודה
7 בנובמבר 2005 23 בנובמבר 2005
19 רוני בר-און

(1948-)

קדימה 18 בינואר 2006 4 במאי 2006
משרד המדע, התרבות והספורט
20 אופיר פינס-פז

(1961-)

העבודה-מימד
העבודה
4 במאי 2006 1 בנובמבר 2006 השלושים ואחת
מילוי מקום על-ידי השרה יולי תמיר
21 ראלב מג'אדלה

(1953-)

העבודה-מימד
העבודה
21 במרץ 2007 31 במרץ 2009
(9) ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד 31 במרץ 2009 6 במאי 2009 השלושים ושתיים
משרד המדע והטכנולוגיה
22 דניאל הרשקוביץ

(1953-)

הבית היהודי 6 במאי 2009 18 במרץ 2013 השלושים ושתיים
משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל
23 יעקב פרי

(1944-)

יש עתיד 18 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014 השלושים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו
(9) ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד 25 במרץ 2015 14 במאי 2015
24 דני דנון

(1971-)

14 במאי 2015 27 באוגוסט 2015 השלושים וארבע
משרד המדע והטכנולוגיה
25 אופיר אקוניס

(1973-)

הליכוד 2 בספטמבר 2015 17 במאי 2020 השלושים וארבע
26 יזהר שי

(1963-)

כחול לבן
חוסן לישראל
17 במאי 2020 12 בינואר 2021 השלושים וחמש
מילוי מקום על-ידי השר חילי טרופר
27 חילי טרופר

(1978-)

כחול לבן
חוסן לישראל
3 במאי 2021 13 ביוני 2021
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
28 אורית פרקש הכהן

(1970-)

כחול לבן 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
(25) אופיר אקוניס

(1973-)

הליכוד 29 בדצמבר 2022 18 במרץ 2024 השלושים ושבע
29 גילה גמליאל

(1974-)

18 במרץ 2024 מכהנת

סגני שר המדע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה תחילת כהונה סיום כהונה ממשלה
גאולה כהן

(1925-2019)

התחיה 25 ביוני 1990 31 באוקטובר 1991 ממשלת ישראל העשרים וארבע
ציפי חוטובלי

(1978-)

הליכוד 29 בדצמבר 2014 14 במאי 2015 ממשלת ישראל השלושים ושלוש

מנכ"לי המשרד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 תנחום גריזים 1982 1986
2 יעקב ספיר 1987 1989
3 אריה שומר 1989 1990
4 גרשון מצגר 1991 1993
5 צבי ינאי 1993 1997
6 מרדכי בשארי 1997 1999
7 נחמן שי 1999 2000
8 אריה שומר 2001 2002
9 דוד לפלר 2002 2003
10 עתליה רוזנבאום 2003 2005
11 דוד לפלר 2005 2005
12 איתן ברושי 2006 2007
13 יואב רוזן 2007 2008
14 גל דאי 2008 2009
15 שר-שלום ג'רבי 2009 2009
16 מנחם גרינבלום 2009 2013
17 בינה בר-און 2013 2014
18 עידו שריר 2014 2016
19 פרץ וזאן 2016 2018
20 רן בר 2018 2020
21 שי-לי שפיגלמן 2020 2021
22 הילה חדד-חמלניק 2021 2023
23 גדי אריאלי 2023 מכהן

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מרדכי לאש, יוסי גולדשטיין, יצחק שי, תרומתו של שר המדע והפיתוח יובל נאמן לקידום המחקר הארכיאולוגי ביהודה ושומרון, מחקרי יהודה ושומרון לא (1), 2022, עמ' 83 doi: 10.26351/JSRS/31-1/3
  2. ^ הודעה על שינוי שם משרד, ילקוט הפרסומים 9831, תשפ"א, 22 באוגוסט 2021, עמ' 10444
  3. ^ שחר אילן, חרם אקדמי ראשון: אוניברסיטה בנורבגיה מקפיאה חילופי הסטודנטים עם ישראל, באתר כלכליסט, 14 בפברואר 2024;
    אסף אוני, ‏בלגיה והולנד בחרם אקדמי על ישראל, ותוכנית המיליארדים בסכנה, באתר גלובס, 15 במאי 2024
  4. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, "החרם פשט באיטליה, בלגיה והולנד", התריע השקף — אבל את מי זה מעניין?, באתר TheMarker‏, 4 ביוני 2024
  5. ^ אודות המשרד, באתר משרד המדע והטכנולוגיה
  6. ^ מרכז מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן