משקל (מוזיקה)

משקל או מֶטרוּם הוא מונח במוזיקה המתאר את ארגון הפעמות בקבוצה (הנקראת תיבה) בעלת מספר קבוע של פעמות והטעמות, החוזרת במהלך היצירה המוזיקלית. המשקל בא לידי ביטוי בכך שחלק מהפעמות מודגשות (או מוטעמות), וחלק אחר מוחלשות. במוזיקה המערבית, המשקל מצוין (בתיווי) על פי "חתימת זמן". למעשה, המילה "משקל" מתארת את הקונספט הכללי של מדידת יחידות קצביות, אך בשפה המדוברת הוא משמש גם לקביעה ספציפית של מקצב של יצירה מסוימת. לדוגמה: "היצירה הזו כתובה במשקל של 4/4 (ארבעה רבעים)".

מקורו של המשקל וחשיבותו

מקורו של המשקל בהליכה של בני אדם ובריקודים^{[דרוש מקור]}, בהם שמו לב האנשים שמנגנים או רוקדים שיש צעדים כבדים יותר וצעדים קלים יותר במשך הריקוד החוזרים על עצמם באופן חוזר ונשנה. כל פעם שבא צעד כבד, הוחלט שתתחיל תיבה חדשה. בתקופות מאוחרות יותר, הרעיון השתנה מעט ונוספו כלים ריתמיים כמו סינקופות.

לתיבה במוזיקה המערבית שתי מטרות מרכזיות: האחת, תחימת מספר פעמות (המכילות תווים) לתוך "בלוק" אחד; השנייה, חלוקת פראזות (משפט מוזיקלי) ל"בלוקים" המרכיבים אותן. המשקל עשוי להוות תוכן מוזיקלי, כאשר הוא משנה את הפעמות המודגשות בכל תיבה ומכתיב את ה"רגש" שבו ינוגן הקטע. בנוסף, לאדם שאינו בעל השכלה מוזיקלית, המשקל מאפשר לרוב להבחין במרכז הצלילי של היצירה.

סוגי משקלים

משקלים פשוטים

במוזיקה המערבית ישנם סוגים מוגדרים של משקלים. להלן הנפוצים שבהם:

• משקל זוגי - פעמה מוטעמת ולאחריה פעמה מוחלשת.
• משקל משולש - פעמה מוטעמת ולאחריה שתי פעמות מוחלשות. השנייה מבין השתיים החלשות משמשת כקדמה לפעמה החזקה הבאה בתיבה העוקבת. הוואלס יכול לשמש כדוגמה קלאסית למשקל משולש.
• משקל מרובע - הפעמות הראשונה והשלישית מוטעמות (בדרך כלל הראשונה מודגשת יותר מהשלישית), והפעמות השנייה והרביעית מוחלשות.
• משקל משושה - הפעמות הראשונה והרביעית מוטעמות (בדרך כלל הראשונה מודגשת יותר מהרביעית), והפעמות השנייה, השלישית, החמישית והשישית מוחלשות. נפוץ במגוון סוגי מוזיקה (לדוגמה: בשיר הילדים "מתחת לסלע").

המשקל המשושה הנפוץ הוא שש שמיניות. זהו בעצם משקל זוגי כאשר כל תיבה מכילה שלוש שמינות. דוגמה למשקל זה יש בשירי הטרנטלה ("יש בחיפה חתיכה...").

משקלים מורכבים

ערך מורחב – משקל מורכב

בנוסף, קיימים גם משקלים מורכבים יותר ונפוצים פחות, בעיקר בשל היותם א-סימטריים. משקלים אלה נפוצים בעיקר במוזיקה ערבית, במוזיקת הג'אז, ברוק מתקדם וכן במוזיקה קלאסית של המאה ה-20. להלן מספר משקלים כאלה:

• משקל 12 (לדוגמה: בשיר "לא ידעתי שתלכי ממני" של מתי כספי, וכן ביצירות פלמנקו, בעיקר במבנה של 3-3-2-2-2)
• משקל מחומש (לדוגמה: בשיר "כולם יודעים" של אהוד בנאי או בשיר "Take Five" של פול דזמונד, מתוך רביעיית דייב ברובק, שהוא השיר הידוע ביותר כבעל משקל זה)
• משקל משובע (לדוגמה: בשיר "קואיננה" של שלמה גרוניך, המבוסס על לחן בלקני ובשיר "ריח תפוח אודם שני" של נחום היימן - שניהם במשקל שבע שמיניות, ובשיר "Money" של פינק פלויד הכתוב בשבעה רבעים)

ניתן לזהות בשירים שונים גם משקלים מורכבים יותר, כגון מקצב 13 שמיניות (בחלוקה של 3-3-3-4), המופיע בפתיחת השיר "Golden Brown" של The Stranglers. קיימים גם שירים בהם המשקל משתנה תכופות במהלך השיר, כגון השיר "אגדה יפנית" שכתב אהוד מנור והלחין אריאל זילבר.

בעבר, היה נהוג שהמשקל ביצירה מסוימת נשמר לאורך כל היצירה, אך במוזיקה המודרנית ניתן לזהות שירים או יצירות בהם כל מקטע הוא בעל משקל שונה. לדוגמה:

• השיר "We Can Work It Out" של הביטלס כתוב כולו במשקל מרובע, אך חלק מה-C-Part כתוב במשקל משולש. השיר "All you need is love" גם הוא של הביטלס, כתוב כך שהבתים במשקל משובע, והפזמון במשקל מרובע.

המשקל בתיווי

בתיווי, המשקל מתורגם לשבר הנכתב בתחילת המקטע המוזיקלי. רוב המוזיקה הפופולרית כתובה ומנוגנת במשקל 4/4 (המייצג משקל מרובע), 2/4 (המייצג משקל זוגי) או 6/8 (המייצג משקל משושה). במוזיקה הקלאסית המסורתית נהגו לדבוק במשקלים כמו 4/4, 3/4 ו-6/8, לעיתים גם נראו וריאציות של המשקלים האלה כמו 3/2 או 6/4. בימי הביניים, בניסיון להלל או לשבח את השילוש הקדוש, היה נהוג להשתמש במשקלים משולשים שסימנו אותם בעיגול שלם, זאת בניגוד למשקלים זוגיים שסומנו בעיגול לא שלם. כיום, נהוג לסמן את המשקל 4/4 על ידי עיגול לא שלם ואת המשקל 2/2 בעיגול לא שלם עם שני קווים שחוצים אותו. בג'אז מסורתי נהוג להשתמש במשקל 4/4, אך לעיתים נעשה שימוש גם ב-3/4 (ג'אז וואלס).

ראו גם

• המשקל בשירה

קישורים חיצוניים

• art/simple-time משקל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• How to Count Basic Rhythms, סרטון בערוץ "The Mento Zone", באתר יוטיוב (אורך: 08:38) (באנגלית)
• Why is 4/4 so common?, סרטון בערוץ "David Bennett Piano", באתר יוטיוב (אורך: 12:26) (באנגלית)
• Songs that use 5/4 time, סרטון בערוץ "David Bennett Piano", באתר יוטיוב (אורך: 17:13) (באנגלית)