לדלג לתוכן

אגדה יפנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"אגדה יפנית"
סינגל בביצוע ליאור ייני
יצא לאור 1972
שפה עברית
אורך 4:11
כתיבה אהוד מנור
לחן אריאל זילבר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אגדה יפנית

"בחמש קם צייד
ויצא את ביתו.
אל היער צעד
ודרך קשתו."

תחילת השיר

"אגדה יפנית" (המוכר במילותיו הראשונות: "בחמש קם צייד") הוא פזמון משנת 1972, שנכתב על ידי אהוד מנור והולחן על ידי אריאל זילבר.

השיר בוצע במקור על ידי ליאור ייני, במסגרת הסרט "לאן נעלם דניאל וקס?", אך הביצוע המוכר ביותר שלו הוא של זילבר עצמו משנת 1976, במסגרת האלבום "רוצי שמוליק". השיר הושמע רבות ברדיו במשך עשרות שנים לאחר מכן.

במסגרת חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל, יצא השיר בביצוע מחודש של מתי כספי במסגרת מיזם "עבודה עברית".

מילות השיר מדברות על צייד שבסופו של יום-ציד לא מוצלח רואה באגם זוג ברבורים, ומוציא את תסכולו בכך שהוא יורה חץ באחד מהם. בלילה באה אליו בחלום הברבורה בדמות נערה, מבכה על מות אהובה וקוראת לצייד לחזור לאגם. למחרת הצייד שב לאגם, ובראותו, מנקרת הברבורה בבשרה עד מוות.

פירוש אפשרי של השיר מציג את הצייד, שמסמל את חוסר הסבלנות, הכעס והרוע בעולם, מול הברבורים הלבנים והטהורים, שמסמלים את הטוב והאהבה. בסופו של השיר מחליטה הברבורה להתאבד בזמן שהצייד צופה בה, כדי לגאול עצמה מהכאב על מות אהובה ולנסות במותה לגרום לצייד ייסורי מצפון שאולי יגרמו לו לתקן את דרכיו. השיר מסתיים במילים "כל העולם דממה. כל העולם שממה", שמרמז על אדישות האנושות לעוולות העולם.

השיר מורכב מארבעה בתים שהולכים ומתקצרים: בשני הבתים הראשונים יש 16 שורות, בבית השלישי יש 10 שורות ובבית הרביעי יש 2 שורות.

הבית הראשון מתאר את יומו של הצייד: הכישלון בציד, הפגישה בברבורים והירי בברבור אחד. הבית השני מתאר את חלום הצייד שבו הוא פוגש את הברבורה והיא מזמינה אותו לבוא לנהר. הבית השלישי מתאר את בואו של הצייד לנהר ואת מות הברבורה. הבית הרביעי מתאר את תגובת העולם למקרה.

נסיבות כתיבת השיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "אגדה יפנית" נכתב במסגרת הסרט "לאן נעלם דניאל וקס?". עלילת הסרט עקבה אחרי זמר ישראלי (שגילם ליאור ייני) ששהה שנים בארצות הברית, והגיע לחופשת מולדת על מנת לחפש את חברו לתיכון, דניאל ווקס שהיה "מלך הכיתה" והשפיע על כל בני מחזורו. באחת הסצנות הזמר היה צריך לשיר שיר מקורי. את הלחן לשיר החדש חיבר אריאל זילבר והוא גייס את אהוד מנור לטובת כתיבת המילים. הלחן האקזוטי, עם צלילים חריגים יחסית שמניעים את הנרטיב במנגינה ייחודית היוצרת אווירה קסומה, שאהוד מנור ראה כאינטרפרטציה למוזיקה יפנית. בהשפעת ספר שקרא באותם ימים על יפן, החליט מנור לתת לשיר החדש את השם "אגדה יפנית" ולגולל סיפור אגדה נוגה ומרגש.

התרבות היפנית מתבטאת בקו העלילה ובדימויים דוגמת "היא שלחה מקורה, וקרעה בבשרה", מעשה ההתאבדות "ממש במו ידיך" שהושפע מדימויי הלחימה היפנית במערב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אגדה יפנית, בביצוע ליאור ייני, סרטון באתר יוטיוב
  2. ^ שלמה בר והברירה הטבעית אגדה יפנית
  3. ^ אגדה יפנית, בביצוע נתנאלה, סרטון באתר יוטיוב
  4. ^ אגדה יפנית, בביצוע אריאל זילבר, סרטון באתר יוטיוב
  5. ^ אגדה יפנית, בביצוע רונה קינן, סרטון באתר יוטיוב