משחק מובייל
משחק מובייל הוא משחק שתוכנן ופועל על טלפונים חכמים ומחשבי לוח. משחקי מובייל נגישים להורדה למכשירי אנדרואיד, מכשירי אייפון וכן למכשירי בלקברי, ווינדוס פון ועוד. לפי ההערכות כ-70 עד 80 אחוזים מן האפליקציות בחנויות התוכן לנייד, אפסטור וגוגל פליי, הן משחקי מובייל. מבחינת רווחיות, מחקרים וניתוחים סטטיסטיים העלו שרוב הרכישות בסמאטרפונים מתבצעות לטובת משחקי המובייל, ועל כן מרבית הרווחים של חנויות התוכן המקוון מקורם ממשחקים ולא מיישומים שימושיים או כלים שונים. בשנת 2016 היקף הרווחים ממשחקי המובייל מכל הפלטפורמות נאמד ב-38 מיליארד דולרים[1].
פיתוח משחקי מובייל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר מאמצע שנות השמונים היו משחקים שהותאמו לטלפונים הניידים של התקופה. בין משחקי המובייל הראשונים ביותר ניתן למנות את סנייק וגרסאות בשחור לבן של טטריס. המשחקים היו נפוצים בטלפונים של חברות נוקיה, מוטורולה ויצרניות נוספות והפעלתם נעשתה בעזרת מקשי החיוג של הטלפון. המקש 6 סימן תזוזה ימינה, המקש 4 פירושה שמאלה, מקש 8 פירושו מעלה ומקש 2 פירושו היה מטה. המשחקים היו מובנים במכשיר הטלפון ולא היה צורך להתקין אותם על המכשיר כפי שנדרש במשחקי המובייל המודרניים. אנשים שיחקו בהם לפרקי זמן קצרים וכמותם הייתה מוגבלת למדי. עם התקדמות הטכנולוגיה והפצת הסמארטפונים המודרניים התווספו מאות אלפי משחקי מוביל לשווקים השונים, צבעוניים, מעניינים יותר ומרתקים יותר[2].
משחקי מובייל מפותחים הן על ידי חברות ותאגידים מוכרים בתעשיית משחקי המחשב והוידאו, ומנגד גם מפתחים עצמאיים (אינדי) מייצרים ומפרסמים משחקים משלהם. המשחקים מפותחים בשפות התכנות המיועדות לכל סוג של מכשיר סלולרי, שפת ג'אווה למכשירי אנדרואיד או שפת סוויפט למכשירי אייפון בפלפורמת פיתוח ייעודית כגון אנדרואיד סטודיו או Xcode בהתאמה, או שהמשחקים מפותחים בשפות נוספות ובמערכות פיתוח מרובות פלטפורמות (לדוגמה מנועי משחקים כגון Unity או Unreal). מאחר שכל משחק מובייל הוא אפליקציית מובייל, לפיתוח המשחקים מתווספים אלמנטים של קושי הנובעות ממגבלות המכשיר: מסך קטן, שטח אחסון קטן, מעבד המוגבל ביכולת החישוב שלו וצורך באלגוריתמים יעילים ומהירים כדי להמעיט בצריכת הסוללה. ישנם משחקים שניתן לפתח ולחקות בתוך שעות ספורות ומנגד משחקים אחרים הם פרויקט שלם שמצריך עשרות או מאות שעות עבודה של מספר חברי צוות.
המשחקים מחולקים לקטגוריות מגוונות: משחקי ארקייד, פעולה, קזינו, מילים, פאזל קלפים ועוד. משחקי המובייל המודרניים פתחו שוק עבודה משגשג המעסיק יזמים, מתכנתים, אנשי בדיקות, מעצבים, גרפיקאים וכן אנשי פרסום ושיווק. עם משחקי המובייל המפורסמים ביותר ניתן למנות את קנדי קראש סאגה (המשחק פועל גם בדפדפנים אך עיקר תפוצתו נעשה דרך טלפונים חכמים), Clash of Clans ,Temple Run, Subway Surfers ,2048 ועוד. המשחקים שצוינו זכו להצלחה מפתיעה ונהפכו לסוג של תופעת אינטרנט: אנשים מפורסמים צולמו או הצהירו שהם משחקים בהם (בהם נשיאי מדינות), הם זכו לתפוצה גדולה של בין 100 ל-500 מיליון הורדות ברחבי העולם (קנדי קראש והן Subway surfers קיבלו מעל מיליארד התקנות ברחבי העולם במכשירי מובייל). ישנים משחקי מובייל שמפותחים ומשווקים כדי לקדם מוצר קיים או סרטי קולנוע. המשחק פוקימון גו של ענקית משחקי הווידאו היפנית נינטנדו גרם לעלייה חדה בשווי מניית החברה, שכן מיד עם הפצתו ביולי 2016 מיליוני אנשים ברחבי העולם החלו להתאסף ברחובות ובאזורים פתוחים ולשחק בו. חלק מן השחקנים נפלו ממקומות גבוהים או נפגעו בעת הפעלתם את המשחק שעשה שימוש מהפכני בטכנולוגיית מציאות רבודה. היו אנשים שהתאספו בקבוצות ויצאו ל"ציד פוקימונים" בשעות הלילה המאוחרות או בשעות הבוקר המוקדמות[3].
יתרון מסוים שיש למשחקי המובייל על פני משחקי הווידאו והמחשב הרגילים, הוא העובדה שהמשחק מתבצע באמצעות האצבעות וכן שניתן להטות ולסובב את המכשיר הנייד על כל ציריו. כך ניתן לשלוט בדמויות, להזיז קלפים וכדומה ללא שימוש בהתקנים חיצוניים או במקשים ולחצנים. מרבית המשחקים עוסקים בהשגת שיאים אישיים ובחלקם מוצגת טבלת אלופים המציגה שחקנים ממספר מדינות או מכל רחבי העולם. וכמו במשחקי מחשבים רגילים, ישנים משחקים המתואמים לשחקן יחיד בעוד שהאחרים מנצלים את האינטרנט ואת הכפר הגלובלי ומאפשרים לשחקן להתחרות או לשחק ביחד עם שחקן מאזור, עיר או מדינה אחרת בעולם.
הפצה וביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק ניכר ממשחקי המובייל עושים שימוש במודל העסקי פרימיום, כלומר משחקים אלו ניתנים להורדה ולהתקנה בחינם אך כדי לנצל את כל האפשרויות במשחק או כדי להצליח לעבור שלבים על השחקן לבצע רכישה בכסף אמיתי. היתר שמהווה מיעוט ממשחקי המובייל הם משחקים שהפעלתם כרוכה בתשלום ולעיתים מכילים גם רכישות נוספות במשחק עצמו. רכישות אלה נקראות רכישות באפליקציה (In-app purchase) והן האופן בו החברות והמפתחים העצמאיים מרוויחים את לחמם מן המוצר. הרכישות מאובטחות על ידי גוגל ואפל שלוקחות עמלה של כשלושים אחוזים מכל טרנזקציה כזו. מודל זה של רכישת משחק מובייל בתשלום, או רכישה בתשלום עבור רמז או תור נוסף במשחק אינו זמין דרך גוגל פליי רק בארבע מדינות: איראן, סודאן, קובה וסין. כמו כן, ישנם משחקים חינמיים לחלוטין אך הם מהווים מיעוט זניח ביותר, או שמופיעות בהם פרסומות שצצות כאשר השחקן מסיים שלב או נפסל[4].
חברות רבות משלמות הון עתק עבור פרסום משחק המובייל שלהם. הן מפיקות סרטונים מיוחדים שמופצים ביוטיוב, מפרסמים את המשחק במודעות הכוללות קוד QR, פרסומות ברשתות החברתיות, בטלוויזיה וכדומה. בין הפרסומות היקרות ביותר ניתן למנות את הפרסומת ל-Clash of Clans ששודרה במחצית של הסופר בול ובה כיכב השחקן ליאם ניסן. עלות הפרסומת הייתה מעל מיליון דולרים אמריקאים ומומחים טוענים כי זמן קצר לאחר שידור הפרסומת חברת SuperCell הפינית המייצרת את המשחק כבר כיסתה את הוצאותיה. החברות מפרסמות את המוצר גם בחנויות התוכן כדי שמילות החיפוש שמובילות למשחק שלהם וכן דירוג המשחק יישאר גבוה ובולט בראש טבלאות המשחקים השונות. כך שמשחקי המובייל כמעט ולא מאפשרים למפתחי אינדי להפיץ את מוצריהם ולקצור רווחים מלבד מקרים בודדים.
בין משחקי האינדי שכן פרצו לתודעת הקהל הרחבה ניתן למנות את המשחק 2048. המשחק היה שינוי של משחק מובייל אחר בשם Threes (שלשות) והראשון לערוך ולתכנת את המשחק החדש היה איטלקי בן 19 בשם גבְּריאֶלֶה צ'ירולי. משחק מובייל אינדי אחר שהצליח באופן מרשים במיוחד הוא המשחק מיינקראפט של היזם השוודי מרקוס פרסון. במשחק השחקן מקבל ארגז חול בו הוא יכול לנוע בחופשיות וליצור או להרוס קוביות בצבעים שונים. את הקוביות ניתן לערום ולהזיז וכך ליצור אינסוף נופים, מבנים, חיות ועוד. אפליקציות מוביל שונות הושפעו מן המשחק והן אפליקציות מיוחדות נוצרו כדי להשפיע על המשחק ולהתממשק איתו.
מאפיין חשוב שקיים ברוב משחקי המובייל הוא הצגת הודעות יזומות על ידי המשחק הקוראות להפעיל אותו שוב, הודעות אלה הן הודעות Push notification. חלקן מתריעות באופן יומיומי לשחקן שיחזור לשחק ואילו אחרות בהפרשים של שעות ספורות. דרך נוספת להגדלת הרווחים היא שימוש במטבע וירטואלי במשחק. השחקן רוכש יהלומים, מטבעות זהב או אבנים יקרות תמורת כסף אמיתי. שיטה זו לקוחה מעולם ההימורים ובתי הקזינו בהם המהמרים משחקים עבור אסימונים. כך נוצרת "אשליה" שהמשחק אינו מתנהל על כסף אמיתי ובתמורה השחקנים מבצעים יותר רכישות ומשפרים את רווחיות המוצר. מבקרים רבים טוענים כי משחקי המובייל החדישים והמודרניים מהווים למעשה גרסה מתוחכמת של מכונת קזינו לכל דבר. נטען שהחברות מחפשות ללא הרף דרכים למגנט את השחקנים למסכים, לגרום להם להתמכר למוצר ולבצע רכישות באופן תדיר וגובר.
טיעון נוסף שמפונה נגד משחקי המובייל הן שחלקם פשוטים מדי ואינם מעודדים חשיבה או יצירתיות. טיעון זה הופנה למשל כלפי משחק המובייל Flappy Bird בו על השחקן לנווט ציפור שעפה באוויר בין צינורות מתכת. עוד נטען כי התעשייה כמעט ואינה מציגה חידושים וכי מרבית משחקי המוביל מחקים אחד את השני או מהווים גרסה משולבת של מספר משחקים ולכן פוגעים בזכויות יוצרים וקניין רוחני. נגישות המשחקים המיידית והגירוי המיידי המופק בהם גם פוגע בשוק העבודה העולמי. ממחקרים שנערכו מרבית הצעירים בגילאי 20-35 משחקים בסמארטפונים בעת נוכחותם בעבודה, דבר הפוגע בפיריון ובתפוקת המפעל או החברה.
דוגמאות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העשור הראשון של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
שנות ה-20 של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה] |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריאל גרייזס, קנדי קראק: כך נראית התמכרות למשחקי מובייל, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Stephanie Chan, Mobile game revenue finally surpasses PC and consoles, VentureBeat, 2017-07-13 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Nick T, This was the world's first cell phone with a game loaded on it, PhoneArena, 2014-11-16 (באנגלית אמריקאית)
- ^ https://www.nytimes.com/2016/07/12/technology/pokemon-go-brings-augmented-reality-to-a-mass-audience.html
- ^ John McDuling, This simple pricing strategy has driven the phenomenal growth of mobile gaming, Quartz, 2014-03-25 (באנגלית)
