משה שטרן (היסטוריון)
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
לידה |
6 ביולי 1864 Steinbach, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
---|---|
פטירה | 13 בפברואר 1939 (בגיל 74) |
תקופת הפעילות | ? – 13 בפברואר 1939 |
משה (מוריץ) שטרן (Moritz Stern; ב' בתמוז ה'תרכ"ד, 6 ביולי 1864, שטיינבך (גר') – כ"ד בשבט ה'תרצ"ט, 13 בפברואר 1939, ברלין) היה רב, היסטוריון, וספרן מוזיאון יהודי־גרמני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה שטרן נולד בעיירה שטיינבך לרבי יעקב בן מאיר. כשהיה בן חמש היגרה משפחתו לברלין.
ב-1889 השלים את לימודיו באוניברסיטת הומבולדט של ברלין וקיבל תואר דוקטור בפילוסופיה. בהמשך היה תלמידו של הרב אברהם ברלינר בבית המדרש לרבנים בברלין.
בשנת 1891 מונה לרב בעיר קיל. בשנת 1898 נישא לשרה קרליבך, בתו של הרב שלמה קרליבך, שהיה רבן של קהילות שונות בגרמניה.
היה בין הראשונים לעיין בארכיונים הסודיים של הוותיקן לצורך מחקר מפורט על יחסי יהודים קתוליים.
שטרן שימש כמנהל בית הספר התיכון הישראלי בפירט החל משנת 1898, ולאחר מכן, החל משנת 1900, ניהל בית ספר יהודי דתי לבנים בברלין.
בשנת 1905 מונה לספרן בספריית הקהילה היהודית בברלין (גר'), וב-1920 קודם לתפקיד ספרן בכיר. תחת הנהגתו של שטרן, התפתחה ספריית הקהילה היהודית בברלין לאחת הספריות היהודיות החשובות ביותר באירופה, עם אוסף שכלל מעל 70,000 כרכים ואוסף אמנות משמעותי. הוא ארגן תערוכות, בהן תערוכה לציון 200 שנה להולדת משה מנדלסון.
שטרן התמקד במחקריו בחיים היהודיים בגרמניה ובאיטליה, באנטי-יהדות בימי הביניים, ובנושאים כגון עלילות דם והיסטוריה יהודית מודרנית. הוא היה אחד מהחוקרים היהודים הראשונים שעיינו בארכיונים הסודיים של הוותיקן, ופרסומיו תרמו רבות להבנת יחסי היהודים והקתולים.
שטרן נפטר בברלין בשנת 1939, זמן קצר לפני שתכנן להגר מגרמניה. עזבונו נשמר והועבר מאוחר יותר להארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בירושלים[1].
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מימורבוך הישן דק"ק ווינא לפני הגירוש, בתוך: "ברכת אברהם", ספר יובל לכבוד אברהם ברלינר, תרס"ג.
- לשלמה, ספר יובל לכבוד הרב שלמה קרליבך; ברלין, תר"ע, באתר היברובוקס
- מגלת נס (בשנת שע"ה), מר' רפאל בן בצלאל תושב ססולו, בתוך: לדוד צבי, ספר יובל לכבוד הרב דוד צבי הופמן; ברלין, תרע"ד, באתר היברובוקס
- קונטרסי הזכרת נשמות מן המאות ט"ז-י"ט (בינסוואנגן (גר'), פפארזי, נויבורג, פיטאך, איטינגן, אוברדורף, ארדהיים, וואלרשטיין, קריגסהאבר, הארבורג (אנ'), סטאפך, הירבן (גר'), קליין-ארדלינגן (גר'), זונטהיים שבמדינת שוואבין אשכנז), ירושלים, תש"א.
- Der Schweriner Oberrabbiner Mordechai Jaffé. Seine Ahnen und seine Nachkommen. Ein Stammbaum. Berlin 1933.
- Zeittafeln der jüdischen Geschichte und Literatur. Zum Schulgebrauch mit Daten der allgemeinen Geschichte. Berlin 1934.
- Die israelitische Bevölkerung der deutschen Städte. VI Varia. Erstes Heft: Aus Württemberg. Hall, Reutlingen 1349 – Ulm 1499 – Reutlingen 1499 – Reutlingen 1495, 1516. Berlin 1936.
- Aus dem Berliner Jüdischen Museum. Palästinensische Altertümer, Münzen, Medaillen, Siegel, Ringe und Kultusgeräte. Mitteilungen. Berlin 1937.
- steinheim-institut.de
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליהו יוחנן גוראריה, חקרי מנהגים, מנהגי ברלין, חולון תשס"ז, עמ' 25.
- Moritz Stern : Geschichte der Alten Synagoge zu Berlin, Teetz, 2007, pg. 13-15.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוסף מייזל (גר'), סיני, י, עמ' רטז.