אברהם ברלינר
 | |
| לידה |
2 במאי 1833 י"ג באייר ה'תקצ"ג אוברזיצקו, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
21 באפריל 1915 (בגיל 81) ז' באייר ה'תרע"ה ברלין, הקיסרות הגרמנית |
| מקום קבורה |
בית עלמין עדת ישראל |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה |
| השכלה |
אוניברסיטת לייפציג |
| תקופת הפעילות |
? – 21 באפריל 1915 |
  | |
אברהם (אדולף) בֶּרְלִינֶר (י"ג באייר ה'תקצ"ג, 2 במאי 1833 - ז' באייר ה'תרע"ה, 21 באפריל 1915) היה תאולוג והיסטוריון יהודי גרמני - פולני. זכור כמי שהוציא את המהדורה המדעית הראשונה של פירוש רש"י לתורה, שנודע עד היום כ"רש"י, מהדורת ברלינר".
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לצבי הירש באוברזיצקו (אנ') שבדוכסות הגדולה של פוזן, פרוסיה (כיום פולין). למד אצל אביו ורבנים נוספים ואחר כך באוניברסיטת לייפציג בה קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה.
היה נכד ר' מרדכי מוכיח מאייזנשטט[1].
בתחילת דרכו היה מורה בארנסוולד (אנ') (גם היא כיום בפולין), ב"חברת ש"ס". ב-1867 הוציא את מהדורתו לפירוש רש"י לתורה, עבודה שהקנתה לו שם ברחבי אירופה. ב-1873 הוזמן בידי רבי עזריאל הילדסהיימר לכהן כמורה להיסטוריה של עם ישראל בבית המדרש לרבנים בברלין.
עבודתו הספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברלינר ערך מספר כתבי עת, בין השנים 1875–1877 ערך את המגזין להיסטוריה וספרות יהודית ("Magazin für Jüdische Geschichte und Literatur"); ובמקביל, החל משנת 1876 הוציא לאור בשיתוף עם רבי דוד צבי הופמן את המגזין למדעי היהדות ("Magazin für die Wissenschaft des Judenthums"). בתקופה זו ערך גם את כתב העת "אוצר טוב", שעסק בעיקר בפרסום כתבי יד עבריים.
בשנת 1885 התמנה לראשות חברת מקיצי נרדמים, שחידשה אז את פעילותה.
בסך הכל הוציא ברלינר בשנות פעילותו 37 ספרים, ערך או הקדים מבוא ל-9 ספרים אחרים, ופרסם עשרות רבות של מאמרים בכתבי עת. תלמידיו אהרן פריימן ומאיר הילדסהיימר פרסמו ביבליוגרפיה של כתביו בספר היובל "ברכת אברהם" שיצא לאור בשנת 1903 לרגל יום הולדתו ה-70.
מספריו בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רש"י על התורה עם פירוש זכור לאברהם, ברלין תרכ"ז
- רש"י על התורה עם פירוש זכור לאברהם, מהדורה שנייה: פרנקפורט תרס"ה
- פליטת סופרים, מיינץ תרל"ב
- לוחות אבנים, פרנקפורט תרמ"א
- חיי היהודים באשכנז בימי הביניים, ורשה תר"ס
- והמה בכתובים (העתקות מכתבי יד של משפחת יולס), ברלין תרס"ט
מספריו בגרמנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Raschi, Commentar zum Pentateuch, 1866
- Aus dem Inneren Leben der Deutschen Juden im Mittelalter, 1871; 2d ed., 1900
- Pleṭat Soferim: Beiträge zur Jüdischen Schriftauslegung im Mittelalter, 1872
- Yesod 'Olam, das Aelteste Bekannte Dramatische Gedicht in Hebr. Sprache, von Mose Sacut, 1874
- Die Massorah zum Targum Onkelos, 1875, 1877
- Migdal Ḥananel, Ueber Leben und Schriften R. Chananel's in Kairuan, 1876
- Ein Gang Durch die Bibliotheken Italiens, 1877
- Rabbi Jesaja Berlin: Eine Biographische Skizze, 1879
- Beiträge zur Hebräischen Grammatik im Talmud und Midrasch, 1879
- Hebräische Grabschriften in Italien, 1881
- Persönliche Beziehungen Zwischen Juden und Christen im Mittelalter, 1882
- Beiträge zur Geographie und Ethnographie Babyloniens im Talmud und Midrasch, 1884
- Targum Onkelos (now the standard edition), 1884
- Aus den Letzten Tagen des Römischen Ghetto, 1886
- Censur und Confiscation Hebräischer Bücher im Kirchenstaate, 1891
- Geschichte der Juden in Rom, von der Aeltesten Zeit bis zur Gegenwart (2050 Jahre), 3 vols., 1893
- Ueber den Einfluss des Ersten Hebräischen Buchdrucks auf den Cultus und die Cultur der Juden, 1896
- Aus Meiner Bibliothek, Ein Beitrag zur Bibliographie und Typographie, 1898.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה ריינס, רבי אברהם ברלינער, בתוך: דור וחכמיו: לחקר תולדות ספרות ישראל וגדולי סופריה בדור הזה. חלק א. קראקא, תר"ן. עמ' 50–58.
- אברהם מאיר הברמן (עורך), כתבים נבחרים / אברהם ברלינר, שני כרכים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ה-תש"ט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם ברלינר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- כתבי אברהם ברלינר בפרויקט בן-יהודה
- "בֶּרְלִינֶר, אברהם (אדאלף)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ג, עמוד 213, באתר היברובוקס
- א' פריימן, ביבליוגרפיה של כתביו ומאמריו של ד"ר א' ברלינר, ספר יובל ליום הולדתו השבעים של א. ברלינר, 1903
- ישעיהו וולפסברג, אברהם ברלינר, כתבים נבחרים - א, מוסד הרב קוק, באתר אוצר החכמה
- פרופ' אברהם (אדולף) ברלינר ז"ל, הצפירה, 14 במאי 1915
- שמואל אברהם פוזננסקי, עבודתו המדעית של פרופ' אברהם ברלינר ז"ל - פרק א', הצפירה, 23 ביוני 1915;
- ההמשך - פרק ב', הצפירה, 8 ביולי 1915;
- ההמשך - פרק ה', הצפירה, 2 בינואר 1916
אברהם ברלינר (1833-1915), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון אברהם ברלינר, בספרייה הלאומית
- איזידור זינגר, וגוטהרד דייטש, "ברלינר, אברהם אדולף", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יקותיאל יהודה גרינוולד, קורות התורה והאמונה בהונגריא, עמ' 15.