משה מרון
לידה |
22 במרץ 1926 ז' בניסן ה'תרפ"ו קניגסברג, גרמניה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
6 באוקטובר 2023 (בגיל 97) כ"ד בתשרי תשפ"ד רמת גן, ישראל | ||||
מדינה | ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1936 | ||||
מפלגה | הליכוד | ||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
יקיר רמת גן | |||||
משה מרון (במקור: סגל; 22 במרץ 1926 – 6 באוקטובר 2023[1]) היה פוליטיקאי, עורך דין ואיש ציבור ישראלי, סגן ראש עיריית רמת גן במשך שנים רבות וחבר הכנסת מטעם הליברלים בכנסת התשיעית. כיהן כיו"ר הכנסת בפועל ושימש סגן יו"ר איגוד ה־Junior Chamber International (אנ'), לאחר שנבחר בכנס העולמי בפריז.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרון נולד כמקס לודוויג סגל בקניגסברג שבגרמניה (כיום קלינינגרד ברוסיה). בשנת 1934 עזב עם אמו לריגה, שם למד בבית ספר יהודי ובשנת 1935 עברו לברלין. בפברואר 1936 עלה לארץ ישראל עם אמו וסבתו (הוריו היו גרושים). אביו וקרובים נוספים נספו בשואה. סיים את לימודיו התיכוניים בגיל 16.
למד בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים והוסמך לעריכת דין ב-1948. עם הקמת צה"ל גויס לשירות הפרקליטות הצבאית של חיל האוויר ושירת בה כשנה. שם הכיר את רעייתו, אהובה, ששירתה במטה חיל האוויר ברחוב הירקון. בשנת 1961 הצטרף למפלגה הליברלית.
בתחילת 1967 נכנס למועצת העיר רמת גן כנציג המפלגה הליברלית, בעקבות מותו של שלום זיסמן מרשימת גח"ל[2]. מרון כיהן כיו"ר הוועדה לשיפור פני העיר וארגן מבצעי פרסים לעידוד אדיבות עובדי העירייה[3] ושיפור חזות החנויות בעיר[4]. כן ארגן קורסי מינהל ואדיבות לעובדי העירייה[5].
בשנים 1969–1977 כיהן כממלא מקום ראש העירייה[6] ואף כיהן כראש עיר בפועל בעת שהותו של ראש העיר ישראל פלד בארצות הברית[7]. לאחר שנכנס לכנסת התפטר מכהונתו כסגן ראש העיר באוגוסט 1977[8]. לאחר סיום כהונתו בכנסת חזר לכהן כסגן ראש עיריית רמת גן משנת 1981[9]. במלחמת המפרץ נפגע ביתו מטיל סקאד[10].
בספטמבר 1970 השתתף בכינוס של הוועד הציבורי למניעת הנסיגה שפעל נגד תוכנית רוג'רס[11]. בשנת 1977 נבחר מטעם הליכוד לכנסת התשיעית וכיהן בה כסגן יושב ראש הכנסת וחבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בוועדת הכלכלה ובוועדת הכנסת. כאשר יצחק שמיר נתמנה לשר החוץ, כיהן מרון כיו"ר הכנסת בפועל עד מינויו של יצחק ברמן ליושב ראש קבוע[12]. בשנת 1979 היה שותף לדרישה של חברי הכנסת מהליברלים להתפטרותו של שמחה ארליך לאור כישלונו במשרד האוצר[13], ואף להתפטרות כלל שרי הליברלים. לקראת הבחירות לכנסת העשירית נדחק אחורה למקום ה-55 ברשימת הליכוד[14] ולקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה הוצב במקום ה-47[15] ולא שב לכנסת.
לאחר פיזור הכנסת התשיעית חזר לעסוק בעריכת דין, והמשיך בפעילות במפלגה הליברלית וכסגן ראש עיריית רמת גן. בתחילת 1987 נמנה עם המחנה של אברהם שריר, גדעון פת ומשה ניסים מול המחנה של יצחק מודעי[16]. בשנת 1987 מונה על ידי שר התיירות אברהם שריר ליושב ראש ועדה ההשגה לדירוג בתי מלון[17]. ב-2003 פרש מהחיים הפוליטיים ומאז שימש יו"ר יד-לבנים ונשיא קרן רמת-גן לחינוך ותרבות[18].
מרון אף פרסם אוטוביוגרפיה בשם "מזל ואושר".
משה מרון נפטר ב-6 באוקטובר 2023, בגיל 97. הותיר אחריו בן, בת ונכדים. נטמן בבית העלמין ירקון.
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1982 זכה בעיטור צלב הכבוד בגרמניה המערבית
- בשנת 1991 זכה בעיטור "אות הזהב הגדול" (Grosses Goldenes Ehrenzeichen) מאוסטריה
- בשנת 2006 הוענק לו תואר יקיר העיר רמת גן
- בשנת 2013 נקרא על שמו בית האזרח ברמת גן[18]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה מרון, באתר הכנסת
- משה מרון, באתר כנסת פתוחה
- ביוגרפיה, באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה
- א. תומר, עו"ד מרון, החבר החדש בעירית ר"ג, מאמין בהידוק הקשר הישיר עם האזרח, מעריב, 20 בפברואר 1967
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ hedva, משה ל. מרון ז"ל | בית עלמין ירקון, הארץ, ידיעות אחרונות, מנוח | 09.10.23, באתר מודעות אבל, 2023-10-09
- ^ עו"ד מ. מרון - במקום זיסמן ז"ל בעירית ר"ג, מעריב, 19 בפברואר 1967
- ^ מבצע הפקיד האדיב יונהג בעירית רמת גן, מעריב, 1 בפברואר 1968
פרסי אדיבות לפקידי עירית ר"ג, מעריב, 22 באוקטובר 1968
זכו בפרסים במבצע נימוסין של עירית ר"ג, מעריב, 11 באפריל 1968 - ^ זכו בפרסים על קישוט, מעריב, 9 ביולי 1968
- ^ פקידות מזדקנת מסתמנת במנגנון עירית רמת גן, מעריב, 1 באפריל 1969
סמינריון ליחסי ציבור לעובדי עירית רמת גן, מעריב, 3 במאי 1970 - ^ עירית רמת גן בחרה במ"מ ושלושה סגנים, מעריב, 9 בדצמבר 1969
- ^ פוטרו עובדים בעירית רמת גן, מעריב, 9 ביולי 1970
- ^ הודעה בדבר התפטרות סגן ראש עירית רמת גן, ילקוט הפרסומים 2389, עמ' 436
- ^ הודעה בדבר בחירת סגנים לראשי העיריות, 7 בנובמבר 1989, ילקוט הפרסומים 3724, עמ' 821
- ^ משה ארנס, מלחמה ושלום במזרח התיכון, 1988–1992, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, עמ' 217
- ^ ישעיהו אביעם, תכנית רוג'רס - תכנית חיסול, מעריב, 6 בספטמבר 1970
- ^ הודעה על בחירת יושב ראש הכנסת בפועל, 11 במרץ 1980, ילקוט הפרסומים 2615
- ^ גבי קסלר, מרד בליברלים: ח"כים תבעו פיטורי חברי סיעתם, מעריב, 19 ביולי 1979
- ^ אותיות הרשימה מח"ל; הכינוי הליכוד, ילקוט הפרסומים 2721, עמ' 2059
- ^ אותיות הרשימה מח"ל; הכינוי הליכוד, ילקוט הפרסומים 3073, עמ' 2832
- ^ מנחם רהט, מחר יכריעו בליברלים מתי תתכנס המועצה, מעריב, 6 בינואר 1987
- ^ הודעה על מינוי ועדת השגה לדירוג בתי מלון ומענה, 1 בספטמבר 1987, ילקוט הפרסומים 3495, עמ' 179
- ^ 1 2 כתב מקומונט, בית האזרח ע"ש משה מרון, באתר מקומונט גבעתיים - חדשות מקומיות גבעתיים, 2013-07-07
יושבי ראש ועדת הכנסת של הכנסת | |
---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- חברי הכנסת מטעם הליכוד
- ישראלים ילידי גרמניה
- אנשי העלייה החמישית
- עורכי דין ישראלים
- חברי מועצת העיר רמת גן
- חברי הכנסת התשיעית
- יקירי רמת גן
- יושבי ראש ועדת הכנסת
- בוגרי בית הספר המנדטורי למשפטים
- פעילי תנועת החרות
- סגני יושב ראש הכנסת בכנסת התשיעית
- ישראלים שנולדו ב-1926
- ישראלים שנפטרו ב-2023
- אישים הקבורים בבית הקברות ירקון