משה חייבי
 | |
| הרב משה חייבי | |
| לידה |
1836 ה'תקצ"ו תעיז, תימן |
|---|---|
| פטירה |
1939 (בגיל 103 בערך) ה'תרצ"ט |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור  |
| תקופת הפעילות |
?–1939 |
| תחומי עיסוק | רבה של שכונת "מחנה יוסף" בתל אביב |
  | |
הרב משה חייבי (1836 ה'תקצ"ו – 1939 ה'תרצ"ט) היה רבה של שכונת "מחנה יוסף" בתל אביב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה חייבי נולד בעיר תעיז שבתימן. עוד בילדותו התגלה כעילוי, ולכן נשלח ללמוד בבית המדרש בעיר הבירה, צנעא. בגיל ארבע עשרה הוסמך על ידי חכמי צנעא לשוחט ובודק. בהמשך חייו התפרסם כרב, מורה וכתלמיד חכם והעמיד תלמידים לרוב.
הרב משה חייבי היה חובב ציון מובהק וכל חייו נכסף לארץ הקודש על אף שבתימן לא הכירו את הציונות בנוסח האירופי שלה. הרב שתה בצמא את הסיפורים על ארץ ישראל וירושלים ומוסדות התורה שבה, ובעלייתו לארץ הפך את חלומו למציאות.
בגיל שבעים שנת תרס"ו (1906) נטש את עירו ואת ביתו נפרד מקהל תלמידיו, ועלה לארץ ישראל, לאחר שפגש בעיר מולדתו שליח מהארץ בשם אברהם נדאף, שהרבה לספר לו עליה. שמו של הרב משה הלך לפניו ובין הבאים לשמוע את דברי התורה מפיו היה אהרן שלוש מייסד נווה צדק הסמוכה. ביתו של הרב שימש כבית כנסת, כתלמוד תורה לילדים וכבית מדרש לשוחרי תורה.
בזמן מלחמת העולם הראשונה במסגרת גירוש יפו ותל אביב הוגלה הרב בן השמונים לצפת, ושם שהה עם משפחתו עד לאחר סיום המלחמה, שלאחריה חזר ליפו.
הרב חייבי נפטר בשיבה טובה (בגיל 103) בשנת תרצ"ט (1939). שלושים ושלוש שנים חי רבי משה חייבי בארץ ישראל, ביפו ובתל אביב. בכל הימים האלו לא פסק פיו מלימוד התורה ולא הפסיק להרביץ תורה בתלמידיו. הרב משה חייבי היה מאנשי הרוח הבולטים של עדת בני תימן, אבל אזור השפעתו לא הצטמצם רק בעדה זו אלא הקיף את כלל ישראל.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בי"ח טבת התשנ"ג, 11 בינואר 1993, בלשכת ראש עיריית תל אביב-יפו דאז, שלמה להט, הוכרז על קריאת רחוב בתל אביב יפו על שמו.
למעמד זה הוזמנו והגיעו: הרב יוסף צוברי הרב הראשי לעדה התימנית בתל אביב יפו, אהרון חייבי שופט בדימוס, מאיר בן דב- סגן ראש עיריית תל אביב יפו דאז, הרב מורדכי יצהרי- סגן ראש עיריית תל אביב יפו. ובנו הרב יעקב חייבי.