משה דוד בקשט
 | |
| הרב משה דוד בקשט | |
| לידה |
1902 ה'תרס"ב איביה, בלארוס |
|---|---|
| פטירה |
1 באוקטובר 1982 (בגיל 80 בערך) י"ד בתשרי ה'תשמ"ג |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 1 באוקטובר 1982 |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, קבלה התמחה בנושאי: סדר "טהרות" וסדר "זרעים" |
| רבותיו | הרב ברוך דב לייבוביץ, הרב אברהם יצחק הכהן קוק |
| חיבוריו | "למד דעת" |
| בת זוג | רבקה לבית שפירא |
| צאצאים | הרב חיים מנחם בקשט. הרב יהושע בקשט. הרב מאיר בקדט |
  | |
הרב משה דוד בקשט ה'תרס"ב, 1902 – י"ד בתשרי ה'תשמ"ג, 1 באוקטובר 1982 היה אחד מראשוני התלמידים בישיבת "מרכז הרב" ומעשרת התלמידים הבולטים בישיבה שבחר הרב אברהם יצחק הכהן קוק כדי שיהוו את הגרעין הראשון של "מכון הרי פישל". השתתף בכתיבת ערכים במפעל האנציקלופדיה התלמודית בכרכים ה'-ח', במשך תקופה קצרה כיהן גם ככותב-תורני במערכת "אוצר הפוסקים". נישא לרבקה (לבית שפירא) שהייתה בתו היחידה של הרב יהודה זרחיה שפירא מ"הענף האשכנזי" של צאצאי החיד"א.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד באיביה שברוסיה הלבנה. התייתם בגיל 4 מאביו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה למד בישיבת כנסת בית יצחק בראשות הרב ברוך דב לייבוביץ בגלותה בקרמנצ'וג שבאוקראינה. עקב האיסור על לימוד תורה שם ניסה לברוח לפולין, אך נעצר והושם במאסר במינסק. בסופו של דבר הגיע לפולין. גם שם נאסר יחד עם בני ישיבות אחרים, כשהשלטונות רצו להחזירם לברית המועצות. הרב אברהם קלמנוביץ, ראב"ד ראקוב, פעל לשחרורם וגזרת הגירוש התבטלה. משה דוד הגיע בסופו של דבר לווילנה ושם למד שוב בישיבת "כנסת בית יצחק". בתקופת שהותו בווילנא היה מבקר לעיתים תכופות בביתו של הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי שאף הוא היה יליד עיירתו איביה והרב גרודז'נסקי קירב אותו מאד ואף סייע לו רבות בכל הקשור לנסיעתו לארץ ישראל.
בט"ו בשבט ה'תרפ"ה עלה לארץ ישראל באמצעות "סרטיפיקט" (דרישת עליה) ששלח אליו הרב קוק והיה בקבוצת התלמידים הראשונה שהגיעה ללמוד בישיבת מרכז הרב, יחד עם הרב שמואל אליעזרי והרב יוסף בורובסקי. בה'תרצ"ב היה אחד מעשרת התלמידים הבולטים בישיבת מרכז הרב שבחר הרב קוק כדי שיהוו את הגרעין הראשון של "מכון הרי פישל". השתתף בכתיבת ערכים במפעל האנציקלופדיה התלמודית בכרכים ה'-ח'. במשך תקופה קצרה השתתף ככותב-תורני במערכת "אוצר הפוסקים".
נישא לרבקה (לבית שפירא) שהייתה בתו היחידה של הרב יהודה זרחיה שפירא מ"הענף האשכנזי" של צאצאי החיד"א. והיא הייתה דור שמיני אליו.
למד קבלה מפי הרב קוק ועסק בנושאים אלה גם עם המקובל הרב שלמה אלישיב בעל ה"לשם שבו ואחלמה".
נפטר בערב סוכות ה'תשמ"ג ונטמן בהר הזיתים.
בשנת ה'תש"ן יסדו בני משפחתו בית מדרש ללימוד הדף היומי בשכונת בית וגן בירושלים על שמו והוא נקרא "למד דעת" על שם חיבורו.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- למד דעת : ... חדושי תורה בהלכה, אגדה, מוסר, בהוצאת "למד דעת - בית מדרש ללימוד הדף היומי", ירושלים תשנ"ג.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי לרבקה, בתו היחידה של הרב יהודה זרחיה שפירא מה"ענף האשכנזי" של צאצאי החיד"א.
- בנו הרב חיים מנחם בקשט - סגן הרב הראשי לצה"ל (1980-2000).
- בנו הרב יהושע כיהן כמנהל תיכון רמ"ז בניו יורק.
- נכדו הרב שלמה בקשט - רבה של אודסה.
- נכדו הרב דב בקשט - ראש בית המדרש "למד דעת" בירושלים וחבר לשכת הרבנות האזורית "מטה יהודה"
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב משה צבי נריה, 'בשדה הראי"ה', כפר הרא"ה תשנ"א, אור צנוע, עמ' 473–482
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|