מרקיזות טוסקנה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
 | |
| מרקיזות טוסקנה בהקשר הפוליטי של איטליה בסביבות שנת 1000 לספירה | |
| ממשל | |
|---|---|
| עיר בירה |
לוקה (עד 1057) פירנצה (1057–1116) סן מיניאטו |
| גאוגרפיה | |
| יבשת |
אירופה  |
| היסטוריה | |
| תאריכי הקמה |
846 |
| תאריכי פירוק |
1197 |
| ישות קודמת | פרנקיה התיכונה |
| ישות יורשת |
 קומונת ארצו  רפובליקת פירנצה  רפובליקת לוקה  רפובליקת פיזה  פוגיבונזי  קומונת פראטו .svg){kind=small} רפובליקת סיינה  דוכסות מסה וקרארה וולטרה |
  | |
מרקיזות טוסקנה (באיטלקית: Marca di Tuscia) הייתה מרקיזות של ממלכת איטליה והאימפריה הרומית הקדושה במהלך ימי הביניים. היא הייתה ממוקמת בצפון-מערב מרכז איטליה, וגבלה במדינות האפיפיור בדרום, בים הליגורי במערב ובלומברדיה בצפון. היא כללה אוסף של מחוזות, בעיקר בעמק נהר הארנו, ובמקור מרכזה היה בלוקה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרקיזות הייתה יצירה קרולינגית, יורשת של הדוכסות הלומברדית טוסקיה. לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית, טוסקיה משנת 568 הייתה חלק מממלכת הלומברדים האיטלקית (Langobardia Major) עד שבשנת 754 התערבו המלכים הפרנקים בסכסוך עם האפיפיור סטפנוס השני. על ידי מתת פפין, החלק הדרומי של טוסקיה סביב ויטרבו הפך לחלק ממדינות האפיפיור החדשות שהוקמו, בעוד שהחלק הצפוני (או טוסקנה הלומברדית) התפתח למרקיזות הקיסרית של טוסקנה לאחר שקרל הגדול כבש סופית את ממלכת לומברדיה ב-773/774. לומברדיה עצמה הפכה לגרעין של הממלכה הקיסרית של איטליה, יחד עם הצעדות של טוסקנה וורונה.
המרקיז הטוסקני הראשון היה אדלברט הראשון, שקיבל את התואר הזה בשנת 846. לפניו, אביו וסבו, הרוזן בוניפאציוס הראשון מלוקה ובוניפאציו השני, כנראה ממוצא בווארי, שלטו ברוב המחוזות של האזור והחזיקו גם בתארים גבוהים יותר, כמו נשיא קורסיקה או דוכס לוקה. בני בוניפאצ'י שלטו במרקיזות עד 931. במהלך סוף המאה ה-9 ותחילת המאה ה-10, תמיכתם של מרקיזי טוסקנה הייתה מכרעת לכל מועמד שרצה להיות מלך איטליה.
בשנת 931, איג מארל, שהמליך את עצמו למלך איטליה, נישל את הבוניפאצ'ים בניסיון לגבש את כל הנחלות החשובות של איטליה בידי קרוביו. הוא העניק את טוסקנה לאחיו בוסו. היא נשארה בידי בני המשפחה הידועים בשם הבוסונידים עד שנת 1001. היא גם שמרה על השפעתה לגבי הבחירות המלכותיות. עוד בשנת 1027 הודח רניירי מהמרקיזות על ידי קיסר האימפריה הרומית הקדושה קונרד השני בגלל שהתנגד לו כמלך.
בשנת 1027 הוענקה הדוכסות לרוזני קנוסה. בוניפאציו השלישי השתמש בתואר dux et marchio: דוכס ומרקיז. הוא היה בעל ברית של קיסרים האימפריה הרומית הקדושה, אך כוחו היה כה גדול עד שהוא איים על זה של הקיסרים באיטליה. הוא איחד את ירושת קנוסה, שהייתה ברובה באמיליה, לטוסקנה והעביר אותה לבתו מטילדה. מלבד התואר החשוב העצום שלה, רכושה הגדול ביותר היה טוסקנה, המוחזקת באופן פיאודלי, והיא ניצלה אותו לטובת האפיפיור במאבק האינווסטיטורה. עם מותה של מטילדה ב-1115, חלף עידן הנסיכים הפיאודליים בצפון איטליה, והוחלף בדומיננטיות של מדינות הערים, הרפובליקות הימיות והקומונות.