מרצ'ל פאוקר
 | |
| לידה |
6 בדצמבר 1896 בוקרשט, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
16 באוגוסט 1938 (בגיל 41) מוסקבה, ברה"מ |
| מדינה |
רומניה |
| השכלה |
בית הספר הבין-לאומי ע"ש לנין |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית הרומנית |
| בן או בת זוג |
אנה פאוקר |
  | |
מרצ'ל (פויו) פאוקר (ברומנית: Marcel (Puiu) Pauker; 6 בדצמבר 1896 - 16 באוגוסט 1938), פעיל ופובליציסט קומוניסטי רומני, מהנדס בהכשרתו, יהודי, מראשי המפלגה הקומוניסטית הרומנית בשנות העשרים של המאה ה-20. הוצא להורג בטיהורים הסטליניסטיים הגדולים בסוף שנות ה-1930, וזכה לרהביליטציה לאחר מות סטלין, בתקופת ניקיטה חרושצ'וב. בפעילותו במחתרת אימץ שמות וכינויים רבים, ביניהם: לוקסימין, פאול למפרט, הבורגני, פויו, הרמן גוגנהים, פריו, מארין סמיונוביץ', סטפאן ופאול וייס.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרצ'ל פאוקר נולד בבוקרשט, רומניה למשפחה יהודית, אביו - סימיון פאוקר, היה עורך דין מצליח, עיתונאי ומזכיר מערכת, ולאחר זמן אחד הבעלים - לצד אחיו אמיל פאוקר - של העיתונים הפרוגרסיביים-ליברליים "אדוורול" ו"דימיניאצה". בהמשך הוא היה לבעליו, מייסדו ומנהלו של היומון הכלכלי "ארגוס". משפחת פאוקר הייתה מתבוללת, שלא דיברו יידיש מזה שלושה דורות. מרצ'ל פאוקר למד בבית הספר האוונגלי (לותרני) בבוקרשט, ששפת ההוראה בו הייתה גרמנית. בבית הספר הוא הצטיין בלימודיו למרות רוחו המרדנית. ב-1914 סיים את בחינות הבגרות והחל ללמוד בבית הספר הגבוה לבניית גשרים וכבישים (לימים המכון הפוליטכני) בבוקרשט. אחר כך המשיך בלימודי הנדסה בציריך שבשווייץ. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה פאוקר שב לרומניה, התגייס לצבא כצוער בתותחנים; בהמשך זכה לדרגת סגן משנה. בתום המלחמה שב ללימודים בציריך בין 1919-1921. ביולי 1921 סיים לימודיו בתואר מהנדס. באותו חודש הוא התחתן עם חנה רבינזון, אף היא פעילה קומוניסטית שנודעה לימים כאנה פאוקר. בנם הראשון, טניו, נפטר חודשים לאחר לידתו מדיזנטריה.
כבר ב-1921 נבחר מרצ'ל פאוקר לחבר בוועד הזמני של המפלגה הקומוניסטית הרומנית, ומ-1922 כיהן כחבר בוועד המרכזי ובלשכה הפוליטית של המפלגה. הוא נשלח ב-1922 כציר מטעמה לוועידת המפלגות הקומוניסטיות הבלקניות בסופיה, וכן לברלין ב-1923. בשובו לרומניה הוא נעצר על ידי השלטונות ונידון ל-10 שנות מאסר, ובהמשך למאסר עולם עם עבודת פרך, אך ב-1925 הצליח לברוח לברית המועצות. הוא חזר לרומניה כעבור 4 שנים, נעצר והוחזר לכלא למשך שנה נוספת, עד לשחרורו לבסוף בחנינה כללית ב-1930.
הוא היה מעורב בזמנו במאבקים פוליטיים בין פלגים שונים בקומינטרן, בעיקר כנגד הקומוניסט האוקראיני ויטאלי חולוסטנקו שהונחת להנהגת המפלגה הקומוניסטית ברומניה, בהוראת מוסקבה. פאוקר נענש על עמדותיו בברית המועצות, נאסרה עליו הפעילות הפוליטית והוא אולץ לעבור למגניטוגורסק שבמערב סיביר, שם הועסק כמהנדס בין 1932-1930. הוא נעצר במסגרת הטיהורים הסטליניסטיים בברית המועצות ב-1937 באשמת ריגול לטובת רומניה, עונה עד שהודה, ונידון למוות. ב-16 באוגוסט 1938 הוא הוצא להורג בירייה בבוטובו, ליד מוסקבה. ב-1957, 3 שנים אחרי מות סטלין, טוהר שמו וניקולאה צ'אושסקו התייחס למקרהו כאל "שגיאת עבר".
מרצ'ל פאוקר היה נשוי לאנה פאוקר, ולזוג נולדו 3 ילדים: טניו (מת בילדותו), ולאד וטטיאנה. למרצ'ל פאוקר היו מספר מאהבות בחייו, הידועות ביותר היו אלנה פיליפוביץ' וואנדה ניקולסקי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Wiliam Totok, Erhard Roy Wiehn
Marcel Pauker - Ein Lebenslauf. Jüdisches Schicksal in Rumänien. 1896-1938. Mit einer Dokumentation zu Ana Pauker ,Hartung-Gorre Verlag, Konstanz, 1999 (בגרמנית)
- Wiliam Totok, Erhard Roy Wiehn
- O anchetă stalinistă (1937-1938). Lichidarea lui Marcel Pauker", Editura Univers Enciclopedic, Bukarest, 1995(ברומנית)
- Wiliam Totok - Marcel Pauker (1896-1938)- ein Verfemter, Halbjahresschrift für südosteuropäische Geschichte, Literatur und Politik, Berlin, Lucca, Hanover nr 6, 2011