מרכז החלל לואיג'י ברוליו
 | |
| תיאור כללי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
קניה  |
| סוכנות אם | סוכנות החלל האיטלקית |
| מטה מרכזי | האוקיינוס ההודי, קניה |
| אתר רשמי | |
| קואורדינטות | 2°59′44″S 40°11′42″E / 2.9956944444444°S 40.194944444444°E |
  | |
מרכז החלל לואיג'י ברוליו (באיטלקית: Centro spaziale Luigi Broglio, בעבר: San Marco Equatorial Range ) היה נמל חלל ששירת את איטליה לשיגורים לחלל. השיגור הראשון בוצע בשנת 1967 ואחרון בשנת 1988.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרכז פותח בשנות ה-60 של המאה ה-20 מזרחית לחופי קניה. הפרויקט היה ביוזמת לואיג'י ברוליו וספיינצה – אוניברסיטת רומא שהייתה אחריות על הפעלת המתקנים.
בשנת 1962 נחתם הסכם עם נאס"א על שיתוף פעולה בפרויקט. צוות איטלקי עבר השתלמויות במתקן הטיסות וולופס.
המתחם כלל פלטפורמה ראשית San Marco platform ממנה בוצעו רוב שיגורים, פלטפורמת עזר Santa Rita platform בה הותקנו מתקני בקרה ובוצעו חלק מהשיגורים ופלטפורמה Santa Rita II בה הותקן מכ"ם. מתקנים אלו במקור פעלו כאסדות קידוח. על היבשה הוקם מרכז תקשורת.
בהתאם להסכם עם נאס"א פרויקט לימודים של צוות איטלקי כלל שיגורים לטיסה תת-מסלולית ממתקן הטיסות וולופס ומפלטפורמה ראשית, שיגור לוויין ממתקן וולופס ושיגורים שגרתיים מפלטפורמה ראשית. שיגורי לוויינים בוצעו בעזרת משגר לוויינים וחלליות סקאוט מדגמים שונים.
בשנים 1964–1988 בוצעו 27 שיגורים. בשנת 1970 בוצע שיגור עבור נאס"א בה שוגר לוויין אוהורו.
לאחר הפסקת השיגורים תחנת תקשורת המשיכה לפעול והיא תומכת לתקשורת עם לוויינים של נאס"א, סוכנות החלל האירופית ושיגורים מאוישים של סין. מידע מחללית BeppoSAX הייתה מועברת למחשבי המרכז. הוא מהווה תחנת תקשורת ראשית של טלסקופ החלל סוויפט.
בשנת 2003 המתחם עבר לאחריות סוכנות החלל האיטלקית ושמו שונה לשם הנוכחי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז החלל לואיג'י ברוליו
- הסכם שיתוף פעולה עם נאס"א (באנגלית)
- תיאור המתקנים (באיטלקית)
