לדלג לתוכן

מריטה פיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריטה פיין
Marita Payne
לידה 7 באוקטובר 1960 (בת 64)
ברבדוס
מידע כללי
מדינה קנדה
השכלה

אוניברסיטת המדינה של פלורידה

קולג' ווהאן רוד, טורונטו
גובה 1.73 מטרים
בן זוג מיטשל ויגינס
מספר צאצאים 5
ספורט
ענף ספורט ריצה
מועדון יורק אופטימיסט/קונקורד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריטה פיין-וויגינס (אנ: Marita Payne, נולדה ב-7 באוקטובר 1960) היא ספורטאית עבר קנדית שהתחרתה בשתי אולימפיאדות קיץ רצופות. היא מחזיקת השיא הקנדי בריצת 400 מטר יחד עם ג'יליאן ריצ'רדסון, ובעבר החזיקה בשיא הקנדי בריצה ל-200 מטר .

פיין נולדה בברבדוס ובילתה את ילדותה המוקדמת ב-כריסט צ'רץ', ברבדוס.[1] כילדה צעירה, הוריה, אינה וקלרנס פיין, עברו לניו יורק ללימודים ולעבודה, והשאירו אותה בברבדוס. בשנת 1970, כאשר פיין הייתה בת תשע, היא הצטרפה להוריה והמשפחה התיישבה בטורונטו, אונטריו, ולאחר מכן בקונקורד, אונטריו.[1][2][3] היא למדה ב-קולג' של ווהאן רוד בטורונטו, שם הפכה לאצנית כוכבת, והפכה לאלופת מחוז אונטריו ב-100 מטר וגם ב-200 מטר ב-1979.[4][1]

בשנת 1980, פיין נרשמה לאוניברסיטת המדינה של פלורידה (FSU), שם התחרתה עם נבחרת המסלול והשדה של סמינול פלורידה עד שסיימה את לימודיה ב-1984.[5] 21 פעמים בארגון ספורט המכללות (NCAA) וקיבלה את אות המכללות אול אמריקה (All-American),[1] היא הייתה אלופה לאומית ב-400 מטר ב-1982 וב-1984; אלופת המדינה ב-4 × 100 מטר מרוץ שליחים ב-1981, 1983 ו-1984; אלופת המדינה ב-4 × 200 מטר במרוץ שליחים ב-1981; ואלופת המדינה ב-4 × 400 מטר מרוץ שליחים ב-1983 וב-1984.[1] פיין פגשה את בעלה מיטשל ויגינס בזמן ששיחק בקבוצת הכדורסל של סמינול (FSU).

פיין החלה להתחרות עבור קנדה במשחקים הפאן אמריקאים 1979, שם זכתה במדליית ארד עם נבחרת השליחים ל-4×400 מטר. בשנת 1981, היא הייתה חברה בנבחרת אמריקה ל-4 × 400 מטר, שזכתה במדליית ארד בגביע העולם של IAAF ברומא. בשנה שלאחר מכן, במשחקי חבר העמים הבריטי, היא זכתה במדליית כסף עם נבחרת קנדה בריצת שליחים ל-4 × 100 מטר, והשתתפה בחצי גמר ל-400 מטר.

פיין זכתה במדליית כסף בריצת 200 מטר, באוניברסיאדת הקיץ 1983 ועזרה לקנדה לזכות במדליות כסף גם בריצת 4×100 ו-4×400 מטר. באותה שנה, היא גם זכתה במדליית כסף בריצת שליחים ל-4 × 400 מטר במשחקים הפאן אמריקאים. היא התחרתה באליפות העולם באתלטיקה, פעם ראשונה, שבועיים קודם לכן. באליפות, שנערכה בהלסינקי, היא סיימה במקום החמישי בריצה ל-400 מטר - הביצוע הטוב ביותר של ספורטאי לא אירופאי בענף, ושברה את שיא חבר העמים הבריטי הקיים עם זמן של 50.06 שניות. היא גם שיתפה פעולה עם בני ארצה הקנדיים במרוצי השליחים 4 × 100 ו-4 × 400 מטר, שם הם סיימו במקום החמישי והרביעי בגמר, בהתאמה.

באולימפיאדת הקיץ 1984, שנערכה בלוס אנג'לס, זכתה פיין במדליית כסף במרוץ שליחים ל-4 × 400 מטר עם חברותיה לנבחרת צ'ארמיין קרוקס, ג'יליאן ריצ'רדסון ומולי קילינגבק. היא גם התחרתה עם חברותיה לקבוצה אנג'לה ביילי, אנג'לה טיילור-איסג'נקו ופרנס גארו בריצת שליחים ל-4 × 100 מטר, בו זכתה הקבוצה גם במדליית כסף. היא סיימה רביעית בריצת 400 מטר אישי, וקבעה שיא קנדי חדש של 49.91 שניות.

פיין עזרה לקבוצת השליחים הקנדית במרוץ 4 × 400 מטר לזכות במדליית זהב, וסיימה במקום הרביעי במרוץ ל-400 מטר האישי, במשחקי חבר העמים הבריטי 1986. בשנת 1987, היא זכתה במדליית הכסף השנייה שלה במרוץ שליחים ל-4 × 400 מטר במשחקים הפאן אמריקאים. כמה שבועות לאחר מכן, היא הגיעה לחצי הגמר ב-400 מטר באליפות העולם, ויחד עם קרוקס, קילינגבק וריצ'רדסון, היא לקחה את קנדה למקום הרביעי בריצת השליחים ל-4×400 מטר. הנבחרת התאחדה לאולימפיאדת הקיץ 1988 בסיאול, אך לא הצליחה לסיים בגמר השליחים. היא הגיעה לחצי הגמר במרוץ 400 מטר אישי. זמן קצר לאחר האולימפיאדה פרשה מריצה.

פיין הוכנסה להיכל התהילה של FSU בשנת 1991.[2] עשר שנים מאוחר יותר, היא הוכנסה להיכל התהילה האולימפי הקנדי.

העיר ווהן, אונטריו, קראה לפארק על שמה, פארק מריטה פיין, הממוקם בקונקורד, שם גדלה, הפארק נמצא במרחק הליכה ממקום המגורים הנוכחי של משפחתה בווהן.[6]

פיין היא אשתו של שחקן ה-NBA לשעבר מיטשל וויגינס. בנם אנדרו נבחר ראשון בדראפט NBA ב־2014 על ידי קבוצת קליבלנד קאבלירס. לאחר מכן הוא הועבר לקבוצת מינסוטה טימברוולבס.[7] כיום הוא משחק בגולדן סטייט ווריורס. לזוג שני בנים נוספים, ניק, ששיחק כדורסל עבור וויצ'יטה סטייט שוקרס ומיצ'ל השני, ושלוש בנות: סטפני, אנג'ליקה וטאיה.[8] מאז 2002, המשפחה מתגוררת בווהן.[1]

  • פעמיים אלופת קנדה בריצת 400 מטר (1981, 1984)
  • מחזיקה בשיא הקנדי 400 מטר, יחד עם ג'יליאן ריצ'רדסון (49.91)
  • בעלת שיא קנדי 200 מטר בעבר (22.62)[a]
1979 משחקים פאן אמריקאים סן חואן, פוארטו ריקו 3 4 × 400 מטר 3:37.60
גביע העולם באתלטיקה מונטריאול, קנדה 4 400 מטר 53.01
5 4 × 400 מטר 3:28.50
1981 גביע העולם באתלטיקה רומא, איטליה 3 4 × 400 מטר 3:26.42
1982 משחקי חבר העמים באתלטיקה בריסביין, אוסטרליה חצי גמר 400 מטר 54.06
2 4 × 100 מטר 43.66
1983 אוניברסיאדה (משחקי סטודנטים בעולם) אדמונטון, קנדה 2 200 מטר 22.62
2 4 × 100 מטר 43.21
2 4 × 400 מטר 3:25.26
אליפות העולם באתלטיקה הלסינקי, פינלנד 5 400 מטר 50.06
5 4 × 100 מטר 43.05
4 4 × 400 מטר 3:27.57
משחקים פאן אמריקאים קראקס, ונצואלה 2 4 × 400 מטר 3:30.24
1984 המשחקים האולימפיים לוס אנגלס, ארצות הברית 4 400 מטר 49.91
2 4 × 100 מטר 42.77
2 4 × 400 מטר 3:21.21
1986 משחקי חבר העמים באתלטיקה אדינבורו, סקוטלנד 4 400 מטר 52.00
1 4 × 400 מטר 3:28.92
1987 משחקים פאן אמריקאים אינדיאפוליס, ארצות הברית 2 4 × 400 מטר 3:29.18
אליפות העולם באתלטיקה רומא, איטליה חצי גמר 400 מטר 51.75
4 4 × 400 מטר 3:24.11
1988 המשחקים האולימפיים סיאול, דרום קוריאה חצי גמר 400 מטר 50.29
לא סיימה 4 × 400 מטר 3:27.63 (in heat)
  • aהשיא של אנג'לה טיילור-איסג'נקו, 22.25, בוטל מאוחר יותר, עקב הפרות סמים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מריטה פיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Dodd, Rustin, KU's Andrew Wiggins followed Naismith's path to Lawrence The Kansas City Star., חדשות קנזס סיטי, ‏21 למרץ 2014 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Marita Payne Nolefan.org. Accessed on March 21, 2014.
  3. ^ Neff, Craig. The Ducks Did It With Cruz Control Sports Illustrated. Accessed on March 21, 2014.
  4. ^ Past Champions – Girls' Track & Field OFSAA. Accessed on March 21, 2014.
  5. ^ Marita Payne (אורכב 20.02.2014 בארכיון Wayback Machine) Seminoles.com. Accessed on March 21, 2014.
  6. ^ Dodd, Rustin. KU's Andrew Wiggins followed Naismith's path to Lawrence The Kansas City Star. Accessed on March 21, 2014.
  7. ^ Andrew Wiggins: Next superstar? NBADraft.net
  8. ^ "Nick Wiggins Bio". Wichita State University. נבדק ב-1 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)