מריה טנאסה
 | |
| לידה |
25 בספטמבר 1913 בוקרשט, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
22 ביוני 1963 (בגיל 49) בוקרשט מקום קבורה:בית העלמין בלו, בוקרשט |
| שם במה |
Mary Atanasiu, Edith Piaf de România |
| מקום קבורה |
בית הקברות בלו |
| מוקד פעילות | רומניה |
| תקופת הפעילות | 1934–1963 (כ־29 שנים) |
| עיסוק | זמרת |
| סוגה |
רומנסה, מוזיקה עממית, שאנסון, אופרטה |
| סוג קול | מצוסופרן |
| שפה מועדפת |
רומנית |
| חברת תקליטים | Lifa, Columbia, Electrecord |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מריה טנאסה (ברומנית: Maria Tănase; 25 בספטמבר 1913 בוקרשט - 22 ביוני 1963) הייתה זמרת רומנייה ששרה שירי עם, רומאנסות ושירים עירוניים, בעלת קול קונטראלטו חם ומגוון, הנחשבת במשך דורות לזמרת הלאומית של ארצה. כונתה "הזמיר מן הקרפטים" (Priveghetoarea din Carpaţi).
רקע משפחתי ושנות צעירותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מריה טנאסה נולדה בשנת 1913 בשכונה העממית ("מחלה" ברומנית) קרמידארילור ("של יוצרי הלבנים") בבוקרשט, כיום האזור שבו נמצא "ארמון הילדים" - שכונת הנוער - טינרטולוי (Cartierul Tineretului). היא הייתה הילד השלישי של הוריה. אביה, יואן קואנדה טנאסה (1958-1877), יליד הכפר מייריה בירניצ'י (כיום היישוב מְיֶירְיׇה בכפר קְרוּשֶץ Crușeț) שבעמק הנחל אמראדיה באזור דולז' שבאולטניה, היה גנן במקצועו ובזמן הפנוי ניגן בקאוואל. אמה, אנה מונטיאנו, ילידת הכפר קֶרצה מארץ הפגראש, במחוז סיביו שבדרום טרנסילבניה. אחתוה הבכורה נקראה אוריקה (ילידת 1910) ואחיה - פרנסואה או פרנץ (יליד 1911)[1]. מגיל קטן ינקה מהוריה את האהבה לשירי העם ולמוזיקה. שכונתם בבוקרשט נמצאה לא רחוק מגבעות מאוכלסות אחרות של בוקרשט – פיסקולוי, מרצישורולוי ווקרשט. מקום מגוריהם – הבית הכפרי והאדמה שמסביב שנודעה כ"פרדס התותים" (Livada cu duzi) היו לא פעם מוקד לערבי שירים וריקודים שארגן אביה יחד עם מספר נגנים עממיים שהביא ממקום הולדתו, עמק האמראדיה[2]. בימי הקיץ פקדה מריה את כפר אמה בטרנסילבניה. גם שם, כמו בבוקרשט ובכל הזדמנות, הסתקרנה הילדה לקלוט שירים מן האוצר העצום והמגוון של זמר העם הרומני.
בשנת 1921, בהיותה בת שמונה, הופיעה טנאסה על במת מועדון התרבות "קרמידארי דה ז'וס" ("קרמידאר תחתית") בדרך "קאליה פסקולוי" בחגיגת סוף שנת הלימודים של בית ספרה. אחר כך שרה על במת בית הספר התיכון לבנות על שם יון הליאדה רדולסקו שבו הספיקה ללמוד שלוש שנים בלבד, מפני שאילוצים כלכליים של המשפחה הכריחו אותה לעבוד, לצד הוריה, בגן הפרחים והירקות של המשפחה. שירתה של הנערה הלבושה בתלבושת עממית, בחולצה העממית האופיינית מסוג ie - "אִייה" עם פסים אדומים ובמטפחת האדומה, הייתה לגולת הכותרת של ערבי סיום השנה בבית הספר[3].
בגיל 15, בשנת 1929, השתתפה הנערה בתחרות הראשונה של "מיס רומניה" (מלכת היופי) אך נכשלה במבחן בגדי הים[1] ולא נבחרה על ידי חבר השופטים שבו היו חברים אישים מכובדים כמו אלכסנדרו ואידה-ווייבוד וליביו רבריאנו.
התחלת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שעבדה בשנים 1932–1934 כקופאית בטחנת קמח ובמסעדה של האחים הרדאן בבוקרשט, הידועה גם כ"מזנון ב-7 ליי"[4], בגיל 21, במאי 1934, התקבלה באודישן לתיאטרון הקיץ המוזיקלי "קרבוש" (ברומנית – "חיפושית") של השחקן והמפיק הנודע, קונסטנטין טנאסה, שלמרות שמו, לא היה קרוב משפחה שלה. ב-2 ביוני הופיעה לראשונה על במת תיאטרון זה בהצגת ה"רוויו" "קרבוש-אקספרס" מאת ניקולאיה קיריצסקו. באותה הצגה שמה הוסב זמנית על ידי מנהל התיאטרון ל"מרי אתנאסיו", ייתכן על מנת לא ליצור בלבול עם שם משפחתו שלו. מריה שרה בשישיה קולית שכללה מלבדה את ליה בוגדאן, מרצ'ל אמיליאן, מיליקה מיליאן, נאיה רומן ושטפאן גלודאריו[5], והם קטפו שבחים מהמבקרים. בגיל 16 הסתבכה טנאסה בפרשת אהבים עם רופא שהביא להפלה. החוויה נותרה עם משקע רגשי בחייה מכיוון שבמשך חייה לא נולדו לה ילדים[1]. העיתונאי ולימים הבמאי סנדו אליאד (1979-1899), צעיר יהודי יליד מולדובה, פגש אותה ב"מזנון של שבע ליי" (Bufetul de șapte lei) בערב של גשם סוער והציע לה להתארח בדירת החדר שלו, לא רחוק מגן צ'ישמיג'יו. משם ניהל אליאד גם את האיגוד "ידידי ברית המועצות" שהוקם לא מכבר על ידי קומץ אקדמאים רומנים שעדיין תלו תקוות בשינויים הפוליטיים והחברתיים שחוללה מהפכת אוקטובר ברוסיה השכנה. בחוג חבריו של אליאד עשתה מריה טנאסה היכרות עם אנשי רוח צעירים, חלקם סופרי אוונגרד. עמם נמנו משוררים כמו אאוג'ן ז'בליאנו, צ'יצ'רונה תאודורסקו, ראדו בואוריאנו והסופר שטפאן רול, בשמו האמיתי גאורגה דינו, אדם מצחיק ומלא שמחת חיים, שהפך לידיד קרוב. באמצעות סנדו אליאד היא הכירה גם את הרי בראונר, אתנומוזיקולוג וחוקר של הארכיון לפולקלור הרומני. הוא עזר לה להרחיב את הרפרטואר שלה בשירי עם אותנטיים רבים שאסף והקליט על פונוגרף בכל האזורים של רומניה ומריה קלטה אותם במהירות[6]. בהתחלה נהגה מריה לשיר בפני האורחים במיוחד שלושה שירים - שיר קינה של הדוד שלה פאנה מפגראש שהתאלמן "Geaba mă mai duc acasa" (לשווא אלך הבייתה") Of zac (אה, אני נשכב לי) ו-Târâişul şarpelui("זחילת הנחש" או "מי שאוהב ונוטש", שהוקלט בשנת 1929 על ידי הרי בראונר, לדבריו, מפי אשה מן הכפר דרגוש, פגראש)[7]. המלחין תאודור רוגלסקי והפסנתרן פיליונסקו מחוג חבריו של אליאד ובראונר הזמינו אותה לשיר ברדיו. בראונר הסביר לנגנים המלווים, הצוענים ברובם, שמצא לה (כמו נגן הצמבל קרליג (Cârlig) ונגן הקובזה מרין מרצנה (Marin Mărţână) לנגן בדיסקרטיות, שמא תיפגע איכות השמעת השירים והם אכן נשמעו להוראותיו[6]. עם הרפרטואר המועשר שלה התחילה מריה טנאסה לשיר באחת המסעדות הידועות של בוקרשט (ככל בנראה ב"פארק לוקסנדרה") וריתקה והסעירה בקולה החם ורב הגוונים את מאזיניה אוהבי המוזיקה שהיו מגיעים לבוקרשט מכל רחבי רומניה[8]. שרה בהמשך במסעדות ומועדונים ידועים בבוקרשט, ביניהם "נפטון", "קפה וילסון", הפארק ארו", "לותר", "קונטיננטל", "פריספה נאלטה" ("המרפסת הגבוהה") בככר אובור, וכו'.
באותה שנה הקליטה בחברת "ליפה" (LIFA) גם את השיר הראשון - הרומאנסה (ברומנית - רומאנצה) Mansarda ("חדר העלייה") מאת המלחין נלו מנזאטי. הקליטה בקיץ 1936 שיר עם בהוצאת התקליטים "קולומביה", תחת הדרכת האתנו-מוזיקולוגים קונסטנטין בריילויו והרי בראונר. השמעת הבכורה שלה ברדיו אירעה ב-20 בפברואר 1938. בליווי הטראף (להקת לאוטרי של יון מטאקה מהמחוז ארג'ש (מחוז) ממונטניה, שרה אז מריה טנאסה בשידור חי שירי עם רומנים במסגרת התוכנית Ora satului ("שעת הכפר"): M-am jurat de mii de ori (אלפי פעמים נשבעתי),Șapte săptămâni din post (שבעה שבועות של צום), Ce-i mai dulce ca alvița (מה מתוק מן הנוגט?), Cine iubește și lasă (מי שאוהב ועוזב), Geaba mă mai duc acasă, Mărie și Mărioară (מריה ומריאורה), Țigăneasca (צוענית) ו-Când o fi la moartea mea (כשיבוא יום מותי). לאור הבקורות הנלהבות וההד העצום אצל קהל המאזינים, התבקשה לשיר ברדיו מדי שבוע ושבוע.
ב-17 באוגוסט 1938 ריתקה מריה טנאסה בזמרתה את הקהל שהתאסף לרגל טקס סיום שיעורי הקיץ של האוניברסיטה העממית בוולני דה מונטה במחוז פרחובה, שבו מייסד הקורסים, ההיסטוריון ניקולאיה יורגה כינה אותה "פאסרה מייאסטרה" (צפור מופלאה) כשם מלכת הציפורים האגדית מהמיתולוגיה הרומנית שנתנה השראה גם לפסל קונסטנטין ברנקוש.
באותה שנה חתמה על חוזה עם תיאטרון "אלחמברה" של נ. ולדויאנו. ב-28 בספטמבר 1938 שרה במופע "הקונסטלציה של אלחמברה" את הלהיטים "Mi-am pus busuioc în păr (שמתי ריחן בשערותי) ו-Habar n-ai tu (אין לך מושג) מאת המלחין יון וסילסקו[9]. מאוחר יותר הקליטה אותם בחברות "קולמוביה" (באולפניה בווינה) וב"קריסטל מישוניצקי" (לימים "אלקטרקורד").
ב-16 באפריל 1939 נסעה לתערוכה העולמית בניו יורק בשכונת "פלאשינג מידוס" ברובע קווינס. שרה שם בליווי התזמורת של גריגוראש דיניקו ונגן הנאי, פאניקה לוקה. במופעים ב"בית רומניה", חלק מביתן הרומני שם, היו נוכחים בין היתר, נשיא ארצות הברית שלעבר הרברט הובר, הסופר אנדרה ז'יד, יהודי מנוחין, יאשה חפץ, כמה ממפורסמי העם הרומני - המלחין ג'ורג'ה אנסקו, הסוציולוג דומיטרו גוסטי והפסל ברנקוש, שהיה מבוגר ממנה בכארבעים שנה ואיתו הייתה לה פרשת אהבה קצרה אך סוערת[10].
בימי המשטר של אנטונסקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסתיו 1940 הגיעו לשלטון ברומניה כוחות הימין הקיצוני הפרו-נאצים, בראשות הגנרל יון אנטונסקו בברית עם התנועה הלגיונרית. חברי התנועה הפאשיסטית האחרונה, הלגיונרים, הרסו את כל התקליטים של מריה טנאסה שנמצאו בארכיון של החברה הרומנית לרדיו, בנימוק שהם "עיוות" של השירה העממית הרומנית האותנטית. למעשה היא עוררה את שנאתם בגלל קרבתה לחוגים שהתנגדו לעליית הנאציזם (לרבות ראש הממשלה לשעבר, הגנרל ארמנד קלינסקו, שנרצח על ידי הלגיונרים כתגמול על חיסול חלק מנהיגיהם בעת היותם במאסר) ולאקדמאים דמוקרטים רומנים ויהודים כמו סנדו אליאד, הרי בראונר והעיתונאי שטפאן רול. בינואר 1941 דוכא ניסיון הפיכה של הלגיונרים נגד אנטונסקו ומריה טנאסה המשיכה ללא מכשולים את פעילותה האומנותית. במרץ 1941 ערכה סבב הופעות בטורקיה. היא שרה במופע "מלודי רוויו" לרגל חנוכת תיאטרון הקיץ "טקסים" באיסטנבול. בהזדמנות זאת שרה כמה שירים בטורקית והנשיא איסמט אינני העניק לה את התואר "אזרחות כבוד" של ארצו. אחרי יוני 1941 כשרומניה נכנסה למלחמה נגד ברית המועצות, מריה טנאסה כמו כוכבים רבים אחרים של התיאטרון והמוזיקה (ביניהם קונסטנטין טנאסה או ג'ורג'ה וראקה) הופיעה בפני פצועי המלחמה. בדצמבר 1943 שרה לרגל חג המולד בפני חיילי רגימנט הפרשים המלכותי, בנוכחות המלך מיכאי, המרשל אנטונסקו, מיכאי אנטונסקו ושאר שרי הממשלה[11].
אחרי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת הביניים הקצרה שבין הכיבוש הסובייטי והתפיסה המוחלטת של השלטון על ידי המפלגה הקומוניסטית, יכלה מריה טנאסה ליהנות שוב מחופש הביטוי והיצירה. ב-26 באוקטובר 1946 השתתפה בטקס הקמת הקרן החדשה של רשות השידור הרומנית. השתתפו לצידה גם הכנר יון ווייקו, הצ'לן יון פוטינו, הפסנתרנית מריה פוטינו, הזמרים יואנה ניקולא, זנאידה פאלי ודומיטרו סקורטו. ב-1946 זכתה להצלחה גדולה במופע "Ca la noi la nimeni" (אין כמו אצלנו) לצדו של מירצ'ה קרישאן ושחקנים ידועים נוספים. השלטון החדש הקומוניסטי ביקש ממנה להשתלב במערכת החינוך. בתיכון למוזיקה מס. 1 בבוקרשט הוקמה קתדרה לשירי עם ומריה טנאסה הועסקה בה כמורה. עם תלמידותיה נמנו ויקטוריה דרוואי, איליאנה קונסטנטינסקו, נטליה שרבנסקו.
בפסטיבל העולמי הרביעי של הנוער והסטודנטים שאורגן בבוקרשט בקיץ 1953 הופיעה טנאסה עם כמה להיטים עממיים חדשים: Dragi mi-s cântecele mele (יקרים לי הם שירי) בעיבוד של הנרי מליניאנו והשיר הטרנסילבני "Aseară vântul bătea" (אמש נשבה הרוח). ב-1954 התאפשר לה להקליט שירים לרדיו ובחברת התקליטים הממלכתית אלקרטקורד.
ב-1958, עם תחילת תקופת ההפשרה של יחסי המשטר ברומניה עם המערב, הקליטה טנאסה ב"אלקטרקורד" 4 שירי עם רומניים שתורגמו לצרפתית על ידי גיסתה, ניקול סאקלאריה: Doïna de Dolj דוינת הדולז',Cine iubește și lasă (מי שאוהב ועוזב, שתורגם לצרפתית ל"קללת האהבה" La malédiction d’amour , Uhăi, bade (הו, נערי) שתורגם ל"ריקוד הרים" ( Danse montagnarde) וIac-așa (הנה ככה) בצרפתית Tiens, tiens, tiens et na.שירים אלו נכללו מאוחר יותר לתקליט שהוצא לאור בשיתוף פעולה עם בית התקליטים הצרפתי "„Le Chant du Monde”, ושזכה בשנת 1965 ב"גראן פרי דו דיסק" של האקדמיה ע"ש שארל קרו.
ב-14 באפריל 1959 התקיים ב"תיאטרון הסאטירי המוזיקלי" (כפי שנקרא אז) ע"ש קונסנטין טנאסה קונצרט חגיגי לכבוד מלאת חמש מאות שנה לתיעוד בירת רומניה, בוקרשט. בקונצרט זה ביצעה טנאסה מחרוזת משירי המלחינים יון ואסילסקו וגראסה דנדרינו.
בתיאטרון ובקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות הארבעים שרה טנאסה באופרות לצידו של הטנור יון דצ'יאן. ב-1944 שרה באופרטה "מסקוטה" מאת אדמון אודראן וב-1946 את התפקיד הראשי בקומדיה המוזיקלית "הספינקס מהוליווד" מאת ראלף בנאצקי. היא הופיעה בהמשך גם בהצגות תיאטרון ובסרטים. שיחקה, לצידו של יון מנולסקו, על במת התיאטרון העירוני קראיובה במחזה "הגופה החיה" מאת לב טולסטוי (1945) ובמחזה הריאליסטי-סוציאליסטי "הוריה" מאת מיכאיל דוידוגלו (1956). הבמאי ליביו צ'וליי ליהקה אותה במחזה של ברטולט ברכט, "אופרה בגרוש".
הצופים יכלו ליהנות משירתה ומשחקה גם בסרטים כמו Se aprind făcliile ("נדלקים הלפידים") (1939 - סרט שאבד), România (רומניה) (1947), בCiulinii Bărăganului (גדילני הברגאן) , (1958, לפי הרומן של פנאיט איסטרטי, בבימויו של לואי דאקן). בסרט האחרון שיחקה את תפקיד הראשי, אניקה, לצידם של מרצ'ל אנגלסקו, מיכאי ברקט ופלורין פיירסיק. כמו כן מריה טנאסה הופיעה בסרט הקצר "Amintiri din București (זכרונות מבוקרשט) מ-1958.
הגברים שבחייה. אמנים וסוכנים חשאיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]למריה טנאסה היו אהבות רבות. כאמור, בשנת 1930 בימים שבהם עבדה ב„Bufet de 7 lei”, (ה"מזנון ב7 ליי") של האחים הרדן, הייתה בת זוגו של העיתונאי והבמאי סנדו אליאד ששיחק תפקיד חשוב בקידום הקריירה שלה. זמן קצר בשנת 1940 הייתה מאורסת לאיש עסקים אמריקאי פעיל תעשיית האלומיניום, בשם בן סמית. הוא נסע איתה לאיטליה בכוונה שימשיכו לארצות הברית, אבל היא חזרה בה מהתוכנית והעדיפה לשוב למולדת[12].
עם מאהביה נמנו לפרקי זמן קצרים גם הפסל קונסנטין ברנקוש והמנצח סרג'יו צ'ליבידאקה.
יש חושבים כי אהבת חייה היה, בסוף שנות השלושים ובמיוחד בתחילת שנות הארבעים, צרפתי בשם מוריס נֶגר (Maurice Nègre), כתב של סוכנות הידיעות "האוואס" ואיש שרות הביון הצרפתי. בחזרתה מהסיור הראשון לטורקיה ניסה לגייס אותה המודיעין הנגדי הגרמני. אך לפי עדותו של ראש "השירותים המיוחדים" למודיעין הרומני, אאוג'ן קריסטסקו, שהזמרת הפכה למקורבת שלו, היא הכשילה את ניסיונם. לעומת זאת, לדברי קריסטסקו, היא סייעה פה ושם לשרותי הביון הרומנים במיוחד ביצירת קשר עם נציגים דיפלומטיים של ארצות הברית בתקופה מסובכת ביחסים שבין שתי המדינות. בשנת 1941 חזרה לסייר בטורקיה - באנקרה ובאיסטנבול יחד עם תזמורתו של גריגוראש דיניקו.
מאהב אחר שלה באותה תקופה היה אלפרד דה שאטלן,(Alfred de Chastelain) שעבד ברומניה במשך 15 שנה כמנהל חברת הנפט "אוניריה"(Unirea) (ענף של בריטיש פטרוליום). הוא היה איש המודיעין הבריטי ובפברואר 1941 נאלץ לעזוב את רומניה עקב ניתוק היחסים בין רומניה ובין בריטניה. הוא עבר לפעול בטורקיה כראש רשת ריגול בשם SOE וכשמריה טנאסה הגיעה לטורקיה בסיור השני שלה ניסה לשכנע אותה לשווא לעזוב את הרומניה, להתיישב בטורקיה ולעבוד במשרה מתוגמלת היטב בתחנת רדיו.
בסופו של דבר מריה טנאסה התחתנה בדצמבר 1950 עם המשפטן קלֶרי ראול ויקטור פפדופולו-סקלאריה. לפי שמועות אחדות הייתה לה רומן קצר עם קונסטנטין ברנקוש, כמו כן עם הגנרל ארמנד קלינסקו שהיה שר הפנים וראש ממשלת רומניה. לאחרונה הופיעו פרסומים שקישרו אותה עם השירותים החשאיים הרומנים. צל החשד לשיתוף הפעולה עם שרותי מודיעין זרים, בעיקר הבריטים, רדף אותה במשך שנות המלחמה. בתקופת השלטון הקומוניסטי כמו אין ספור אזרחים הייתה גם טנאסה ליעד של הבולשת החדשה, הסקוריטטה, שניסתה, בצורה אופיינית למנגנון הקומוניסטי הממלכתי, לחלוב ממנה מידע על אנשים שמסביבה.
ימיה האחרונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טנאסה הייתה מעשנת כבדה כל חייה, באביב 1963 נודע לה שיש לה סרטן ריאות. בהתחלה ניסתה להמשיך בפעילותה כרגיל, אבל בעת סיור בהונדוארה נאלצה להפסיק את ההופעות וביקשה מהזמרת מיה בראיה להחליפה. היא חזרה לבוקרשט ב 2 במאי ובשבת ב-22 ביוני אותה שנה הלכה לעולמה בבית החולים פונדן. הובאה לקבורה בבית הקברות בלו. המונים ליוו אותה בדרך האחרונה. המצבה, בנויה באבן מן היישוב אלבשט, עוצבה בהשפעת הסגנון העממי הרומני, עם שילוש (טרויצה) מסורתי, על ידי הפסל מריניקה מרינטי.
בצוואתה מ-3 ביוני 1963 כתבה, בין השאר:
הייתי רוצה מעומק לבי שאמי לא תדע על מותי, שיגידו לה שנסעתי אי-שם לטיפולים, ושמפעם לפעם יקריאו לה איזו גלויה כאילו ממני. לא יהיה קשה, כי היא איננה רואה.{...} אם יתאפשר ולא יהיה קשה, הייתי רוצה שעל צידי איזו דרך מוכת בצורת וצמאה למים יבנו באר, ושבמקום כל אותם טקסי אזכרה שאני מבקשת לאסור עליהם, שיתנו סיוע לסטודנט וסטודנטית בתשלום חדר האוכל או בהשגת מזון, ושאיש לא יהיה עצוב
מאז שעברה הפלה בגיל 16 לא הצליחה טנאסה להיכנס שוב להריון. בשנות שיא של הקריירה אימצה נערה צעירה מבאנאט בשם מינודורה נמש וסייעה לה להפוך לזמרת שירי עם.
פרסים ואותות כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1941 - אזרחות כבוד של טורקיה.
- 1955 - הפרס הממלכתי של רומניה
- 1957 - תואר אמנית מצטיינת (אמריטה) של רומניה
- 1965 - (אחרי מותה) "גראן פרי דו דיסק" של אקדמית שארל קרו בפריז, עבור האלבום המושר בצרפתית "ערב בבוקרשט" של חברת "אלקטרקורד" והוצאת בית הדיסקים הצרפתית "Le Chant du Monde. התרגום לצרפתית נעשה על ידי מבקר הקולנוע והאמנות דינו סוקיאנו ועל ידי קרובת משפחתה מצד בעלה, מריה מגדלנה סקלאריה.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1969 - בעיר קראיובה מתקיים כל שנה פסטיבל "מריה טנאסה" למוזיקת עם רומנית. כמו כן מתקיימת תחרות זמר כל שנתיים לזכרה.
- בקראיובה פועלת גם להקת פולקלור מוזיקלי ע"ש מריה טנאסה.
- 1986 - הופק סרט תיעודי שנאסר להפצה והוצג בפני קהל רק אחרי מהפכת 1989 - בשנת 1990.
- 2003 - דיוקנה מופיע על בול דואר של רפובליקה מולדובה.
- 2003 - המוזיקאי הבריטי נייגל קנדי יחד עם להקת Polish Kroke הקליטו קטע בשם "מנחה למריה טנאסה" (Tribute to Maria Tănase) באלבום שלהם "East Meets East
(מזרח פוגש מזרח). הנושאים המוזיקליים של הקטע הם Luncă, luncă -שיר ששרה מריה טנאסה, ומנגינת ריקוד "הסרבה של הקשישים" של גאורגה זמפיר
- 2005 - הכנר אלכסנדרו בלנסקו, ראש הרביעייה הקאמרית בלנסקו הקליט לזכרה, יחד עם עמיתיו, דיסק בשם "מריה ט." הכולל קצבים ומנגינות מהרפרטואר שלה.
- 2013 - הלהקה Pink Martini הקליטה את השיר של טנאסה - Până când nu te iubeam
(כל עוד לא אהבתי אותך)
- 2013 - הזמרת הרומנייה הגרה בברלין, ואנה קטלינה קיצו, פרסמה אלבום עם שירים מן הרפרטואר של מריה טנאסה.
דמותה במדיה אמנותית אחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדמות פלוריקה ב"טרילוגיית הבלקן" שבסדרת הרומנים "Fortunes of War" של הסופרת הבריטית אוליביה מנינג, הומצאה בהשראת דמותה של הזמרת.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקליטים של Lifa Record București
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | מספר קטלוגי | סוג | שירים | ליווי | לחן |
|---|---|---|---|---|---|
| 1934 | בלתי זמין | אבוניט, 25 ס"מ, 78 RPM | עליית הגג Mansarda | בלתי זמין | רומנצה מאת נלו מנזאטי |
| 1935 | בלתי זמין | אבוניט, 25 ס"מ, 78 RPM | כשהתחתנתי Când m-am dus la însurat | בלתי זמין. | |
| 1935 | בלתי זמין | אבוניט, 25 ס"מ, 78 RPM | לעזזאל איתך, בחור Fir-ai să fii, măi băiete | בלתי זמין | |
| 1936 | בלתי זמין | אבוניט, 25 ס"מ, 78 RPM | תראה אותה Ia uite-o, zău | בלתי זמין | |
| 1936 | בלתי זמין. | אבוניט, 25 ס"מ, 78 RPM | אף ההוא איננו גבר Nici acela nu-i fecior | בלתי זמין | |
| בלתי זמין | בלתי זמין | אבוניט, 25 ס"מ, 78 RPM | רחצי אמא את הבגדים Spală, maico, hainele | בלתי זמין |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Alexandru, Tiberiu: Cîntecele Mariei Tănase (antologie), Electrecord, București, 1978
(טיבריו אלכסנדרו - שירי מריה טנאסה, אנטולוגיה, הוצאת אלקטרקורד, בוקרשט 1979)(ברומנית)
- Ghiață, Petre și Sachelarie, Clery: Maria Tănase și cîntecul românesc, ediția a III-a, Ed. Muzicală a Uniunii Compozitorilor din R.S.R., București, 1969
(פטרה גיאצה וקלרי סאקלאריה - מריה טנאסה והשיר הרומני, הוצאת איחוד המלחינים, בושקרט 1969) (ברומנית)
- Roșca, Maria: Privighetoarea din „Livada cu duzi”, volumul I, Ed. Ginta Latină, București, 2000
(מריה רושקה - הזמיר מפרדס התותים, 2 כרכים, הוצאת ג'ינטה לטינה, בוקרשט, 2000) (ברומנית)
- Gaby Michailescu Maria cea fără de moarte, Bucureşti, Editura Eikon 2003
(גבי מיכאילסקו - מריה האלמותית)
- Mihai Pelin Un veac de spionaj, contraspionaj şi poliţie politică, Bucureşti, Elion, 2003
(מיכאי פלין - מאה שנה של ריגול, ריגול נגדי ובילוש פוליטי, 2003).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מריה טנאסה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מריה טנאסה, באתר ספוטיפיי
מריה טנאסה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מריה טנאסה, באתר Discogs (באנגלית)- Maria Roşca Maria Tănase,Bucureşti, Editura muzicală 1988 (ברומנית)
- ביוגרפיה(הקישור אינו פעיל) (ברומנית)
- מיכאלה מיכאילוב - כתבה על הזמרת, כולל פרטים מפי גבי מיכאילסקו - באתר "מטאופטם", 20 באוקטובר 2006
.svg){kind=logo}
(Să n-am bani de pâine şi nu cânt la nuntă!" אפילו יחסר לי כסף ללחם, לא אשיר בחתונות" Mihaela Mihailov ) (ברומנית)
- כמה פרטים שלא ידעת על מריה טנאסה - מאמר מאת אלקס טודוראן באתר הרומני Yuppy מ-30 ספטמבר 2008
- מריאורה מחבל גורז' - באתר יו טיוב
לשווא אלך הבייתה - באתר יו-טיוב, סרטון באתר יוטיוב- הכתבה "התגלית המדהימה" Uluitoarea descoperire בעיתון הרומני "ז'ורנאלול נאציונל" ב-2 ביולי 2007 - זכרונותיו של הרי בראונר על מריה טנאסה(הקישור אינו פעיל)
- חייה הסודיים של מריה טנאסה - באתר הרומני "toate artele" - "כל האמנויות",, 8 ביולי 2011
- איך הפכה מריה טנאסה לסוכנת חשאית? כתבה בעיתון הרומני "רומניה ליברה" און ליין ב-26 בספטמבר 2010
- כתבה מאת דנה יונסקו - "מריה טנאסה, אמנית האיכרים והאקדמאים, בעיתון התיאטרון "יוריק" מס.118, 9-15 באפריל 2011
- סרט תיעודי שנאסר בזמנו- באתר filme documentare "מריה טנאסה - הסיפור המצונזר", אולפני סאחיה, כולל ראיוניות עם הרי בראונר, ג'יקה פטרסקו, ה. מלינינאנו, יואנה ראדו, מיכאי בקרקט ואחרים
- האלבום Magic bird
- Două Doamne (ברומנית)
- אתר רדיו רומניה תרבות radio romania culturală
Răzvan Moceanu - Agenția Rador 22.06.2018
- מריה טנאסה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)