סיביו (מחוז)

סיביו (מחוז)
Judeţul Sibiu

סמל סיביו סמל סיביו
תמונות ממחוז סיביו:משמאל לימין בכיוון השעון - הכנסייה הלותרנית המבוצרת בעיר צ'יסנדיה; מראה אווירי של העיר סיביו; הכנסייה הארמנית הקתולית ביישוב דומברבן; הכנסייה הלותרנית המבוצרת ביישוב ביירטן; מרחצאות באתר הנופש אוקנה סיביולוי; בית ספר התיכון על שם שטפן לודוויג רות בעיר מדיאש;במרכז - המצודה המבוצרת אגניטה
תמונות ממחוז סיביו:משמאל לימין בכיוון השעון - הכנסייה הלותרנית המבוצרת בעיר צ'יסנדיה; מראה אווירי של העיר סיביו; הכנסייה הארמנית הקתולית ביישוב דומברבן; הכנסייה הלותרנית המבוצרת ביישוב ביירטן; מרחצאות באתר הנופש אוקנה סיביולוי; בית ספר התיכון על שם שטפן לודוויג רות בעיר מדיאש;במרכז - המצודה המבוצרת אגניטה
מדינה
חבל ארץ	טרנסילבניה
ראש העיר	(ראש המועצה) = דניאלה קמפיאן
רשות מחוקקת	מועצת המחוז סיביו
בירת המחוז	סיביו
תאריך ייסוד	16 בפברואר 1968
שטח	5,432 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	388,326 (1 בדצמבר 2021)
‑ צפיפות	78 נפש לקמ"ר (2007)
קואורדינטות	45°52′N 24°14′E
אזור זמן	UTC +2
http://www.cjsibiu.ro/
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מחוז סיביו (ברומנית: Judeţul Sibiu – ז'ודצול סיביו) הוא מחוז במרכז רומניה, השוכן בדרום טרנסילבניה, על הרמה בעלת אותו השם, מצפון להרי הקרפטים הדרומיים. המחוז גובל בצפון עם מחוז מורש, ממזרח עם מחוז ברשוב, מדרום עם המחוזות ארג'ש וולצ'ה וממערב עם מחוז אלבה. בירת המחוז היא העיר סיביו.

היסטוריה

חפירות ארכאולוגיות ביישוב רקוביצה מצאו גרזן מאבן צור ("סילקס") מתרבות אבני האדמה. נמצאו שרידים מהתקופות הפרהיסטוריות הבאות – נאוליתית, תקופת הברונזה והברזל. נתגלו בין היתר שרידים מתרבות הדאקים., למשל במדיאש, בואיצה וסלימניק, כמו כן ביישוב ביירטן נמצאו שרידי תרבות רומית התיעוד ההיסטורי הראשון של המחוז נכתב ב-1191. מדובר במסמך חתום על ידי האפיפיור צלסטינוס השלישי שהעניק אוטונומיה לאזור הכנסייתי הקרוי הפרפוזיטורה של ציבינום (סיביו בלטינית) – Praepositura Cibiniensis או Scibiensis, החלטה שעודדה את התפתחות האזור כמרכז דת בהתחלת המאה ה-12 אחרי שילוב טרנסילבניה בממלכת הונגריה, התחליו מלכי הונגריה ליישב את האזור בגרמנים שנודעו כ"סקסונים טרנסילבנים". ב-1366 צוין לראשונה השם הגרמני של העיר סיביו "הרמנשטאט" Hermannstadt. הוזכרו בתעודות מן המאות מאה-ה-13-14 עוד יישובים כגון ביירטן, אגניטה, באזנה או אווריג. לצד הסקסונים, חיו באזור גם רומנים וסקלרים דוברי הונגרית. אזורי החיץ חבל פגראש וחבל אלמאש המאוכלסים במידה רבה ברומנים השתייכו תקופות ארוכות לנסיכות ולאכיה השכנה. ב-1486 הפכה העיר סיביו לבירת "האוניברסיטס הסקסונית" – Universitas Saxonum – שהיה שם הארגון המדיני של הסקסונים הטרנסילבנים. במאה ה-16 רוב רובה של האוכלוסייה הסקסונית טרנסילבנית אימצה את הרפורמציה בצורתה הלורתרנית ("אוונגלית"). ב-1572 עבר המושב הראשי של הכנסייה האוונגלית בטרנסילבניה ליישוב ביירטן (בגרמנית:בירטהלם), משם הועבר בחזרה לסיביו רק ב-1867. בביירטן וביישובים אחרים הקימו הסקסונים מצודות וכנסיות מבוצרות, לצורך הגנה. בכפר קרצה ישנם שרידי מצודה מרשימה.

בשנת 1600 כבש הצבא של השליט הוולאכי מיכאי האמיץ את טרנסילבניה ולזמן קצר טרנסילבניה, ואלכיה ומולדובה היו בשליטתו המאחדת. הוא ניהל באזור קרבות קשים בטורנו רושו, טלמצ'ו ושלימבר. ב-250 השנים הבאות המשיך שטח המחוז סיביו להיות אזור חשוב של טרנסילבניה.

האזור היה אחד ממוקדיה החשובים של מהפכת 1848 בטרנסילבניה. באותה שנה קם בעיר סיביו "ועד הפיוס" שבו השתתפו מנהיגי הרומנים כמו אברם ינקו, סימיון ברנוציו, אקסנטה סוור ואחרים. ב-1863 תחת השלטון האוסטרי התכנסה בסיביו הדיאטה של טרנסילבניה בהשתתפות 58 נציגים רומנים, 56 נציגים הונגרים וסקלרים ו-44 נציגים סקסונים טרנסילבנים ואישרו מספר שינויים כלכליים וחוק לגבי השוואת זכויות בין הרומנים לסקלרים והסקסונים. במאה ה-19 איכר רומני בשם "באדיה קרצן" מן הכפר קרצישוארה הלך ברגל לרומא כדי להתוודע במו עיניו לעדויות למוצאם הרומאי של הרומנים. בשנים 1861–1918 האזור ידע פעילות אינטנסיבית, כולל תרבותית, של האוכלוסייה הרומנית במטרה להשיג אמנציפציה. עם פעיליה נמנה ג'ורג'ה באריציו שהוציא לאור כתבי עת בשפה הרומנית. ב-1867 במסגרת הדואליזם האוסטרו-הונגרי, שויך האזור לממלכת הונגריה כחלק מאוסטרו-הונגריה . בשלהי המאה ה-19 ובהתחלת המאה ה-20 חלה האצה בהתפתחות הכלכלית של מחוז סיביו . ב-1871 הקימו גם הרומנים בסיביו את "בנק אלבינה", הבנק הרומני הגדול באותה תקופה. ב-1876 כמחוז של הונגריה הוקם מחוז או רוזנות סיביו . אחרי תבוסת אוסטרו-הונגריה במלחמת העולם הראשונה ב-1 בדצמבר 1918 כינסו הרומנים אספה ענקית בעיר אלבה יוליה, שבה השתתפו גם שמונת אלפים רומנים מאזור סיביו. הם הכריזו על איחודם עם ממלכת רומניה. ב-1920 נחתם חוזה טריאנון שלפיו אושרה העברת המחוז לממלכת רומניה, יחד עם כל טרנסילבניה. ב-1925 הוקם המחוז הרומני סיביו. ב-1950 בחלק הראשון של השלטון הקומוניסטי ברומניה נכלל המחוז בתוך מה שנקרא האזור סיביו (1952-1950) ואחר כך בין 1952–1968 באזור סטלין (מהמשך אזור בראשוב). החל מ-1968 בימי שלטונו של צ'אושסקו הוקם מחדש המחוז סיביו הכולל חלק גדול מהמחוז סיביו ההיסטורי, להוציא את סבש הסקסונית שעבר עם כמה יישובים למחוז אלבה. במחצית השנייה של ימי המשטר הקומוניסטי ואחרי נפילתו רוב האוכלוסייה הסקסונית הטרנסילבנית היגרה למולדת ההיסטורית, מערב גרמניה. אחרי שנת 2000 התפתחה העיר סיביו וסביבתה כאזור תיירות.

גאוגרפיה

שטח

מחוז סיביו משתרע על שטח של 5,432 קילומטרים מרובעים, כלומר 2.28% משטחה של רומניה.

צורות נוף

אזור ההר

בחלק המזרחי של המחוז מתרוממים הרי פגראש (Munții Făgărașului) שהם הגבוהים ברומניה כולה, עם פסגותיהם – נגויו (Negoiu), צ'ורטיה (Ciortea), ורטופו (Vârtopu), ונטאוריה לוי בוטיאנו (Vânătoarea lui Buteanu ). גובהם מגיע ל-2,000-2.500 מטרים. הרים אחרים הם הרי לוטרו (Munții Lotrului) והרי צ'ינדרל (Munții Cindrelului).

אזור הבקעה

• בקעת פגראש (Depresiunea Făgăraşului): שליש מתוכה הוא חלק ממחוז סיביו. גובהה הוא בין 500 מטר ובין 350 מטר.
• בקעת סיביו (Depresiunea Sibiului), מימין לנהר אולט
• בקעת סלישטה (Depresiunea Săliștei)
• בקעאת אפולד (Depresiunea Apoldului)

אזור הרמה

הוא חלק הרמה הטרנסילבנית, וכולל:

• רמת טרנאבה (Podișul Târnavelor)
• רמת חרטיבאץ' (Podișul Hârtibaciului)
• רמת סקאשה (Podișul Secașelor)

הידרוגרפיה

• הנהר אולט עם יובליו: ארפאשו (Arpaşu), פורומבאקו (Porumbacu), קרצישוארה (Cârţişoara), צ'יבין (Cibin), פראול נואו (Pârâul Nou)
• הנהר טרנאבה מארה (Târnava Mare)
• הנהר צ'יבין עם יובליו: חרטיבאצ'ו (Hârtibaciu), סאדו (Sadu), סבש (Sebeș), רושצ'ור (Rușcior), סטרמבה (Strâmba), ראול ואדולוי (Râul Vadului)
• הנהר סבש – המהווה הגבול המערבי של המחוז

אקלים

האקלים של מחוז סיביו הוא יבשתי-ממוזג עם הפרשי טמפרטורות בהתאם לצורות התבליט. הטמפרטורות הממוצעות השנתיות נעות בין C°‏ 9.4 בעמק האולט ויורדות מתחת ל-C°‏ 0 על פסגת נגויו. כמויות המשקעים השנתיות הן בין 650 מילימטר באזור הבקעה ועולות מעל ל-1,300 מילימטר באזור ההר.

דמוגרפיה

נכון ל-31 באוקטובר 2011, היו במחוז סיביו 375,992 תושבים וצפיפות האוכלוסין הייתה 69.2/קמ"ר.

שנה	אוכלוסיית המחוז
1948	335,116
1956	372,687
1966	414,756
1977	481,645
1992	452,820
2002	421,724
2004	423,535
2007	424,855
2011	375,992

הרכב אתני

ב-2011

• רומנים – 91.25% (340,836)
• צוענים – 4.76% (17,901)
• הונגרים – 2.89% (10,893)
• גרמנים – 1.09% (4,117)
• אחרים – 0.1% (640)

ההרכב האתני של תושבי מחוז סיביו החל מ-1930

שנה	תושבים	רומנים	הונגרים	גרמנים	צוענים	ליפובנים	פולנים	יהודים
1930	306.984	174.138	18.535	100.703	9.272	638	297	2.341
1956	372.687	252.096	18.118	89.722	10.127	164	315	1.355
1966	414.756	293.282	20.139	96.882	3.037	152	223	407
1977	481.645	349.718	21.881	96.401	12.803	84	155	208
1992	452.873	397.205	19.309	17.122	18.730	82	77	85
2002	421.724	382.061	15.344	6.554	17.125	54	43	54
2011	397.322	338.505	10.893	4.244	17.946	62	30	31
2021	388.326	313.119	6.112	2.716	12.808	39	19	23

דת

• הכנסייה האורתודוקסית הרומנית – 90.9%
• הכנסייה היוונית-קתולית הרומנית – 2.3%
• נצרות רפורמית – 2.0%
• הכנסייה הקתולית – 1.5%
• האיחוד הפנטקוסטלי של רומניה – 1.1%
• בפטיזם – 0.9%
• אחרים – 1.3%

עיור

המחוז החמישי בעיור ברומניה: תושבים עירוניים: 277,574 (65.8%) תושבים כפריים: 144,150 (או 34.2%)

פוליטיקה

מועצת מחוז סיביו, שחודשה בבחירות המקומיות ב-2020, מורכבת מ-32 נציגים ("יועצים"). הרכב מועצת המחוז הוא כלהלן:

	מפלגה	חברים	הרכב המועצה
	המפלגה הלאומית ליברלית (PNL)	18
	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD)	5
	הפורום הדמוקרטי של הגרמנים ברומניה (FDGR/DFDR)	5
	האיחוד "הצילו את רומניה" (USR)	4

חלוקה מנהלית

במחוז סיביו יש 2 רשויות עירוניות (מוני'ציפיו), 9 ערים ו-53 כפרים גדולים (קומונות):

במחוז קיימים רשמית 187 יישובים. מתוכם 11 ערבים, 53 "קומונות" (כפרים גדולים) והשאר כלולים מבחינה מנהלית בשטחי השיפוט של הערים או ה"קומונות".

רשויות עירוניות (מוני'יציפי)

• מדיאש
• סיביו – עיר הבירה של המחוז: אוכלוסייה: 137,026 (נכון ל־31 באוקטובר 2011)

ערים

• אגניטה Agnita
• אווריג Avrig
• צ'יסנדיה Cisnădie
• קופשה מיקה Copșa Mică
• דומברבן Dumbrăveni
• מיירקיורה סיביאולוי Miercurea Sibiului
• אוקנה סיביאולוי Ocna Sibiului
• סלישטה Săliște
• טלמצ'ו Tălmaciu

קומונות (כפרים גדולים)

Aiţâna אייצנה Apoldu de Jos אפולדו דה ז'וס Arpaşu de Jos ארפאשו דה ז'וס (קומונה) Aţel אצל Axente Sever אקסנטה סוור Bazna באזנה Bârghiş ברגיש Biertan ביירטן Blăjel בלז'ל

Boiţa בואיציה Brateiu בראטייו Brădeni ברדנן Bruiu ברויו Chirpăr קירפר Cârţa קרצה Cârţişoara קרצישוארה Cristian כריסטיאן Dârlos דרלוס Dealu Frumos דיאלו פרומוס

Gura Râului גורה ראולוי Hoghilag הוגילג Iacobeni יאקובן Jina ז'ינה Laslea לאסליה Loamneş לואמנש Ludoş לודוש Marpod מרפוד Merghindeal מרגינדיאל

Micăsasa מיקסאסה Mihăileni מיכיילן Moşna מושנה Nocrich מוקריך Orlat אורלט Păuca פאוקה Poiana Sibiului פויאנה סיביאולוי Poplaca פופלאקה Porumbacu de Jos פורומבאקו דה ז'וס

Racoviţa רקוביצה Răşinari רשינאר Râu Sadului ראו סאדולוי Roşia רושיה, סיביו Sadu סאדו Slimnic סלימניק Şeica Mare שייקה מארה Şeica Mică שייקה מיקה Şelimbăr שלימבר

Şura Mare שורה מארה Şura Mică שורה מיקה Tilişca טילישקה Târnava טרנאבה Turnu Roşu טורנו רושו Valea Viilor ואליה ויאילור Vurpăr וורפר

היישובים הגדולים:

עיר/קומונה	שם גרמני	שם הונגרי	תושבים
Sibiu סיביו (רשות עירונית)	Hermannstadt	Nagyszeben	134.309
מדיאש Mediaș (רשות עירונית)	Mediasch	Medgyes	39.505
Cisnădie צ'יסנדיה	Heltau	Nagydisznód	22.277
Șelimbăr שלימבר	Schellenberg	Sellenberk	17.492
Avrig אווריג	Freck	Felek	12.534
Agnita אגניטה	Agnetheln	Szentágota	7.564
Tălmaciu טלמאצ'ו	Talmesch	Nagytalmács	6.711
דומברוון Dumbrăveni	Elisabethstadt	Erzsébetváros	6.238
Roșia (Sibiu) רושיה סיביו	Rothberg	Veresmart	6.074
Săliște,Sibiu סלישטה	Selischte	Szelistye	5.710
Rășinari רשינאר	Städterdorf	Resinár	5.362
Copșa Mică קופשה מיקה	Kleinkopisch	Kiskapus	4.570
Șura Mare שורה מארה	Großscheuern	Nagycsűr	4.529
Cristian (Sibiu) כריסטיאן	Reußmarkt	Szerdahely	4.116
Șeica Mare שייקה מארה	Marktschelken	Nagyselyk	3.925
(גישה:1 בדצמבר 2021)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סיביו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סיביו
• סיביו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מאמר קצר על תולדות המחוז סיביו – ברומנית