לדלג לתוכן

מרוקו הספרדית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרוקו הספרדית
Protectorado español en Marruecos, الحماية الإسبانية على المغرب
דגלסמל
ממשל
שפה נפוצה ספרדית
ברברית
ערבית
עיר בירה תטואן
גאוגרפיה
יבשת אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
הקמה הסכם עם צרפת
תאריך 27 בנובמבר 1912
פירוק החזרת השלטון למרוקו
תאריך 7 באפריל 1956
ישות קודמת מרוקומרוקו מרוקו
ישות יורשת מרוקו הצרפתיתמרוקו הצרפתית מרוקו הצרפתית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרוקו הספרדיתערבית: المغرب الإسباني; בספרדית: Protectorado español de Marruecos) הייתה מדינת חסות ספרדית שכללה שטחים במרוקו של ימינו, בשנים 19121956.

האחיזה הספרדית במרוקו החלה ב-1497, עם כיבושה של העיר מלייה. ב-1580 נכבשה העיר סאוטה מידי פורטוגל.

הסכם פס והקמת מדינת החסות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלוקת מרוקו לפי הסכם פס
השטחים הספרדיים בצפון מרוקו

בהסכם פס, שנחתם ב-30 במרץ 1912 בין ספרד לצרפת, הפכה מרוקו למדינת חסות צרפתית, וחלקים ממנה עברו לשליטת ספרד: צפון מרוקו, שעם מסירתה נוצר רצף טריטוריאלי בין מלייה לסאוטה; נמסרה לספרדים רצועת טרפאיה – החלק הדרומי ביותר של מרוקו, שגבל במושבה סהרה הספרדית; וכן מובלעת איפני שבדרום, שנוהלה כמושבה ולא הייתה חלק ממדינת החסות הספרדית. העיר טנג'יר נקבעה כאזור בינלאומי, אך הספרדים ניצלו את חולשת הצרפתים במלחמת העולם השנייה והשתלטו עליה ב-14 ביוני 1940. מדינת החסות לא כללה את סאוטה ומלייה, שנחשבו בעיני הספרדים לחלק מספרד גופא. הבירה שכנה בתטואן.

השליטה הספרדית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1921 השתלט מנהיג הגרילה עבד אל כרים על חלק מהטריטוריות הספרדיות בצפון, והקים את רפובליקת ריף. הספרדים, בהנהגת רב-סרן פרנסיסקו פרנקו הצליחו להשתלט מחדש על האזור בסיוע צרפת, שחששה מהתקדים, ב-1926.

לאחר עלייתו של פרנקו, נהנתה מדינת החסות מחופש פוליטי יחסי לעומת ספרד, בשל העובדה שהחיילים המוסלמים ששירתו בה היו נאמנים לו, עוד מהתקופה בה שימש כמפקד כוחות הצבא הספרדי באזור. בין היתר, הותרה הקמת מפלגות, והעיתונות המרוקאית הלאומנית יכלה למתוח ביקורת על השלטון הספרדי ללא חשש.

לאחר עצמאות מרוקו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הכרזת העצמאות של מרוקו הצרפתית ב-1956, נסוגה גם ספרד מהשטחים שהחזיקה, אך המשיכה לשלוט בסאוטה, במלייה, ברצועת טרפאיה ובאיפני. ב-1958 נאלצה ספרד לסגת גם מרצועת טרפאיה, לאחר התקפות ממושכות של צבא השחרור המרוקאי, שזכה לגיבוי שקט משלטונות מרוקו. ב-1969 נסוגה גם מאיפני.

הערים סאוטה ומלייה נותרו בשליטת ספרד עד היום (2024), אף שמרוקו תובעת את נסיגת ספרד גם מהן, בהצביעה על הזהות בין טענותיה לטענות ספרד לגבי גיברלטר. ספרד, מצידה, טוענת כי השלטון המוסלמי בעיר במהלך ההיסטוריה היה קצר יחסית, ולפיכך אין לתביעה המרוקאית בסיס. בשנים האחרונות גבר זרם המהגרים האפריקאים שמנסים להסתנן לאירופה דרך המובלעות. כתוצאה מכך, הקימו שלטונות ספרד גדרות הפרדה סביב שטחיה.

ערים במרוקו הספרדית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרוקו הספרדית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בשליטה ספרדית חלקית ובינלאומית, אך תרבותית הייתה חלק ממרוקו הספרדית