מרדוך
 | |
| מרדוך והדרקון שלו, מעל לאוקיינוס הקדום. חותם בבלי | |
| תרבות |
הדת המסופוטמית  |
|---|---|
| אלים מקבילים |
יופיטר, בעל |
| אב |
אאה |
| אם |
Damgalnuna |
| בן או בת זוג |
Sarpanit |
| צאצאים |
נבו |
  | |
מַרְדוּךְ (Marduk, במקרא: מְרֹדָךְ (ירמיהו, נ', ב'), מאוית בשומרית כשומרוגרמה: dAMAR.UTU, משמעו עגל השמש) המכונה גם בֵּל (=אדון באכדית, המקבילה האכדית של "בעל" (=אדון), כשם האל הכנעני) אשר על פי האנציקלופדיה לדתות בוטא שמו מַרֻדֻך,[1] הוא אל מהמיתולוגיה הבבלית, ראש הפנתיאון הבבלי, והאל התומך של העיר בבל. פסלו של מרדוך שכן במקדש אסגילה בעיר בבל.
מעמד האל התחזק בימי המלך הבבלי חמורבי (המאה ה-18 לפנה"ס) עם ההתרחבות של התרבות הבבלית וחיזוק אחיזתה במסופוטמיה העתיקה. דמותו המקורית אינה ברורה, מכיוון שנטמעה בזאת של אלים אחרים שעמדו בראשי פנתיאונים מסופוטמיים, במיוחד אֵאַה (אנכי) ואֵנְלִיל.
מקור מעבר סגולות אאה למרדוך, הוא בהיות האל העתיק לאבי מרדוך, כאשר ראה האל כי בנו בעל סגולות העולות על שלו העביר לידיו את השליטה על המין האנושי.
את סגולות אנליל, קיבל האל לאחר מאבק בין הכתות השונות בבבל העתיקה על רקע התמורות התרבותיות-דתיות והתחזקותה המדינית. בבוא הימים, עם הפוך בבל למרכז הבלתי מעורער של מסופוטמיה המתורבתת, קיבל מעמדו של מרדוך עילוי בכוחו של המיתוס.
אנומה אליש, הוא סיפור הבריאה הבבלי, נכתב במקור כמזמור דתי והיה לחלק בלתי נפרד מהאַכִּיתֻ, חגה הדתי הראשי של בבל. על פי המיתוס, שמטרתו נבחנת בידי חוקרים מודרניים כהסברה לרימומו של מרדוך למעמד עליון על שאר האלים, במקור העולם היה עשוי שתי אלוהויות, תִּאֲמַת – המים המלוחים ואַפְּסֻ – המים המתוקים. אלוהויות אלו בראו את האלים האחרים.
כאשר הסתכסכו ביניהן קבוצות האלים אאה השמיד את אפס, ותאמת נשבעה לנקום באלים, והיא אספה צבא שבראשו העמידה את בנה, קִנְגֻ. מספר אלים ניסו לעמוד מול צבא זה אך נכשלו, אז פנו למרדוך לעזרה, וקיבלו את מרותו כמלכם. מרדוך הביס את האויב, ויצר מגופה של תאמת את השמים והארץ, ומדמו של קנג את האדם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדך, אנציקלופדיה מקראית, כרך ה' עמ' 442–445
- Ringgren, Helmer (1974), Religions of The Ancient Near East, translated by John Sturdy, The Westminster Press
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על מיתוס הבריאה, באתר מט"ח
- מרדוך באתר Ancient Mesopotamian Gods and Goddesses (באנגלית)
- מרדוך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עילי תדמור, אהלל את אדון החוכמה, שיר הלל למרדוך מפי שובשה-משרה-שקן, באתר הארץ, 12 במאי 2022
בל מרודך (אליל בבלי), דף שער בספרייה הלאומית- מרדוך, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Frymer-Kensky Tikva, Marduk, כרך 8, 2, Frymer-Kensky, 2005, The Encyclpodia of Religion, עמ' 5702-5703, ISBN 0-02-865741-1
| מסופוטמיה | ||
|---|---|---|
| ממלכות בתקופת הברונזה | ||
| שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | 
|
| עילם | שושן • אנשאן | |
| אכד | אכד • מארי • גותים | |
| אמורים | אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום | |
| בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו | |
| אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה | |
| חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
| נושאים מרכזיים | ||
| ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
| מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
| שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית | |
| נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן | |
| המיתולוגיה המסופוטמית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון השומרי והאכדי | אבזו – אפסו (אנ') • אוּתוּ – שַמַש (אנ') • איננה – אשתר • אנו • אנכי – אאה • אנליל • אשור • מרדוך • נינגל (אנ') – נִכַּל • נינורתה • נינחורסג – בלת־אילי • נינליל • נינקאסי • נינתינוגה (אנ') • נרגל • ננה – סין • שלמנו • תיאמת • דומוזיד – דואוזו (תמוז) | 
|
| יצירות ספרותיות חשובות | אנומה אליש • הוראות שורופק • עלילות גילגמש | |
| יצורים מיתולוגיים | אנזו (מפלצת) • חומבבה • למסו • פזוזו • פר השמיים (אנ') | |
| גיבורים | אותנפישתים • אנכידו • גילגמש • זיאוסודרה • אדאפה | |
| בקרת זהויות |
|
|---|