מקסין סינגר

מקסין סינגר
Maxine Singer

לידה	15 בפברואר 1931 ברוקלין, ארצות הברית
פטירה	9 ביולי 2024 (בגיל 93) וושינגטון די. סי., ארצות הברית
שם לידה	Maxine Frank
ענף מדעי	ביולוגיה מולקולרית, ביולוגיה
מקום לימודים	מכללת סווארת'מור (1952) אוניברסיטת ייל (1957) תיכון מידווד
מנחה לדוקטורט	גוז'ף ס. פרוטון
מוסדות	המכון הלאומי לסרטן (1974) המכונים הלאומיים לבריאות
פרסים והוקרה	פרס ויקטור המבורגר למורה מצטיין (2010) עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים פרס השירות הציבורי של ASCB (2008) מדליית רווחת הכלל (2007) פרס פיליפ אבלסון של האגודה האמריקאית לקידום המדע (2004) פרס וניבר בוש (1999) מדליית מנדל (1996) המדליה הלאומית למדעים (1992) מדליית וילבור קרוס (1991) Presidential Rank Award of Distinguished Executive (1988) מלגת גוגנהיים (1987) פרס האגודה האמריקאית לקידום המדע לחופש ואחריות במדע (1982) פרס אגנס פיי מורגן למחקר (1963)
צאצאים	איימי סינגר, Stephanie Singer

מקסין פרנק סינגר (באנגלית: Maxine Frank Singer;‏ 15 בפברואר 1931 – 9 ביולי 2024) הייתה ביולוגית מולקולרית וביוכימאית יהודייה אמריקאית. הייתה מדענית מובילה בתחום הגנטיקה האנושית שעזרה בפענוח הצופן הגנטי האנושי. כיהנה כנשיאת מכון קרנגי בוושינגטון.

ביוגרפיה

מקסין פרנק סינגר נולדה בברוקלין, ניו יורק, להנרייטה (פרלוביץ) פרנק ולהיימן פרנק. את השכלתה היסודית והעל-יסודית קיבלה בבתי הספר הציבוריים בברוקלין.

סינגר התמחתה התמחות ראשית בכימיה והתמחות משנית בביולוגיה במכללת סווארת'מור וקיבלה בשנת 1952 תואר ראשון בהצטיינות. את תואר הדוקטור שלה קיבלה בשנת 1957 מאוניברסיטת ייל על כך שחקרה את כימיית החלבונים תחת גוז'ף פרוטון . במהלך לימודיה פרוטון עודד אותה להתמחות במחקר חומצות הגרעין (DNA וגם RNA), בעקבות זאת הצטרפה למעבדתו של הביוכימאי לאון הפל (Leon Heppel) במכון הלאומי לבריאות בוושינגטון די.סי. בשנת 1956 כפוסט-דוקטורט.

שנתיים לאחר מכן, קיבלה מינוי להיות חלק מצוות המחקר בתור ביוכימאית והפכה לאחראית על מחקר האנזימים והביוכימיה של התא עד שנת 1974. בשנת 1975 הצטרפה למכון הלאומי לסרטן ובשנת 1980 הפכה לאחראית על מעבדת הביוכימיה, תפקיד שבו הייתה ממונה על 15 קבוצות מחקר וכיהנה בו עד שנת 1987.

בשנת 1988 נבחרה לכהן כנשיאת מכון קרנגי בוושינגטון ובשנת 2002 החליטה לפרוש מתפקיד זה.

סינגר נפטרה בוושינגטון ב-9 ביולי 2024. הותירה אחריה בעל, עורך הדין דניאל מוריס סינגר, וארבעה ילדים.

מחקר

DNA

עבודתה של סינגר הקיפה את תחום הביוכימיה ואת תחום הביולוגיה המולקולרית, וכללה מחקרים מגוונים על: סינתזת RNA, תפקידם של האנזימים ב-DNA, מטבוליזם, שחלוף גנטי בוירוסים פגומים ועל המבנה של המכלול DNA – חלבון הנקרא כרומטין.

בשנות ה-60 המוקדמות סינגר עזרה לעמיתה במכון הלאומי לבריאות, מרשל וורן נירנברג, לפענח את הקוד הגנטי על ידי כך שסיפקה לו מולקולות RNA מלאכותיות בעלות נוקלאוטידים המסודרים ברצף ידוע שאפשרו לקבוע שהמידע הגנטי מורכב מארבע אותיות ואילו הקודן מורכב מצופן המכיל בכל פעם שלוש אותיות מתוכן.

במהלך שנות ה-80 סינגר הפנתה את תשומת לבה לקבוצה גדולה של רצפי DNA הנקראים LINEs.

היא ועמיתיה היו בעיקר מעוניינים ברצף LINE1 שחוזר על עצמו אלפי פעמים ב־DNA האנושי. הם חקרו איך האלמנטים שלו נעים, מתוך אמונה שמנגנון הטרנספוזיציה שלו עשוי להוות משמעות רחבה להבנת מחלות גנטיות.

בנוסף, סינגר חקרה דרכים לריפוי סרטן והמופיליה.

תרומתה למדע ולחברה

משנות ה-70 המאוחרות דאגה לבטיחות והמוסריות של תחום ההנדסה הגנטית. היא המשיכה לעבוד למען שימוש בטוח ואתי בתחום הביוטכנולוגיה עד למותה.

סינגר הייתה מעורבת במידה רבה בתוכניות לשיפור איכות החינוך המדעי בכל שלבי הלימוד.

בנוסף, כתבה מספר ספרים על תחום הגנטיקה בשיתוף עם עמיתה פול ברג והעבירה הרצאות רבות.

סינגר אף הקימה תוכנית לימודית מדעית לתלמידי וושינגטון די.סי. בשם First light.

פרסים והישגים

• 1975 – הייתה שותפה לארגון כנס ה-Asilomar.
• 1988 – פרס הדירוג הנשיאותי הנכבד (Distinguished Presidential Rank Award).
• 1992 – המדליה הלאומית למדעים.
• 1996 – פרס הרצאת AAAS על שם ויליאם ד. קארי למנהיגות מדיניות המדע.
• 1999 – פרס וניבר בוש של מועצת המנהלים הלאומית למדע.
• 2004 – פרס AAAS על שם פיליפ אייבלסון.
• 2007 – מדליית שלום הציבור של האקדמיה הלאומית למדעים.

היא הייתה חברה באגודה האמריקנית לקידום המדע, באקדמיה הלאומית למדעים ובאקדמיה האפיפיורית למדעים. הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד בתחום המדע במספר רב של מוסדות יוקרתיים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מקסין סינגר בוויקישיתוף