לדלג לתוכן

מקסימוס מאפסוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקסימוס מאפסוס (יוונית: Μάξιμος ὁ Ἐφέσιος;‏ 310–372 לספירה) היה פילוסוף נאופלטוני. מעט מאוד ידוע על קורות חייו, על פי חלק מכתבי אבות הכנסייה הוא היה בן למשפחה עשירה בטרם הפך לאיש דת. כתביו ותורתו השפיעו רבות על הקיסר הרומי יוליאנוס הכופר, בזכות אהבתו של הקיסר לקסם ולתאורגיה לעשיית מופתים, מעשי קסמים, מאגיה, התערבות כוחות על־טבעיים או שהביעו והעידו על קיום האלוהים בחיי האדם. בזכות קשריו עם המלכות הוא זכה לתפקיד גבוה בבית המשפט. אופיו הקשה והלא מתפשר רכש לו אויבים רבים ולאחר מותו של יוליאנוס הוא איבד את חסדי השלטון ואת מעמדו, נכלא ובסופו של דבר הוצא להורג במצוותו של הקיסר ואלנס.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור המפורט ביותר לחייו של מקסימוס הם כתביו של אונאפיוס, היסטוריון יווני שחי במאות ה-4 וה-5 לספירה. הוא מזכיר את מקסימוס מאפסוס בחיבורו העיקרי ששרד "חייהם של פילוסופים וסופיסטים". פרטים נוספים מוזכרים בכתבי אמיאנוס מרקלינוס, הקיסר יוליאנוס וליבאניוס. שמו מופיע גם בכתבי אבות הכנסייה אם כי במונחים שליליים מאוד.

מקסימוס נולד בסביבות תחילת המאה ה-4. ככל הנראה בעיר אפסוס. למקסימוס היה אח בשם קלאודיאנוס, שגם הוא הפך לפילוסוף. אח נוסף, נימפידיאנוס מסמירנה, מונה על ידי הקיסר יוליאנוס לשמש כמזכיר האחראי על התכתובת היוונית של הקיסר (Magister epistolarum graecarum). אמוניוס בן הרמיאס, פילוסוף יווני בן התקופה, מציין כי מקסימוס למד את תורת הנאו-אפלטוניזם תחת שרביטו של פילוסוף בשם "היריוס".

בשנים 335–350 היה מקסימוס בפרגמון כתלמידו של אידסיוס (Aedesius) שייסד בית ספר לפילוסופיה ובו הטיף לפי תורת התאורגיה והחייאת הפוליתאיזם, (מיוונית: πολύ "פולי" - הרבה, θεός "תאוס" - אל) פירושו אמונה בריבוי האלוהות, אמונה במספר אלים. בסביבות שנת 350 עזב מקסימוס את פרגמון כדי לעבוד באפסוס כמורה לפילוסופיה. בשנת 351 נסע הקיסר יוליאנוס לפרגמון, על מנת ללמוד אצל אדסיוס, שם הוא הוזהר מלהסתבך עם טקסי המסתורין שתרגל מקסימוס, אך האזהרה הביאה לתוצאה הפוכה, יוליאנוס נסע לאפסוס בין מאי 351 לאפריל 352, על מנת להמשיך את הלימודים שלו עם מקסימוס.

בנובמבר 355, יוליאנוס מונה לקיסר אך נשאר בקשר עם מקסימוס. בשנת 361, כקיסר, הזמין יוליאנוס את פריסקוס ומקסימוס לקונסטנטינופול. שני הפילוסופים נענו להזמנה. שני הניאופלטוניסטים מאז ואילך נשארו ליד הקיסר, שהשתמש בהם כיועצים דתיים-פילוסופיים וכשותפים לדיון. יוניפיוס קובע שלמקסימוס ולפריסקוס לא הייתה סמכות פוליטית, אך גם כותב שמקסימוס הפך לבלתי נגיש ביהירות והשתמש במעמדו רב ההשפעה כדי להעשיר את עצמו באופן אישי.

מקסימוס נסע בקיץ 362 עם יוליאנוס לאנטיוכיה, ולאחר מכן במרץ 363 ליווה אותו במסע המלחמה למסופוטמיה שכוון כנגד פרס. ביום 26 ביוני הותקף המאסף של הצבא הרומאי בסמוך לעיר סאמרא כ-130 קילומטר צפונית-מערבית לבגדאד, על הגדה המזרחית של החידקל. יוליאנוס מיהר לצאת מהאוהל על מנת לארגן את ההגנה, ושכח בלהט הרגע ללבוש את כל חלקי השריון ונפגע מחנית שפילחה את גופו בצלעות. פציעתו של האוגוסטוס הלהיטה את הקרב, ורק במאמץ הצליחו הרומאים להדוף את ההתקפה, אך במהלך הלילה מת יוליאנוס מפצעיו. ברגעיו האחרונים זימן יוליאנוס לאהלו את מקסימוס ופריסקוס וניהל איתם שיחה פילוסופית.

מקסימוס לא איבד את מעמדו בחצר הקיסר והמשיך לשמש תחת שלטונו של יוביאנוס אך לאחר מותו של הקיסר סר חינו בחצר המלוכה, באביב 364 הוא הואשם בגרימת מחלה ממושכת אצל הקיסרים החדשים ולנטיניאנוס הראשון הראשון וואלנס. אישום זה בוטל אבל מתנגדיו הרבים לא התייאשו; ב-365/366 הוא נעצר שוב והואשם בהתעשר שלא כדין. קנס גבוה הוטל, והוא נשלח "לאסיה" - כנראה למולדתו - כדי לגייס כספים לתשלום הקנס שהוטל עליו. מכיוון שלא היה מסוגל לשלם, הוא נכלא ועונה. על פי כתבי ההיסטוריון יופיאנוס מקסימוס רצה להתאבד, מכיוון שהוא לא יכול היה לשאת עוד את הכאב, ואשתו השיגה רעל. אשתו שתתה תחילה את הרעל, אבל מקסימוס נבהל ולא שתה מהרעל.

מאוחר יותר פרוקונסול אסיה, קלרכוס, עזר למקסימוס, ככל הנראה על רקע היכרותם בעבר. קלרכוס סידר את שחרורו של מקסימיאנוס והחזיר חלק גדול מנכסיו, שאותם איבד. מקסימוס החל שוב ללמד פילוסופיה, ואף העז לחזור לקונסטנטינופול. בשנת 372 שמו הוזכר כחלק מקושרים כנגד הקיסר ואלנס והוא הוצא להורג.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסימוס מאפסוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)