לדלג לתוכן

מקור ברוך (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קיבוץ מקור ברוך הוקם במרץ 1946 כמקום הכשרה לפליטי השואה לפני עלייתם לארץ ישראל, בכפר דייגים קטן בשם באקולי ליד נאפולי באיטליה.

קיבוץ מקור ברוך הוקם בחודש אדר א ה'תש"ו (מרץ 1946) ביוזמת הרב הצבאי ברוך אפשטיין, איש ארץ ישראל בצבא הבריטי, ובסיועו של הרב ברוך זיסקינד איש הצבא האמריקאי, ועל שמם נקרא המקום "מקור ברוך". בקיבוץ היו כ-90 חברים וחברות בני 26-16 שרובם השתייכו לתנועת תורה ועבודה. במקום הכשירו את הצעירים לעסוק בדיג, בחייטות ובמלאכות אחרות. כמו כן קיבלו חינוך והכשרה. לימוד השפה העברית, תולדות ארץ ישראל, הווי ישראלי, יהדות ותפילה היו מרכיב מרכזי בהכשרת הפליטים בקיבוץ.

הקיבוץ נחנך בטקס חגיגי ביום ראשון, א' באדר א' ה'תש"ו, בהשתתפות כ-600 איש. הטקס היה לכנס הארצי הראשון של אנשי תנועת תורה ועבודה והשתתפו בו רבנים צבאיים, שליחים ופעילים מרכזיים בתנועה באיטליה. במסגרת האירוע נערכו גם שלוש חתונות.

שארית הפליטה מהקיבוץ עלתה לארץ ישראל בשנת 1946, חלקם באוניית המעפילים ארבע חירויות.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פדויים לציון, פעילות תנועת "הפועל המזרחי" בשארית הפליטה באיטליה 1945-1949. מנחם ויינשטין, הוצאת סביון 2004.
  • בהתנדב עם כרך שני, מתנדבים דתיים במלחמת העולם השנייה, הוצאת מורשת 1990 עמ' 165-157.
  • מרדכי פלד, לרצות את סלובי זכרונות פליט שואה מהונגריה, הוצאת תשרי 2005.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]